הזדמנות ישראלית - חיפושי נפט וגז בע"מ נ. משרד התשתיות הלאומי

פסק-דין בתיק בג"ץ 4902/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4902/16 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שהם העותרות: 1. הזדמנות ישראלית – חיפושי נפט וגז בע"מ 2. הזדמנות ישראלית – מקורות אנרגיה שותפות מוגבלת נ ג ד המשיבים: 1. משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים 2. מועצת הנפט 3. frendum inevestments ltd 4. placida investments ltd 5. לפידות חלץ, שותפות מוגבלת 6. coleridge gas &oil exploration israek lp 7. caspian drilling company ltd עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרות: עו"ד רנאטו יאראק; עו"ד דנה יאראק-זהרוביץ בשם המשיבים 1-2: עו"ד רן רוזנברג בשם המשיבה 7: בעצמה פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. העותרת 1 היא חברה העוסקת בחיפושי גז ונפט באמצעות העותרת 2. המשיבות 7-3 שותפות יחד עם העותרת 2 ברישיון לחיפוש והפקת נפט (להלן: הרישיון). העתירה מכוונת נגד שלוש החלטות שנתקבלו על-ידי המשיב 1 (להלן: הממונה), ואלה – בתמצית שבתמצית – עיקרי העובדות הצריכות לענייננו: 2. ביום 23.10.2014 הגישה העותרת 1 בקשה לממונה לרשום לטובתה בפנקס הנפט, בהתאם להוראת סעיף 63 לחוק הנפט, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הנפט), זכות בלתי-חוזרת לקבלת תמלוג-על בשיעור של 10% על זכויותיה של העותרת 2, שלו היא זכאית מכוח הסכם השותפות שנחתם בינה לבין העותרת 2. ביום 22.2.2016 המליצה המשיבה 2 לממונה לדחות את הבקשה; וכך אכן עשה. 3. ביום 27.5.2015 חתמו העותרת 2 והמשיבות 3 ו-4 על הסכם במסגרתו הועברו זכויותיהן של האחרונות ברישיון לעותרת 2. ביום 18.8.2015 הגישה העותרת 2 בקשה לממונה לאשר את העברת הזכויות, בהתאם להוראת סעיף 76 לחוק הנפט. ביום 25.11.2015 הודיע הממונה כי המשיבה 7 – כאמור, אף היא שותפה ברישיון – מתנגדת להעברת הזכויות, ומאחר שנדרשת הסכמת כלל השותפים הרי שאין בידו לאשר את הבקשה. העותרת 2 השיבה להודעת הממונה וטענה, כי בנסיבות העניין –הדרישה לקבלת הסכמה מאת כלל השותפים היא בלתי-סבירה, וביקשה את אישור הממונה להעברת הזכויות חרף אי-הסכמתה של המשיבה 7; אולם גם בקשתה זו נדחתה. 4. ביום 29.2.2016 פנתה העותרת 2 לממונה בבקשה להאריך את תוקפו של הרישיון עד ליום 20.12.2018. ביום 14.3.2016 הודיע הממונה כי הוא מאריך את תוקף הרישיון עד ליום 19.12.2016, בכפוף לשינוי תכנית העבודה ברישיון. שלשום, ביום 11.12.2016, התקבלה תגובתם של המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים) לעתירה, במסגרתה עדכן בא-כוחם כי ביום 28.11.2016 פנו העותרות לממונה בבקשה להארכת הרישיון עד ליום 19.12.2017, וכי ביום 5.12.2016 השיב הממונה כי "הארכת הרישיון המבוקשת מותנית בקבלת תכנית עבודה מוצעת מתוקנת אשר תכלול את התחייבותכם למועד ביצוע קידוח במהלך שנת 2017" (פסקה 2 למכתב; מש/2). מכאן העתירה שלפנינו. 5. לטענת העותרות, החלטות הממונה לדחות את בקשותיהן לרישום תמלוג-על ולהעברת הזכויות ניתנו בחוסר סמכות, הן חורגות ממתחם הסבירות, ולפיכך בטלות. על רקע זה טוענות העותרות כי ההחלטה להאריך את תוקף הרישיון רק עד ליום 19.12.2016 "איננה סבירה, באשר היא איננה נותנת ביטוי למכלול השיקולים הצריכים לעניין, לרבות אי הוודאות במצב הזכויות" שלהן ברישיון (פסקה 128 לעתירה). 6. המשיבים מצדם טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים. אשר להחלטת הממונה שלא להאריך את הרישיון נטען, כי נוכח חילופי המכתבים בין העותרות לבין הממונה מהעת האחרונה "הרי שהעתירה, במתכונתה הנוכחית, אינה עדכנית ועל העותרות למצות את ההליכים בהם החלו אל מול הממונה, כעולה ממכתבו מיום 5.12.16" (פסקה 4 לתגובת המשיבים). אשר לבקשות לרישום תמלוג-על ולהעברת זכויות, נטען כי לרשות העותרות עומד סעד חלופי בדמות הגשת ערעור לשר בהתאם להוראת סעיף 80(א) לחוק הנפט, והיה עליהן למצותו בטרם הגישו את עתירתן. 7. דין העתירה להידחות על הסף, מחמת אי-מיצוי הליכים. 8. על החשיבות הרבה הטמונה במיצוי הליכים טרם הגשת עתירה לבית משפט זה עמדתי בעניין אחר, וכאז כן עתה: "לא בדקדוקי-עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך" (בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל (24.5.2012) פסקה 8). 9. הוראת סעיף 80(א) לחוק הנפט הריהי פשוטה וברורה: "הרואה עצמו נפגע מהחלטה שהחליט המנהל, אגב שימוש בסמכות שניתנה לו לפי חוק זה, רשאי לערער עליה לפני השר תוך שלושים יום מהיום שההחלטה הגיעה לידיעתו והחלטת השר היא סופית". העותרות ביקשו לעשות להן קפנדריא, וכזאת לא יֵעשה. תתכבדנה העותרות, תבאנה את עניינן לפתחו של השר, אשר יתן את דעתו על טענותיהן, ישקול ויחליט כחכמתו. אמנם, פרק הזמן להגשת ערעור כאמור חלף-עבר זה מכבר, אולם כפי שציינו המשיבים לפנינו, "ככל שיוגש ערעור לשר, ובצדו בקשה מנומקת להארכת מועד להגשת הערעור, הרי שבקשתם תישקל כמקובל" (פסקה 25 לתגובת המשיבים); "כמקובל", קרי – בלב פתוח ובנפש חפצה. 10. אשר על כן, אציע לחברי לדחות את העתירה על הסף, מחמת אי-מיצוי הליכים. העותרות תישאנה בהוצאת המשיבים 2-1 בסך של 20,000 ₪. ש ו פ ט השופט ח' מלצר: אני מסכים. ש ו פ ט השופט א' שהם: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט נֹעם סולברג. ניתן היום, ‏י"ג בכסלו התשע"ז (‏13.12.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16049020_O10.doc עב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il