פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5128/97

עלא מנסור נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירות גניבת רכב, הצתה ונהיגה ללא רישיון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 01/06/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5128/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה גניבת רכב — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירות גניבת רכב, הצתה ונהיגה ללא רישיון.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5128/97

עלא מנסור נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירות גניבת רכב, הצתה ונהיגה ללא רישיון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הורשעו בבית המשפט המחוזי בגין מעורבות בפרשה רחבת היקף של גניבת עשרות כלי רכב ומכירתם למשחטות. המערער הראשון נדון ל-54 חודשי מאסר (מתוכם 4.5 שנים בפועל), והמערער השני נדון ל-96 חודשי מאסר (מתוכם 6 שנים בפועל, בתוספת הפעלת מאסר על תנאי של שנתיים). בערעורם לבית המשפט העליון, טענו המערערים כי יש להקל בעונשם בשל נסיבות אישיות, והמערער השני הדגיש את שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה. בית המשפט העליון דחה את הערעורים, בקובעו כי מדובר בתופעה חמורה של גניבות רכב, וכי למרות שיתוף הפעולה של המערער השני, העונש שניתן לו אינו חורג ממתחם הסבירות, במיוחד לאור עברו הפלילי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' מצא, י' קדמי, ח' אריאל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עלא מנסור
  • מחמוד סמארה

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העבירות מהוות רעה חולה ופגיעה בלתי נסבלת בציבור.
  • התופעה מתעצמת בשל הקלות בביצוע העבירות והקושי באיתור העבריינים.
  • העונש משקף את חלקו היחסי של כל מערער בפרשה.
טיעוני ההגנה
  • יש להתחשב בנסיבות האישיות והמשפחתיות של המערערים.
  • המערער בע"פ 344/98 שיתף פעולה עם המשטרה, הודה בעבירות נוספות וחשף מעורבים אחרים.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
לא צוין
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי
תיקים שאוחדו

תגיות נושא

  • גניבת רכב
  • חומרת העונש
  • עבירות רכוש

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5128/97 ע"פ 344/98 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' קדמי כבוד השופט ח' אריאל המערער (בע"פ 5128/97): 1. עלא מנסור המערער (בע"פ 344/98): 2. מחמוד סמארה נגד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: ז' בסיון התשנ"ח (1.6.1998) בשם המערער (מס' 1): עו"ד חאסקיה וליד בשם מערער (מס' 2): עו"ד דרור מקרין בשם המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין המערערים הובאו לדין יחדיו - ביחד עם אחרים - בגין פרשה מסועפת של גניבת עשרות כלי רכב ומכירתם למשחטות פירוק. המערער בע"פ 5128/97 נמצא אשם בגניבת 13 מכוניות ועבירות נלוות ונדון לשש שנים מאסר מהן ארבע שנים וחצי מאסר בפועל. המערער בע"פ 344/98 נמצא אשם בגניבת 20 כלי רכב, בעבירה של הצתת כלי רכב וכן בנהיגת כלי רכב ללא רשיון וללא ביטוח, ונדון לשמונה שנים מאסר מתוכן שש שנים לריצוי בפועל ולפסילת רשיון של חמש שנים מתום תקופת המאסר. בנוסף הופעלו נגדו שתי שנות מאסר על תנאי שהוטלו עליו זמן קצר לפני שנלכד בקשר לפרשה הנוכחית בגין עבירה דומה. בית המשפט הורה שההפעלה תהיה במצטבר, משמע שעל המערער הזה לרצות תקופת מאסר כוללת של שמונה שנים בפועל. בערעורים כנגד חומרת העונש חתרו הסניגורים המלומדים, איש איש וטעמיו עמו, לשכנענו כי גם לנוכח ריבוי העבירות וחומרתן היה על בית המשפט המחוזי לגלות יתר התחשבות בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של כל אחד מהמערערים. ביחס למערער בע"פ 344/98 טען הסניגור, כי בית המשפט לא ייחס משקל ראוי לשיתוף הפעולה של המערער הזה בשלב החקירה, שבמסגרתה הודה במעורבותו בעבירות רבות שהמשטרה לא יחסה לו; ואגב כך גם חשף מעורבים נוספים שהובאו לדין - בכללם אחיו - שהובאו לדין והורשעו. העבירות מן הסוג הזה הינן בבחינת רעה חולה שפגיעתן היום-יומית ביחידים ובציבור היא בלתי נסבלת. על פי הנתונים הידועים לכול, התופעה של גניבת כלי רכב מתעצמת והגיעה להיקפים מדאיגים. אין זאת אלא, שהקלות הרבה שבה ניתן לבצע עבירות מן הסוג הזה והקושי לאתר את המעורבים ולהביאם לדין - מעודד עבריינים לשלוח ידם בעבריינות הזאת למען תאוות בצע. במקרה שלפנינו פעלה כנופיה מאורגנת של גנבים בצורה שיטתית עד שנתפסו. מקובלת עלינו טענת סניגורו של המערער בע"פ 344/98, כי ראוי לבית המשפט להתחשב לקולה בשיתוף הפעולה מצד עבריין המסייע למשטרה ללכוד עבריינים נוספים. אולם, גם ההתחשבות בגורם זה אינה מניעה אותנו לחשוב שהעונש שהושת על המערער הינו חמור במידה שתצריך את התערבותנו. לא למותר להזכיר שלחובת מערער זה נזקפה הרשעה קודמת בגין עבירה דומה ממנה נחלץ בחסדי בית המשפט בעונש מאסר על תנאי. היחס בין תקופת המאסר משקף את חלקו היחסי של כל אחד מהם בפרשה הכוללת. הערעורים נדחים. ניתן היום, ז' בסיון תשנ"ח (1.6.1998). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97051280.H02