ריואא נערה ח'טיב נ. בית הדין הארצי לעבודה

6 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4876/24 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותרת: ריואא נערה ח'טיב נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. עורכי דין לקידום מנהל תקין 3. מועצה מקומית דיר חנא 4. מדינת ישראל – משרד הפנים 5. משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד עומראן ח'טיב פסק-דין השופט י' עמית: עניינה של העתירה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שניתן בע"ע 58770-11-23, במסגרתו נדחה ערעורה של העותרת, שהוגש על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה בפ"ה 14721-02-21. בהליך זה קבעו ערכאות בתי הדין לעבודה כי העותרת לא עמדה בתנאי הסף של ניסיון מקצועי בעבודת ביקורת כנדרש לתפקיד מבקרת פנים וממונה על תלונות הציבור במועצה המקומית דיר חנא (להלן: המועצה). 1. ביום 1.11.2020 נכנס לתוקף מינויה של העותרת למבקרת הפנים וממונה על תלונות הציבור במועצה (להלן: המינוי או ההחלטה). זאת לאחר שהגישה מועמדות למכרז פומבי לאיוש משרה זו, ונבחרה מבין שבעה מועמדים שהגישו מועמדותם למכרז. 2. כחודשיים לאחר מועד מינויה של העותרת למבקרת המועצה, ביום 7.2.2021 הגישה המשיבה 2, עמותת עורכי דין לקידום מנהל תקין (להלן: העמותה) תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (להלן: בית הדין האזורי). במסגרת תביעתה טענה העמותה כי מינוי העותרת לא עומד בתנאי הסף הסטטוטוריים בדבר הניסיון המקצועי בעבודת ביקורת, ומשכך יש להורות על ביטול המינוי. תנאי הסף שבו עסקינן דורש כי מבקר הפנים "רכש ניסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת" (סעיף 145ב(א)(5) לצו המועצות המקומיות, התשי"א-1950). בחלוף למעלה משלוש שנים ממינויה של העותרת, התקבלה תביעת העמותה בבית הדין האזורי. בפסק דינו של בית הדין האזורי נקבע כי העותרת לא עמדה בתנאי הסף הנדרשים מכוח החוק לעניין הניסיון הדרוש בעבודת ביקורת; וכי אין מקום להפעלת דוקטרינת הבטלות היחסית בנוגע למינויה של העותרת, בשים לב לחשיבות העמידה בתנאי הסף של המכרז למשרה, מאחר שמדובר בפגם מהותי היורד לשורשו של המרכז, וכן מפאת העובדה שמדובר בתנאי סף סטטוטורי. על פסק דין זה הגישה העותרת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי). 3. בפסק דינו רחב היריעה של בית הדין הארצי, דחה בית הדין את הערעור תוך שקבע כי נפלו פגמים הן בהליך קבלת ההחלטה והן בהחלטה לגופה. כך, קבע בית הדין הארצי שהליך איסוף הנתונים אליו מחויבת רשות מנהלית סבירה עובר לקבלת ההחלטה לא בוצע כהלכה; כי ככלל, ולמעט חריגים, פעילות שנעשתה בהתנדבות לא ראויה לבוא בגדר תנאי הסף של ניסיון תעסוקתי; כי הייתה הסתמכות על מידע שגוי בעת קבלת ההחלטה; כי ההחלטה לקתה בהיעדר הנמקה בדבר עמידה או אי עמידה בתנאי הסף, לרבות חוסר בפירוט דוחות ביקורת שבהם לקחה העותרת חלק; וכי לא נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים בעת קבלת ההחלטה, בעוד ששיקולים בלתי רלוונטיים נלקחו בחשבון. נוכח הפגמים המשמעותיים אותם מנה בית הדין הארצי והימשכות ההליך, דחה בית הדין הארצי את הערעור שהגישה העותרת, וקבע כי בצדק הורה בית הדין האזורי על ביטול המכרז וכי לא היה מקום להפעיל במקרה דנן את דוקטרינת הבטלות היחסית. פסק דינו זה של בית הדין הארצי הוא מושא העתירה שבפנינו. 