פלוני נ. פלוני

בבית המשפט העליון בש"א 4803/19 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן בע"א 9579/17 מיום 25.6.2019 בשם המערער: עו"ד טובה רוזן-זרחיה פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן בע"א 9579/17 מיום 25.6.2019 במסגרתה דחתה את בקשת המערער לקיים עיון חוזר בפסק דינה מיום 29.5.2019. ביום 7.12.2017 הגיש המערער ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים י' שנלר, סג"נ, ק' ורדי, סג"נ, ו-ע' רביד) (להלן: פסק הדין העיקרי) בעמ"ש 28001-10-16 מיום 25.10.2017, בגדרו התקבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' דהן) בתמ"ש (ת"א) 25524-05-11 מיום 19.7.2016. על אף שאופן ההשגה הנכון על פסק הדין העיקרי הינו בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור, שכן מדובר בהליך ערעורי ב"גלגול שלישי", בשל טעות המזכירות נתקבל הערעור לרישום כפי שהוגש. ברם, ביום 20.12.2017, לאחר שהתגלתה הטעות, פנתה המזכירות אל בא-כוח המערער אשר הודיע כי יגיש בקשה מתאימה. חרף האמור, רק בחלוף כארבעה חודשים, ביום 16.4.2018, הגיש המערער בקשה לתיקון ההליך תוך שציין כי בשל "טעות טכנית משרדית" הוגש ההליך הערעורי כהודעת ערעור. לצד הבקשה צירף המערער בקשת רשות ערעור מתוקנת. בפסק דינה מיום 29.5.2019 קבעה הרשמת כי לא ניתן להפוך ערעור בזכות לבקשת רשות ערעור ולכן אין מנוס מלהורות על מחיקת ההליך. יחד עם זאת, הרשמת הייתה מוכנה לראות בבקשת המערער מיום 16.4.2018 כבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. במסגרת זו ציינה הרשמת כי המערער לא הצביע על טעם מבורר המצדיק את האיחור בהגשת ההליך הערעורי, שכן המועד להגשת בקשת הרשות ערעור על פסק הדין העיקרי חלף ביום 26.11.2017, כמו גם את איחורו המופרז בהגשת הבקשה לתיקון ההליך. עוד ציינה הרשמת כי אף סיכויי הערעור אינם מצדיקים להיעתר לבקשה וזאת בשים לב לכך שפסק הדין העיקרי מתבסס על קביעות עובדתיות. לנוכח כל האמור, נקבע כי אין מקום להאריך את המועד ויש למחוק את ההליך. ביום 18.6.2019 הגיש המערער בקשה לעיון חוזר בפסק דינה של הרשמת. בבקשתו טען המערער כי אין מקום למחוק את ההליך מ"טעמים טכניים" אשר דבקו בו וכי יש ליתן לו את יומו בבית המשפט. עוד טען המערער כי סיכויי בקשת רשות הערעור להתקבל טובים מאוד. ביום 25.6.2019 ניתנה החלטת הרשמת מושא ערעור זה בה דחתה את בקשת המערער. מכאן הערעור שלפנַי, במסגרתו שב המערער על טענותיו כפי שהופיעו בבקשה לעיון חוזר. דין הערעור להידחות. שיקול הדעת המסור לרשם בית המשפט בענייני הארכות מועד הינו רחב, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (בש"א 5060/19 עו"ד שכיב אבו רוקן נ' כיוף, פסקה 5 (25.7.2019); בש"א 3834/19 אבולפיה נ' עו"ד אבי אברמוביץ, פסקה 4 (30.6.2019)). בענייננו, לא מצאתי כל פגם בהחלטת הרשמת ובפסק דינה המצדיק התערבות. המערער לא נתן כל הסבר המניח את הדעת באשר למחדליו ואף אין במסמכים הרפואיים אותם צירף לבקשותיו כדי לסייע לו. כמו כן, צדקה הרשמת עת נתנה דעתה על סיכויי ההליך העיקרי, אשר כאמור אינם גבוהים. יתרה מזאת, לא אחת נאמר כי בקשה לעיון חוזר אינה המקום לערוך "מקצה שיפורים" והיא נועדה למקרים בהם חל שינוי נסיבות יסודי ממועד מתן ההחלטה או כאשר נפלה בה טעות ברורה (בש"א 5688/18 חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ, פסקה 3 (2.8.2018)). בענייננו, המערער אינו טוען לקיומם של אחד מאלה, ואף לא הצביע על כל נימוק נוסף מעבר למה שציין בבקשתו המקורית. גם מטעם זה יש לדחות את הערעור. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, ‏כ"ח בתמוז התשע"ט (‏31.7.2019). ש ו פ ט _________________________ 19048030_N01.docx טר מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il