פרופ' דר' אילן שדה נ. כב' השופט דר' אשר גרוניס ,נשיא בית המ

פסק-דין בתיק בג"ץ 5021/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5021/14 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט א' שהם העותר: פרופ' ד"ר אילן שדה נ ג ד המשיבים: 1. כב' השופט ד"ר אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון 2. כב' שרת המשפטים, ח''כ ציפי ליבני 3. כב' השופטת אביגיל כהן, רשמת ביהמ''ש המחוזי בת"א 4. כב' השופטת דבורה ברלינר, נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב 5. כב' השופט ישעיהו שנלר, ביהמ''ש המחוזי בת''א 6. כב' השופט ד"ר קובי ורדי, ביהמ''ש המחוזי בת''א 7. כב' השופטת רות לב הר שרון, ביהמ''ש המחוזי בת''א 8. כב' פרופסור אליעזר ריבלין, נציב תלונות נגד שופטים 9. כב' השופט נועם סולברג, שופט ביהמ''ש העליון 10. כב' ראש לשכת ההוצל''פ בקריות עתירה למתן צו על תנאי העותר: בעצמו פסק-דין השופט א' שהם: 1. העותר, שאינו מיוצג, מפנה בעתירתו טענות רבות ושונות נגד שופטים ועובדי ציבור בישראל. בין הסעדים הנזכרים בעתירה, מבקש העותר להדיח את המשיבים 7-3 מתפקידיהם. זאת, לאחר שבית משפט השלום בתל אביב-יפו הורה על מחיקת תביעה שהגיש העותר בעבר (ת"א 158219-09). בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה ערעור על החלטה זו (ע"א 11416-09-10), ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה, נדחתה גם היא (רע"א 8251/13). העותר הלין על החלטות שיפוטיות אלה במסגרת עתירה קודמת שהוגשה לבית משפט זה. העתירה נדחתה על הסף, והובהר לעותר, כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, איננו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין חלוטים (בג"ץ 1536/14). 2. לטענת העותר, החלטתו של בית משפט השלום איננה חוקית, ועל כן דינה להתבטל. אין כל ממש בטענה זו. טענותיו של העותר נדונו בהרחבה על-ידי ערכאות שיפוטיות שונות, כמפורט לעיל. לפיכך, היה לעותר יומו בבית המשפט, והוא אף מיצה עד תום את זכות הערעור הנתונה לו. כפי שהובהר לעותר, בית המשפט הגבוה לצדק לא ידון בטענות המכוונות לערער על החלטותיהן של הערכאות השונות, לרבות בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים (ראו, בהקשר זה, בג"ץ 3224/14 ‏פלוני נ' בית המשפט העליון בירושלים (8.5.2014); בג"ץ 2102/14 סאבר נ' בית משפט העליון (19.3.2014); בג"ץ 9442/12 ‏‏פלוני נ' בית המשפט העליון (2.1.2013)). 3. לא למותר הוא לציין, כי במסגרת עתירתו, מטיח העותר האשמות חמורות ועלבונות בוטים וקשים, המופנים כלפי הערכאות אשר דנו בעניינו, תוך שימוש בלשון משתלחת וחסרת רסן, אשר אין לה מקום במסגרת מעין זו. גם נקודה זו הובהרה לעותר בעבר, ויש להצר על כך, כי העותר ממשיך להתבטא ברוח זו כלפי שופטים המכהנים בערכאות שונות, במקום לנקוט בלשון עניינית המכבדת את בעליה. נחזור ונדגיש, כי עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק איננה מהווה במה להשתלחות חסרת רסן בשופטים ובעובדי ציבור. גם עותר שאיננו מיוצג, נדרש להימנע משימוש בשפה גסה ובלתי הולמת, ובכך בלבד היה טעם מספק לדחיית העתירה דנן (בג"ץ 856/13 אדלר נ' השר לבטחון פנים (20.2.2013); בג"ץ 10054/07 בלילתי נ' פרקליטות המדינה (16.4.2008); בג"ץ 4562/01 שוורץ נ' השופט מישאל חשין (31.7.2001)). 4. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. העותר ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ה בתמוז התשע"ד (‏23.7.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14050210_I01.doc יא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il