עאדל חניטי נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4859/98 ע"פ 5457/98 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט ח' אריאל המערער בע"פ 4859/98: עאדל בן ח'ליל חניטי המערער בע"פ 5497/98: ג'סאן בן נעמאן ג'ועבה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: ב' בטבת התשנ"ט (21.12.98) בשם המערער בע"פ 4859/98: עו"ד איברהים אבו-עטא בשם המערער בע"פ 5457/98: עו"ד עבד דראושה בשם המשיבה: עו"ד אלון אינפלד בשם שרות המבחן: גב' זהבה מור ערעור על פסק דין בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 16.7.98 בת.פ. 175/96 פסק-דין למרות טענותיו המקיפות של עורך-דין אבו-עטא - אליו הצטרף עורך-דין דראושה - לא עלה בידו לקעקע את מימצאיו של בית-משפט קמא באשר להרשעתם של המערערים. שונה עניינו של העונש. העבירות נושא הדיון נעברו ביום 27.9.96 ואילו גזר-דין המאסר הוטל על המערערים ביום 16.7.98. העונש, כשהוא לעצמו, אין בו הפרזה כל עיקר, אך לא נוכל להתעלם מכך שתקופה של כשנתיים עברה מאז העבירה ועד לגזר-הדין. יתר-על-כן: נאשם אחד היה בן 19 לעת ביצוע העבירה ולא יהא ראוי כי נטיל על חברו - שהיה שותף לאותה עבירה - עונש אחר משנטיל עליו. בוודאי כן בשים לב לתסקירי קצין המיבחן שתיארו את המערערים כאנשים נורמטיביים אשר התנהגותם היתה לפני המעשה ולאחריו ללא דופי. אנו מחליטים, לא בלי היסוסים, לקבל את הערעורים על גזר-הדין ואת עונש המאסר בפועל שהוטל על המערערים אנו ממירים במאסר על-תנאי. מאסר על-תנאי זה יצורף למאסר על תנאי שהוטל על המערערים והתנאי הוא אותו תנאי שקבע בית-המשפט המחוזי. היום, ב' בטבת התשנ"ט (21.12.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98048590.G01