פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4974/14

אחים שרבט חברה לבניין בע"מ נ. שר האוצר

העותרות ביקשו לחייב את המשיבים בתשלום נוסף של פיצויים שנפסקו לטובתן בבית המשפט המחוזי, בטענה כי כל אחת מהן זכאית לסכום המלא שנפסק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 24/07/2014 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4974/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סעד כספי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרות ביקשו לחייב את המשיבים בתשלום נוסף של פיצויים שנפסקו לטובתן בבית המשפט המחוזי, בטענה כי כל אחת מהן זכאית לסכום המלא שנפסק.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4974/14

אחים שרבט חברה לבניין בע"מ נ. שר האוצר

העותרות ביקשו לחייב את המשיבים בתשלום נוסף של פיצויים שנפסקו לטובתן בבית המשפט המחוזי, בטענה כי כל אחת מהן זכאית לסכום המלא שנפסק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרות זכו בעבר בתביעה אזרחית בבית המשפט המחוזי, שם נפסק להן פיצוי כספי. בעקבות מחלוקת עם המשיבים בשאלה האם הסכום שנפסק הוא לכל אחת מהעותרות בנפרד או לשתי החברות יחד, הגישו העותרות עתירה לבג"ץ בדרישה לקבל תשלום נוסף. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי בג"ץ אינו הערכאה המתאימה לבירור סכסוכים כספיים אזרחיים. בית המשפט המליץ לצדדים לפנות לבית המשפט המחוזי שנתן את פסק הדין המקורי בבקשה מוסכמת להבהרת פסק הדין, וציין כי על המדינה לנהוג בהגינות בבירור המחלוקת.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן, י' דנציגר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אחים שרבט חברה לבניין בע"מ
  • אחים שרבט יוזמים ובונים (1998) בע"מ

נתבעים

  • שר האוצר
  • מדינת ישראל - שר הבינוי והשיכון
  • רשות מקרקעי ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרות זכאיות לקבל כל אחת בנפרד את סכום הפיצויים שנפסק בפסק הדין המחוזי (400,000 ש"ח בתוספת מע"מ לכל אחת).
טיעוני ההגנה
  • העתירה אינה מתאימה לבירור בבג"ץ שכן מדובר בסעד כספי אזרחי.
  • על העותרות להגיש תביעה אזרחית לערכאה המוסמכת.
מחלוקות עובדתיות
  • האם פסק הדין המחוזי התייחס לכל עותרת בנפרד או לשתי החברות יחד כגוף אחד לעניין הפיצוי.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 337/02
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • סעד כספי
  • סמכות עניינית
  • בג"ץ
  • הבהרת פסק דין

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 4974/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4974/14 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר העותרות: 1. אחים שרבט חברה לבניין בע"מ 2. אחים שרבט יוזמים ובונים (1998) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שר האוצר 2. מדינת ישראל - שר הבינוי והשיכון 3. רשות מקרקעי ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד א' יצחקניא; עו"ד ש' נחשון בשם המשיבים: עו"ד י' ברט פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. העותרות, יחד עם שלושה נוספים, זכו בתביעה אזרחית שהגישו נגד המשיבים 3-2, במסגרת ת"א 337/02 בבית המשפט המחוזי בחיפה. בסוף פסק הדין מיום 19.1.2009 נקבע כך (השופטת בר-זיו): "אני מחייבת את הנתבעת לשלם לכל אחת מהתובעים פיצויים בשיעור כקבוע בסעיף 49 לעיל, בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות בשיעור כולל של 400,000 ₪ + מע"מ לכל אחת מהן". יוער, כי העותרות צוינו בראשית פסק הדין כשתי תובעות נפרדות: העותרת 1 כתובעת 1, והעותרת 2 כתובעת 2. ב. המשיבים 3-2 העבירו לעותרות סכום כולל של 400,000 בתוספת מע"מ, שכן לדידם – כפי שעולה ממכתבו של עו"ד פרסקי מיום 12.11.13 – בית המשפט המחוזי התייחס בפסק דינו לשתי החברות יחד, ועל כן כוונת בית המשפט הייתה כי הסכום ישתלם לשתיהן יחדיו. הצדדים לא פנו לבית המשפט להבהרת פסק הדין. העותרות מצדן סבורות כי על כל אחת מהן לקבל את הסכום האמור, ומכאן עתירה זו, בה מבקשות הן לחייב את המשיבים לשלם להן סכום נוסף של 400,000 ₪ בתוספת מע"מ. בתגובה המקדמית מיום 21.7.14 ציין בא כוח המשיבים מבלי להיכנס לגופם של דברים, כי ענייננו בסעד כספי ועל כן על העותרות לפנות בתביעה אזרחית לבית המשפט המוסמך, ולא לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. ג. סבורני כי במישור המשפטי הדין עם המשיבים. הלכה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לא ייעתר לבקשות למתן סעד כספי, נוכח קיומו של סעד חלופי בדמות הגשת תובענה אזרחית (בג"צ בג"צ 2774/07 בן חמו נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 6 לפסק דינו של השופט, כתארו אז, גרוניס (16.9.07)); העותרים לא העלו טעם לחריגה מהלכה זו. ברי, כי גרירת בית המשפט הגבוה לצדק גם לסכסוכים כספיים עם המדינה שאין להם במהותם דבר עם המשפט המינהלי, אינה יכולה להיות מקובלת. עם זאת אציין, כי אינני רואה מניעה – ואולי זהו גם צו השכל הישר - שהצדדים יפנו יחד לשופטת בר-זיו בבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה להבהרת פסק הדין שניתן במסגרת ת"א 337/02, על דרך בקשה מוסכמת להכרעה, בגדרי סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 (ראו גם ע"א 1050/01 גבעת כח מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' עו"ד זרח רוזנבלום (24.2.2002)). ההסכמה נחוצה כמובן בשל חלוף המועדים. גם אם יתווכח פלוני או אלמוני עם המסגרת הפרוצדורלית, בכך יביאו הצדדים את המחלוקת לסיומה באופן מהיר, ומבלי לייצר הליכים חדשים שלא לצורך ולגרור את הנושא – והרי מי כבית המשפט המחוזי במותב חי וקיים יוכל להכריע. לעניין ההסכמה לפניה לבית המשפט המחוזי, בלא שאביע דעה לגוף המחלוקת, חזקה על המשיבים שיתנו אל ליבם את חובת ההגינות המוגברת המוטלת על המדינה גם כשבמשפט האזרחי עסקינן (וראו לעניין זה ע"א 6518/98‏ הוד אביב בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ''ד נה(4) 28, 47-46). כך או אחרת, מכל מקום, אין בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק האכסניה המתאימה לבירור העניין. ד. בכפוף לאמור בסעיף ג' איננו נעתרים לעתירה. בנסיבות אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשע"ד (‏24.7.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14049740_T02.docחכ/ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il