נדאל שלאלדה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4939/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4939/07 - ב' בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: נדאל שלאלדה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.5.07 בת.פ. 964/05 שניתן על ידי כבוד השופט ח' עוני תאריך הישיבה: כ' באדר ב' התשס"ח (27.3.2008) בשם המערער: עו"ד עאטף פרחאת בשם המשיב: עו"ד מיכאל קרשן מתורגמן: מר חאלד עון שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים (פ 964/05) בעקבות הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שייחס לו ולשני נאשמים נוספים ביצוע סדרה של חמישה מעשי שוד, במסגרתם נהגו להזמין נסיעות מונית למקומות מרוחקים, וכשהגיעו ליעדם סילקו באלימות את הנהגים מכלי הרכב ונטלו אותם. בנוסף הורשע המערער בעבירות של שהייה בלתי חוקית, קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש במסמך מזויף, ומסחר ברכב גנוב. לאחר הודאתו צירף המערער לדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נוסף (פ 8165/05) שגם בו הודה, בו יוחסה לו עבירה של שוד מזוין, במסגרתה המערער ושלושה נאשמים נוספים תקפו את קורבנם במוטות ברזל ובגז מדמיע, קשרו אותו ושדדו ממנו סכום של 91,000 ש"ח. ביום 18.5.2006 גזר בית המשפט המחוזי על המבקש עונש של שמונה שנות מאסר בפועל; שלוש שנות מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירות אלימות, גניבה ועבירות על פרק י"א סימן ה1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; ושישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. על גזר דינו של בית המשפט המחוזי ערער המערער בפנינו. לטענת המערער, בית המשפט החמיר עימו יתר על המידה וזאת חרף קביעת שירות המבחן לפיה בשל מצבו הכלכלי הקשה ניטשטשו אצלו גבולות המותר והאסור. עוד מוסיף המערער כי בית המשפט לא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות, וחרג מהענישה המקובלת בגין העבירות בהן הורשע. לעומתו, סוברת המשיבה כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי לקח בחשבון את כל הנסיבות לקולא אשר מנה המערער, וכי העונש מבטא את האיזון הנכון בין נסיבותיו האישיות של המערער וחומרת מעשיו. לאחר עיון בהודעת הערעור על נספחיה בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, ובתסקירים שנערכו מטעם שרות המבחן בעניינו של המערער, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. כידוע, הלכה היא כי ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית במקרים חריגים בלבד (ראו למשל ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (לא פורסם, 3.7.2006)). איננו סבורים כי מקרה זה נמנה על אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור בעונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית. מעבר לכך, אנו סבורים שבית המשפט המחוזי איזן כראוי את כלל השיקולים הרלוונטיים, וכי העונש שהוטל על המערער הינו עונש ההולם את המעשים שביצע, אשר אין צורך להכביר במילים בנוגע לחומרתם. בית המשפט בבואו לגזור את דינו של המערער הביא בחשבון את נסיבותיו האישיות הקשות, על רקע המצב הכלכלי הקשה עד מאוד בו שרויה משפחתו, אך מנגד התייחס להתמדתו של המערער ושותפיו בביצוע עבירות השוד ובברוטאליות יוצאת הדופן בה בוצעה עבירת השוד בתיק שאותו צירף. בנסיבות אלו הגענו למסקנה כי העונש שהוטל על המערער הינו עונש ראוי, ועל כן לא מצאנו עילה להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. סוף דבר, אנו דוחים אפוא את הערעור. ניתנה היום, כ"ד באדר ב' התשס"ח (31.3.2008). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07049390_H05.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il