פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4759/21

לב נ' המנהל האזרחי לאיו"ש ואח'

עתירה לביטול היתר כריתת עצים בשכונת הראשונים ביישוב אלקנה בטענה לחוסר סמכות ופגמים מנהליים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 07/07/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4759/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה כריתת עצים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) לב נגד המנהל האזרחי לאיו"ש ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה לביטול היתר כריתת עצים בשכונת הראשונים ביישוב אלקנה בטענה לחוסר סמכות ופגמים מנהליים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4759/21

לב נ' המנהל האזרחי לאיו"ש ואח'

עתירה לביטול היתר כריתת עצים בשכונת הראשונים ביישוב אלקנה בטענה לחוסר סמכות ופגמים מנהליים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, תושבי היישוב אלקנה, עתרו לבג"ץ נגד המנהל האזרחי והמועצה המקומית אלקנה בבקשה לבטל היתר כריתת עצים שניתן לצורך עבודות פיתוח בשכונת הראשונים. העותרים טענו כי המועצה אינה מוסמכת לבקש את ההיתר, כי לא הוכח צורך עובדתי בכריתה, וכי נפל פגם בהליך המנהלי. בית המשפט דחה את העתירה על הסף בקובעו כי העותרים לא הניחו תשתית עובדתית מספקת לטענותיהם. השופטים ציינו כי חזקת התקינות המנהלית עומדת לטובת הרשות, וכי טענות העותרים בדבר חוסר סמכות המועצה הופרכו על ידי עיון בנהלי המנהל האזרחי המאפשרים לרשות מקומית להגיש בקשות כאלו. העתירה נדחתה והעותרים חויבו בהוצאות משפט.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ג' קרא, ד' מינץ, י' אלרון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • גיל לב ו-15 אח'

נתבעים

  • המנהל האזרחי לאיו"ש – קמ"ט חקלאות
  • המנהל האזרחי לאיו"ש - הממונה על הרכוש הממשלתי
  • המועצה המקומית אלקנה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המועצה המקומית אלקנה אינה מוסמכת לבקש היתר כריתה בהעדר זיקה למקרקעין
  • החלטת המשיב התבססה על מסד עובדתי שגוי בדבר קיום עבודות פיתוח
  • לא התקיימה בחינה פרטנית של הצורך בכריתת כל עץ
  • סקר העצים עליו הסתמך המשיב נותר חסוי
  • לא פורסם היתר הכריתה כדין
טיעוני ההגנה
  • היתר הכריתה ניתן כדין לצורך ביצוע תב"ע 125/14
  • החלטת המשיב כללה סייגים להגנה על עצים ושימורם
  • הרשות המוניציפלית מוסמכת להגיש בקשות מסוג זה על פי נהלי המנהל האזרחי
מחלוקות עובדתיות
  • האם למועצה המקומית יש סמכות להגיש בקשת כריתה
  • האם קיימות עבודות פיתוח המצדיקות את הכריתה
  • האם סקר העצים הוסתר מהעותרים

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • אתר האינטרנט של המנהל האזרחי המפרט את הגורמים המוסמכים להגשת בקשות כריתה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