4. בעתירתה מעלה העותרת מספר טענות שלדידה מצדיקות את התערבות בית משפט זה בפסק דינו של בית הדין הארצי. בין היתר, מציינת העותרת כי עצם העובדה שרק בחלוף שנים הגיע בית הדין למסקנה כי עובד לא עמד בתנאי הסף של מכרז לתפקיד, מצדיקה במקרים המתאימים לעשות שימוש בדוקטרינת הבטלות היחסית; כי יש להכריע בשאלה האם במקרים שבהם בוטל מינויו של עובד לאחר שהמשיך במילוי תפקידו לאורך שנים, יש להכיר בניסיון המקצועי אותו צבר במהלך מילוי התפקיד לצורך עמידתו בתנאי המכרז בדיעבד; וכי יש לקבוע מהי הדרך הראויה והיעילה לפיה על בתי הדין לעבודה לפעול במקרים שבהם מוגשת תביעה לביטול מינויו של מועמד מהטעם שאינו עומד בתנאי הסף שנקבעו במרכז. לגישתה של העותרת התנאים הסטטוטוריים אינם ברורים דיים ופורשו בדיעבד באופן צר ובניגוד להבנתה, כאשר בית הדין האזורי החיל סטנדרט לא ראוי לבחינת מינויה לתפקיד מבקרת המועצה. העותרת טוענת כי היה על בית הדין האזורי לבחון את אמות המידה של קבלת ההחלטה גרידא, ולהשיב את בחינת המינוי לוועדת המכרזים – וכי שגה גם בית הדין הארצי בכך שלא הנחה כאמור בפסק דינו. בד בבד עם הגשת העתירה, הגישה העותרת בקשה למתן צו ביניים שיורה על עיכוב סיום העסקתה, עד להכרעה בעתירה. 5. לאחר עיון בעתירה הגענו למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. הלכה היא כי בית משפט זה אינו משמש ערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה, וההתערבות בהם מוגבלת למקרים חריגים בהם מתגלה טעות מהותית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, ובמקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה לשם עשיית צדק (להרחבה ראו בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, ירושלים, פ"ד מ(1) 673, 694 (1986); וכן מהעת האחרונה 1353/24 מועצה אזורית אל קסום נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 7 (22.2.2024)). על אף ניסיונה של העותרת להקנות לעתירתה נופך עקרוני, לא השתכנענו כי במקרה שלפנינו נדרשת התערבות למען הצדק בפסק דינו של בית הדין הארצי, כמו גם שלא השתכנענו שעומדת לפנינו שאלה מהותית המצדיקה התערבות כאמור. דומה כי העתירה בעלת אופי ערעורי במהותה, ועוסקת בנסיבות הפרטניות של העותרת. 6. הגם שהעותרת המשיכה בכהונתה כמבקרת המועצה בזמן התנהלות ההליכים, ניתן ללמוד מהכרעותיהן של ערכאות בתי הדין לעבודה כי ההשגות ביחס לעמידתה בתנאי הסף למכרז עלו כבר בשלב מוקדם, ואף בסמוך למינויה; וכי משך הבירור שנערך בשאלת עמידתה של העותרת בתנאי הסף, נבע, בין היתר, מאי-סדרים בתשתית העובדתית שהוצגה בפני הוועדה בעת קבלת ההחלטה, לצד הצורך בבירור עמידתה של העותרת בתנאי הסף הסטטוטוריים הדרושים למינוי. בהקשר זה יוער שבית הדין הארצי לקח בחשבון את הימשכות ההליכים ואף התייחס לכך באופן מפורש בפסק דינו כלהלן: "השימוש בכלים דיוניים העומדים לרשות בית הדין הדן בתובענה אזרחית מכוח תקנות בית הדין לעבודה, בדגש על חקירת העדים, הביא להתארכות ההליך השיפוטי הגם שביקורת שיפוטית על עניינים מנהליים מסוג זה ראוי שתהא מהירה וההכרעה תינתן תוך זמן קצר" (פסקה 106 לפסק דינה של השופטת ח' אופק-גנדלר). משכך, טענותיה של העותרת ביחס להימשכות ההליך נשמעו זה מכבר בפני בית הדין הארצי והן בעלות אופי ערעורי. יש לציין כי בית הדין הארצי נתן את דעתו ביחס לדרך הראויה והיעילה לניהול הליכים כאמור. 7. גם טענתה של העותרת ביחס להפעלת סעד הבטלות היחסית זכתה להתייחסות מפורשת בפסק הדין של בית הדין הארצי. כך, קבע בית הדין הארצי כי סעד הבטלות היחסית לא מתאים במקרה שלפנינו שכן החלטה כאמור צפויה להוביל להימשכות ההליכים ללא הצדקה, לאחר שנעשה בירור מקיף של הסוגיה בבית הדין האזורי; וכי אין מקום להחיל את דוקטרינת הבטלות היחסית מקום שבו הפגם מתבטא בהכרזה על זוכה שלא עמד בתנאי הסף. בית הדין הצביע על כך שענייננו בתנאי סף סטטוטורי, וכי מסעיף 167(ג) לפקודת העיריות [נוסח חדש] עולה שאין מקום להותיר על כנו מינוי מבקר עירייה שאינו עומד בתנאי הסף: "לא ימונה ולא יכהן אדם כמבקר עיריה אלא אם כן נתקיימו בו אלה...". לכך יש להוסיף את השיקולים של עריכת מכרז באופן הוגן, מהימן, בהתאם להנחיות הסטטוטוריות ומבלי לפגוע בעקרון השוויון ובציפיותיהם הסבירות של הצדדים. 