פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

עש"ם 5271/03

חבצלת סדיקוב נ. מדינת ישראל-נציבות שירות המדינה

ערעור על החלטת בית הדין למשמעת לפטר עובדת מדינה שהורשעה בגניבה, בשל נסיבות אישיות קשות והתמשכות הליכים.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 10/09/2003 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק עש"ם — ערעור משמעתי עובדי מדינה.
מספר התיק 5271/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דין משמעתי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית הדין למשמעת לפטר עובדת מדינה שהורשעה בגניבה, בשל נסיבות אישיות קשות והתמשכות הליכים.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

עש"ם 5271/03

חבצלת סדיקוב נ. מדינת ישראל-נציבות שירות המדינה

ערעור על החלטת בית הדין למשמעת לפטר עובדת מדינה שהורשעה בגניבה, בשל נסיבות אישיות קשות והתמשכות הליכים.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המערערת, עובדת מטבח בבית חולים פסיכיאטרי, הושעתה מעבודתה למשך 8 שנים לאחר שהורשעה בגניבת מוצרי מזון בשווי 300 ש"ח. בהליך הפלילי, בית המשפט המחוזי ביטל את הרשעתה והטיל עליה מבחן בלבד. למרות זאת, בית הדין למשמעת הורה על פיטוריה. בערעורה לעליון, טענה המערערת כי הפיטורין יפגעו אנושות בזכויות הפנסיה שלה בשל תקופת ההשעיה הארוכה. השופטת ביניש קיבלה את הערעור, קבעה כי הפיטורין אינם מידתיים לאור הנסיבות האישיות הקשות והתמשכות ההליכים, וביטלה את עונש הפיטורין תוך הסתפקות בנזיפה חמורה.

סוג הליך ערעור משמעתי עובדי מדינה (עש"ם)
הרכב השופטים ד' ביניש
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חבצלת סדיקוב

נתבעים

  • מדינת ישראל-נציבות שירות המדינה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הצורך בהרתעת עובדי ציבור ושמירה על אמון הציבור בשירות המדינה.
  • החומרה שבגניבה ממקום העבודה.
טיעוני ההגנה
  • הפגיעה הבלתי מידתית בגמלת המערערת עקב תקופת השעיה ארוכה (8 שנים).
  • נסיבות אישיות קשות (מצב בריאותי, אובדן ילדים).
  • התמשכות ההליכים מעבר לזמן סביר.
  • ערך הגניבה נמוך ביותר.
מחלוקות עובדתיות
  • האם אמצעי המשמעת של פיטורין מידתי בנסיבות העניין.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור הפלילי
  • המלצת בית המשפט המחוזי לשקול בחיוב את החזרת המערערת לעבודה

הדגשים פרוצדורליים

  • הסכמת המדינה לביטול הפיטורין בכפוף להחזרת הדיון לבית הדין למשמעת, הצעה שנדחתה על ידי בית המשפט העליון.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
בד"מ 89/02
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

תגיות נושא

  • דין משמעתי
  • עובדי מדינה
  • פיטורין
  • גמלאות

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • ביטול עונש הפיטורין
  • הסתפקות בנזיפה חמורה

