עפאן מוופק נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בירושלים רע"פ 4923/02 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס המבקש: עפאן מוופק נגד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בע"פ 930/01, 866/01 מיום 1.1.2002 שניתן על ידי כבוד השופטים: מנחם בן-דוד, חיים גלפז, ד"ר נאוה אפל-דנון בשם המבקש: עו"ד לנא זועבי בשם המשיבה: עו"ד ענת חולתא-סיטבון פסק-דין השופט א' ריבלין: 1. עניינה של בקשת רשות הערעור שלפני הוא בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 1.1.2002, בו נדונו במאוחד שלושה ערעורים שהוגשו מטעם המבקש על חומרת העונשים שהוטלו עליו לאחר הרשעתו בעבירות עיסוק בעסק הטעון רישוי ללא רישוי כדין, עבירה לפי הוראת סעיף 4 + 14(א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח1968-. 2. הערעור הראשון (ע"פ 955/01) עניינו בת.פ. 5399/01, שמונה שלושה אישומים של קיום עסק ללא רישוי, ושבגינם הושת על המבקש קנס כספי בסכום של 7,500 ש"ח. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המבקש, והפחית את סכום הקנס במחצית. המבקש, בבקשה שלפני, אינו מלין כנגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. הערעור השני (ע"פ 930/01) עניינו בת.פ. 5064/01, אליו אוחדו שלושה תיקים פליליים נוספים, ושבגינם הושת על המבקש קנס כספי בסכום של 10,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המבקש, והפחית את סכום הקנס ל1,900- ש"ח. כנגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מלין המבקש, בטענה, כי יש להטיל עליו קנס בסך 400 ש"ח בלבד (100 ש"ח בגין כל תיק), כפי שהסכימה לכך באת-כוח המדינה במהלך הדיון בערעור. מתגובת המדינה לבקשת רשות הערעור עולה, כי אכן הייתה הסכמה כזו והמדינה מבקשת לקבל את הערעור בנקודה זו. אשר על כן, החלטנו לקבל את בקשת רשות הערעור ולדון בה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות. הערעור מתקבל וסכום הקנס, שהוטל בע"פ 930/01, יעמוד על סך של 400 ש"ח. הערעור השלישי (ע"פ 866/01) עניינו בת.פ. 4214/01, אליו אוחדו שישה תיקים פליליים נוספים, ושבגינם הושת על המבקש קנס כספי בסכום של 7,000 ש"ח והוא חוייב לחתום על התחייבות כספית בסך 20,000 ש"ח להימנע, למשך שנתיים, מביצוע העבירות בהן הורשע. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהוגש, לאור הצהרת בא-כוח המבקש במהלך הדיון במשפט, כי הוא חוזר בו מן הערעור. לאחר מתן פסק-הדין בערעור, הגיש המבקש בקשה לתיקון פסק-הדין בנימוק, כי הוא אינו תואם את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים וכי יש להפחית את גובה הקנס לסך של 700 ש"ח (100 ש"ח בגין כל תיק). בקשה זו נדחתה בבית המשפט המחוזי. כנגד פסק-דינו זה של בית המשפט המחוזי מלין המבקש. המבקש סבור כי בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי נפלה טעות, וכי מעולם לא הסכים לחזור בו מע"פ 866/01. המבקש אף טוען היום, כי ע"פ 866/01 עניינו בשישה תיקים פליליים, ולא בשבעה, ועל-כן סכום הקנס צריך לעמוד על סך 600 ש"ח. המדינה סבורה שלא כך הדבר. ואכן, נחה דעתנו כי דין הבקשה, ככל שהיא נוגעת לע"פ 866/01, להידחות. פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, כפי שהוא, תומך בעמדת המדינה, והמבקש לא הגיש כל בקשה לתקנו. משכך, לא ראינו סיבה להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי. סוף דבר, החלטנו לקבל את בקשת רשות הערעור בחלקה, כך שסכום הקנס בע"פ 930/01 יעמוד על סך של 400 ש"ח. הבקשה, ככל שהיא נוגעת לע"פ 866/01 - נדחית. ניתן היום, כו' באב תשס"ב (4.8.2002). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02049230.P04 /אמ נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il