8. פסק דינו המפורט של בית הדין הארצי צופה פני עתיד, וטומן בחובו הצעות והנחיות לשיפור הליך מכרזי לקבלה לעבודה אצל מעסיק ציבורי, ונביא חלק מהדברים כלשונם: "במבט צופה פני עתיד, ובשים לב לשכיחותן של התובענות בהקשר למכרזי כוח אדם ברשויות המקומיות, מן הראוי כי תיערך מחשבה לא רק בקרב הרשויות המקומיות אלא גם בקרב משרד הפנים כרגולטור, בנוגע לדרכים לטיוב הליך קבלת ההחלטה בדבר עמידת מועמד בתנאי סף. זאת, על מנת שמלוא המידע הרלבנטי ייאסף מלכתחילה בהליך המנהלי כאמור בענין יורונט, ותינתן החלטה מפורטת ומנומקת בדבר עמידת או עמידת מועמד בתנאי סף. תוך כך, ומבלי לקבוע מסמרות או שיהא בכך מיצוי העניינים הטעונים מחשבה נוספת, אציין כי ניתן לשקול טיוב טופס הגשת המועמדות כך שהמועמד יידרש לפרט בנפרד אילו תקופות עיסוק הוא מבקש שתבואנה בגדר תנאי הסף ומדוע; הכוונה למעסיקים הנותנים למועמדים אישור העסקה בדבר הנתונים הרלבנטיים האמורים למצוא ביטוי ביחס לתקופת העבודה הנטענת, וזאת בין באמצעות טופס מובנה ובין באמצעות דרך אחרת; חיוב הגורם המנהלי המבצע את בדיקת תנאי הסף ליתן החלטה מנומקת ומפורטת אילו מבין מגוון עיסוקיו של המועמד נלקחו בחשבון בקביעה בדבר עמידתו בתנאי הסף ואילו לאו, וזאת תוך התייחסות לאמות המידה המהותיות הנדרשות לענין (כגון, ומבלי למצות, משך תקופת העסקה בשכר (להבדיל מהתנדבות), היקף משרה, תוכן העיסוק, העיגון בראיה המנהלית הרלבנטית ועוד); הגדרת המכרזים בהם נדרשת חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי לרשות, לרבות בנושא העמידה בתנאי הסף, כתנאי למינוי. כמו כן, מוצע לשקול את היקף ההיזקקות לדו"ח עיסוקים המופק על ידי המוסד לביטוח לאומי במכרזי כוח אדם. לבסוף, מוצע לשקול מטעמי אחידות ובהירות – ומבלי שיהא בהמלצה זו משום הבעת עמדה לכאן או לכאן בשים לב למורכבות הסוגיה - כי תינתן הנחייה בנוגע לשאלה אם מועמד מצופה להעמיד לעיון הוועדה דוחות ביקורת שבעריכתם נטל חלק. אציין כי רשימה זו אינה ממצה ומשרד הפנים בהתאם למיטב שיקול דעתו רשאי יהיה להוסיף לה. [...] נכון ייעשה על כן המאסדר אם במסגרת סמכויותיו ועל יסוד 'המומחיות, הניסיון והמדיניות' של משרד הפנים [...] יפעל לבחינת המצב הקיים באופן שאפשר שיהיה בתוצאות הבחינה כדי לקדם ודאות ולהביא לניהול הליכים סדורים מצד אחד ולהפחתה בהיקף ההליכים המשפטיים בעקבות מכרזי רשויות" (פסקה 11 לפסק דינו של השופט ר' פוליאק). אין לנו אלא להצטרף לקריאה זו לטיוב ההליך, וגם העותרת הצטרפה לכך בעתירתה. טוב יעשו הגורמים הרלוונטיים אם יבחנו את פסק הדין ויתנו דעתם על הדברים. 9. כפי שציין בית הדין הארצי "המערערת היא בעלת נתונים אישיים מרשימים, אשר על פני הדברים יש בהם כדי להקנות למערערת 'ארגז כלים' למלא בהצלחה תפקיד של מבקרת פנים ברשות מקומית" (פסקה 1 לפסק דינו של השופט ר' פוליאק). ברם, על אף העבר התעסוקתי העשיר שלה, שנבחן בקפידה על ידי ערכאות בתי הדין, היא לא עמדה בתנאי הסף הסטטוטורי הנדרש. 10. אשר על כן, העתירה נדחית וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ד (‏21.7.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 24048760_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1