פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5300/19

מרים צעידה נ. המשרד לביטחון פנים

העותרים ביקשו להורות למשיבים לפתוח בהליך להסדרת מעמדו של עותר 2 בישראל מכוח איחוד משפחות ולאפשר לו לשהות בישראל עד להכרעה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 08/08/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5300/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להורות למשיבים לפתוח בהליך להסדרת מעמדו של עותר 2 בישראל מכוח איחוד משפחות ולאפשר לו לשהות בישראל עד להכרעה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5300/19

מרים צעידה נ. המשרד לביטחון פנים

העותרים ביקשו להורות למשיבים לפתוח בהליך להסדרת מעמדו של עותר 2 בישראל מכוח איחוד משפחות ולאפשר לו לשהות בישראל עד להכרעה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, זוג נשוי (אזרחית ישראלית ותושב הרשות הפלסטינית), עתרו לבג"ץ בבקשה לחייב את משרד הפנים וגורמי הביטחון לפתוח בהליך איחוד משפחות עבור הבעל. לטענתם, הרשויות מסרבות לטפל בבקשתם בשל עבר פלילי. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף מבלי לבקש תגובה מהמשיבים. הנימוק המרכזי היה קיומו של סעד חלופי – על העותרים לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים, שהוא הערכאה המוסמכת לדון בענייני כניסה לישראל ואיחוד משפחות. בנוסף, ציין בית המשפט כי העותרים לא מיצו הליכים מול הרשות המנהלית ולא הציגו תשתית עובדתית מספקת לטענותיהם.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, נ' סולברג, ד' מינץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מרים צעידה
  • יאסר צעידה

נתבעים

  • המשרד לביטחון פנים
  • צה"ל מנהלת התיאום והקישור באיו"ש
  • שר הפנים
  • משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המשיבים מסרבים לטפל בבקשת איחוד המשפחות בשל הליכים פליליים קודמים.
מחלוקות עובדתיות
  • העותרים טוענים כי המשיבים סירבו לטפל בבקשתם בעל-פה, בעוד שאין תשתית עובדתית בכתב לכך.

הפניות לתיקים אחרים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5300/19 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. מרים צעידה 2. יאסר צעידה נ ג ד המשיבים: 1. המשרד לביטחון פנים 2. צה"ל מנהלת התיאום והקישור באיו"ש 3. שר הפנים 4. משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד רחמים דיין פסק דין השופט ד' מינץ: עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי נורה למשיבים לפתוח בהליך להסדרת מעמדו בישראל של עותר 2 מכוח "איחוד משפחות", וכי יתאפשר לו לשהות בתחומי ישראל עד למתן החלטה סופית בעניינו. בתמצית, עותר 2 הוא תושב הכפר בית אללו בשטחי הרשות הפלסטינית. הוא ועותרת 1, אזרחית ישראלית, נשואים זל"ז ולהם ארבעה ילדים. לטענתו, המשיבים מסרבים לטפל בבקשתו ל"איחוד משפחות" בשל הליכים פליליים שהתנהלו נגדו ונגד עותרת 1 בגין שהייתו בישראל. דין העתירה להידחות על הסף, מחמת קיומו של סעד חלופי. עניינה של העתירה בבקשתו של העותר להתחיל בהליך "איחוד משפחות" מכוח חוק הכניסה לישראל. עניינים אלו נתונים לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים בהתאם לפריט 12(3) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (ראו: בג"ץ 4526/13 פלונים נ' שר הפנים (15.8.2013); בג"ץ 4793/11 צאנע נ' משרד הפנים (19.7.2011)). עוד אציין כי העתירה לוקה גם באי מיצוי הליכים והיעדר תשתית עובדתית, שכן טענת העותרים כי המשיבים מסרבים לטפל בבקשתם אינה נתמכת בכל תשובה בכתב מטעם המשיבים אלא נסמכת רק על הטענה כי ניתנה תשובה כאמור בעל-פה. העתירה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ז' באב התשע"ט (‏8.8.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19053000_N01.docx יש מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il