5000

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4759/21 לפני: כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותרים: גיל לב ו-15 אח' נ ג ד המשיבים: 1. המנהל האזרחי לאיו"ש – קמ"ט חקלאות 2. המנהל האזרחי לאיו"ש - הממונה על הרכוש הממשלתי (פורמלי) 3. המועצה המקומית אלקנה עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרים: עו"ד אנדריי ורשצ'גין פסק-דין השופט ד' מינץ: בעתירה שלפנינו התבקשנו להוציא צו על תנאי אשר יורה למשיב 1 (להלן: המשיב) לנמק מדוע לא יבוטל היתר הכריתה מס' 152/2021 (להלן: היתר הכריתה) שניתן לעצים "בשכונת הראשונים" ביישוב אלקנה, נוכח "אי-חוקיותו המובהקת וסטייתו המוחלטת מהנורמות הבסיסיות של משפט מנהלי". כמו כן התבקשנו להורות על הקפאת פעולות כריתת והעתקת העצים, עד לבירור העתירה. על פי הנטען בעתירה, לעותרים התברר כי היתר הכריתה התבקש על ידי משיבה 3 (להלן: המועצה) לצורך ביצוע תב"ע 125/14, אשר פורסמה למתן תוקף בשנת 2006, בשכונת הראשונים ביישוב אלקנה, שהעותרים הם תושביו. זאת כאשר כריתת העצים נדרשת, לפי עמדת המשיב והמועצה, לצורך עבודות הפיתוח במסגרת מימוש התב"ע. עררים שהגישו העותרים נגד היתר הכריתה, נדחו בהחלטת המשיב מיום 30.6.2021, והכריתה אושרה, בסייגים. נקבע כי על המועצה לשמר את כל העצים הנמצאים בשטחים "בייעוד ירוק" למעט עצים מסוג מסוים; כי ביצוע העבודה תלווה על ידי אגרונום; כי תתבצע נטיעה חליפית של עצים בוגרים מגודל מסוים; כי העצים המיועדים להעתקה יועתקו על פי מפרט העתקה מקצועי. לטענת העותרים, המועצה כלל לא מוסמכת לבקש היתר כריתה שכן אין לה כל זיקה או מעמד ביחס למקרקעין. בנוסף, החלטת המשיב, במסגרתה נדחו העררים באופן גורף, התבססה על מסד עובדתי שגוי, על פיו ישנן עבודות פיתוח קרקע המקודמות על ידי המועצה והמחייבות כריתת העצים אך עבודות כאלה לא קיימות. כמו כן, נטען שברור כי כריתת כל העצים אינה נדרשת לצורך ביצוע התב"ע; כי לא התקיימה בחינה פרטנית של הצורך בכריתת כל אחד מן העצים; וכי סקר העצים עליו הסתמך המשיב בהחלטתו נותר "חסוי", על אף דרישות חוזרות ונשנות מצד העותרים והתושבים לקבלו. עוד העלו העותרים טענות בקשר לאי-פרסום מתן היתר הכריתה. דין העתירה להידחות על הסף. על העותר הפונה לבית משפט זה לקבלת סעד מוטלת החובה לבסס את עתירתו על תשתית עובדתית ברורה ואיתנה, כאשר היעדרה של זו מצדיק את דחיית העתירה (בג"ץ 7258/20 איילון נ' משרד האוצר – שר האוצר, פסקה 14 (18.4.2021); בג"ץ 2589/20 לשכת רואי החשבון בישראל נ' ממשלת ישראל, פסקה 6 (30.4.2020)). בענייננו, עיקר טענות העותרים הוא כי המועצה נעדרת סמכות להגיש בקשה לכריתת או העתקת עצים. טענה מסוג זה, יש לבסס בתשתית מבוררת, אשר לא הוגשה. גם הטענות בדבר אי-התקיימות התנאים למתן היתר אינן מבוססות ולא מצורפות אסמכתאות שיש בהן כדי לפרוש את התמונה במלואה. כפי שנפסק לא פעם: "ביחס לפעולותיה של רשות מנהלית עומדת חזקת התקינות המנהלית, לפיה ניתן להניח לטובתה של הרשות כי נהגה כדין [...] מי שמבקש לסתור את החזקה ו'לסדוק' את החזקה בהנחת התקינות – נדרש להצביע על בעייתיות לכאורה בפעולתה של הרשות. לצורך כך אין די בטענה סתמית, אלא יש צורך בביסוס הנשען על תשתית ראייתית הולמת" (בג"ץ 4273/20 חוות ירושלים רכיבה בע"מ נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 7 (24.9.2020)). במסגרת העתירה גם לא ניתנה כל התייחסות לסייגים שנקבעו בהחלטת המשיב בעררים שהוגשו מטעם העותרים, אשר יש בהם על פני הדברים כדי להפיג לפחות חלק מחששות העותרים. כמו כן, לא הוצג סקר העצים עליו הסתמך המשיב בהחלטתו, כאשר הטענה להיותו "חסוי" לא נתמכה בכל מסמך ולא הוצגה כל התכתבות הנוגעת לנסיונות להשיגו. לא למותר לציין כי להוכחת טענתם, כי למועצה אין כל מעמד בבקשה לכריתת או העתקת העצים, הפנו העותרים לטופס הבקשה לכריתת או העתקת עצים המוגש למשיב, אשר לטענתם אינו מאפשר הגשת בקשה על ידי מועצה. ברם, מפאת דלות טענותיהם של העותרים עיינתי באתר האינטרנט של המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, ממנו עולה כי ככל שניתן היה ללמוד דבר-מה מה"טופס" האמור, הטענה אינה מדויקת, בלשון המעטה. על פי אתר האינטרנט, "הרשות המוניציפלית – עירייה, ישוב" נמנית על הגורמים הרשאים להגיש את הבקשה (ראו: https://www.gov.il/he/service/request-permit-uproot-trees-judea-samaria), ואף במסגרת הטופס שניתן למלא באמצעות האתר ניתנת האפשרות להגיש את הבקשה על ידי "עירייה/ישוב/חברה". בשולי הדברים יצוין כי גם הטענה בעניין אי-פרסום היתר הכריתה, אינה רלוונטית לעניין, משאין חולק עוד כי היתר הכריתה פורסם זה מכבר ולוּ באיחור. העתירה נדחית אפוא. העותרים ישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"א (‏7.7.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21047590_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il