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה והתקבלה
מידתיות
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק עש"ם 5271/03 בבית המשפט העליון בירושלים עש"ם 5271/03 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש המערערת: חבצלת סדיקוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל-נציבות שירות המדינה ערעור על פסק דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בתיק בד"מ 89/02 מיום 4.3.03 שניתן על ידי כבוד השופטים: עו"ד ניצה אדן-ביוביץ – מ"מ אב"ד, מר גד אבקסיס תאריך הישיבה: י"ג באב התשס"ג (11.8.2003) בשם המערערת: עו"ד מנחם חכמון בשם המשיבה: עו"ד דפנה ברלינר פסק-דין המערערת, אשה קשת יום, הועסקה במטבח בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע עד להשעייתה ביום 28.9.94, לאחר שהואשמה ביחד עם חברתה לעבודה בגניבת מוצרי מזון בשווי של 300 ₪. שמיעת התיק הפלילי בבית משפט השלום התארכה משך שנים, בסופו הורשעו המערערת וחברתה. על המערערת נגזר עונש של מאסר על תנאי וקנס. המערערת ערערה לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום, וערעורה נתקבל, וזאת במיוחד בהתחשב בתקופה הארוכה שחלפה מאז ביצוע העבירה ועד לסיום ההליכים. בית המשפט עמד על כך שהמערערת היתה מושעית משך 8 שנים ובהתחשב בנסיבות האישיות הקשות שלה העמידה בתקופת מבחן של 6 חודשים ללא הרשעה, ואת הקנס שנגזר עליה הפך לפיצוי. בית המשפט המחוזי אף המליץ בפני נציבות שירות המדינה לשקול בחיוב החזרתה של המערערת למקום עבודתה. במועד מתן פסק הדין בערעור היתה המערערת קרובה לגיל פרישה. על יסוד ממצאי בית המשפט, הורשעה המערערת בבית הדין למשמעת של עובדי שירות המדינה ובית-הדין השית עליה את אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה ופיטורין לאלתר. על גזר הדין הוגש הערעור שלפניי. משאלתה של המערערת היא כי יבוטלו הפיטורין. בשל גילה אין המערערת יכולה לחזור בפועל לעבודתה כפי שהמליץ בית המשפט המחוזי. אף על פי כן תוצאת הפיטורין פוגעת במערערת פגיעה ניכרת שכן על-פי הוראת סעיף 10(5) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970, תקופת ההשעיה איננה באה בחשבון לצורך חישוב הגמלה המשולמת למערערת. וכך נאמר באותו סעיף: "חישוב תקופת השירות בחישוב תקופת השירות לענין חוק זה יחולו כללים אלה: (1)... (5) תקופה שבה היה העובד מושעה לפי חוק המשמעת, בין במשכורת ובין שלא במשכורת לא תובא בחשבון, אלא אם הוחזר לשירות בתום תקופת ההשעיה או אם נפטר בתוך אותה תקופה". המערערת היתה מושעית מעבודתה למעלה מ-8 שנים משך תקופת ניהול ההליכים. עקב ההחלטה לפטר את המערערת ובשים לב לכך שתקופת ההשעיה אינה מובאת בחשבון לצורך חישוב הגמלה, טוען בא-כוחה של המערערת כי אמצעי המשמעת שנגזר עליה יביא לכך שתזכה בגמלה מופחתת בשיעור ניכר, והפגיעה בה תהיה בלתי מידתית ומופרזת ביחס לחומרת העבירה ונסיבותיה. ככלל, אין בית משפט זה נוהג להתערב באמצעי המשמעת שבית-הדין משית. עם זאת, נסיבותיו יוצאות הדופן של ערעור זה, מצדיקות התערבות כדי להקל עם המערערת. כבר נאמר לא אחת כי בכל הנוגע לדין המשמעתי, משקלן של הנסיבות האישיות של העובד שסרח קטן ביחס למשקל שיש לתת לאינטרס הציבורי של הרתעת עובדי הציבור ושמירה על אמון הציבור בשירות המדינה. עם זאת, גם שבנו ואמרנו שאין להתעלם כליל מהנסיבות האישיות המיוחדות של המקרה (עש"ם 10566/02 מדינת ישראל נ' טוביה גרינבוים (לא פורסם)). בגזר דינו המנומק בפירוט שקל בית-הדין את הצורך להרתיע אל מול הנסיבות הקשות של המקרה ומצא כי האיזון הנכון מצדיק פיטוריה של המערערת בנוסף על נזיפה חמורה, והוסיף וקבע שלמערערת תשולם הקצבה לה היא זכאית על-פי דין. בגזר הדין ציינו השופטים כי עניינה של המערערת "נגע עד הלב". עם זאת, לא נתן בית-הדין ביטוי מספיק לתוצאה הקשה לעניין הגמלה שאף בית-הדין סבר שהמערערת זכאית לה. באשר לאמצעי המשמעת של פיטורין, הכלל הוא כי יש להחמיר עם עובד מדינה שגנב ממקום העבודה, ובדרך כלל אמצעי המשמעת ההולם הוא אכן פיטורי העובד. הטעם לכך הינו הפגיעה הקשה באמון הציבור בשירות המדינה ובשמו הטוב של השירות, העלולה להיגרם כתוצאה ממעשים אלה. עם זאת, נראה כי בנסיבות המיוחדות והחריגות ביותר של העניין החמיר בית-הדין עם המערערת יתר על המידה. בית-הדין עמד בגזר דינו על סבלה האישי, המשפחתי והרפואי של המערערת. אשה חולה, שבעלה אף הוא חולה קשה ופרנסת המשפחה עליה. שלושה מילדיה נפטרו בטרם עת. ההליכים בעניינה של המערערת התמשכו מעבר לכל זמן סביר וערך הגניבה שיוחסה לה קטן ביותר. מכלול הנסיבות שאפפו את מעשה העבירה מצטרף אף הוא לנימוקי הקולה. אציין כי לקראת סוף הדיון הצעתי לבאת-כוח המדינה לשקול מחדש האם היא עומדת על פיטורי המערערת. באת-כוח המדינה הסכימה לביטול הפיטורין, אך התנתה הסכמתה בהחזרת הדיון לבית-הדין לשם הטלת אמצעי משמעת חלופיים. בא-כוח המערערת התנגד להחזרת הדיון לבית-הדין וטען כי יש לסיים את ההליכים בעניינה של המערערת בבית משפט זה. מקובלת עליי עמדה זו, כי אין להחזיר את הדיון לבית-הדין למשמעת, ולגרום להתמשכות נוספת בהליכים. אשר על כן נראה לי כי ניתן היה להסתפק בנזיפה חמורה במערערת ולהחזיר אותה לשירות, תוך ביטול עונש הפיטורין. הערעור מתקבל בזה, כך שעונש הפיטורין שנגזר על המערערת יבוטל. ניתן היום, י"ג באלול התשס"ג (10.9.2003). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03052710_N03.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il