חוות ירושלים רכיבה בע"מ נ. המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4273/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרת: חוות ירושלים רכיבה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית 2. ראש המינהל האזרחי בגדה המערבית 3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 4. ועדת משנה לפיקוח עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד תאופיק דראושה בשם המשיבים: עו"ד יונתן קרמר פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: עניינה של העתירה שלפנינו בשתי הוראות לסילוק מבנים חדשים שניתנו ביום 18.6.2020 (להלן: "ההוראות לסילוק מבנים") מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: "צו סילוק מבנים חדשים" או "הצו"), והמתייחסות לשני מבנים המצויים במתחם חוות סוסים שבחזקת העותרת בבית חנינא. רקע והשתלשלות העניינים העותרת, חברה בע"מ, מנהלת חוות סוסים במתחם בבית חנינא סמוך לירושלים. ביום 18.6.2020 נחתמו ונמסרו לעותרת שתי הוראות ביחס לשני מבנים המצויים במתחם: הוראת סילוק 10150 המתייחסת ל-"מנז' לסוסים + גידור + בטון + הכשרת שטח" (להלן: "ההוראה הראשונה", ו- "המבנה הראשון", בהתאמה), והוראת סילוק 10152 המתייחסת ל-"משטח בטון + גידור + עמודי ברזל" (להלן: "ההוראה השנייה", ו-"המבנה השני", בהתאמה). ההוראות נחתמו לאחר שנמצא כי המבנים עומדים, כל אחד בפני עצמו, בתנאים המצטברים לכך כפי שנקבעו בצו, ונוכח העובדה כי שני המבנים מצויים בתחום צו איסור בנייה צבאי אב/6/11, בקרבה לדרך ראשית ולגדר הביטחון, ועל כן נופלים לגדר הקטגוריות (תבחינים) שנקבעו בתוכנית ההרצה הנוגעת למדיניות יישום הצו (קטגוריות ב' ו-ד'). ביום 23.6.2020 הגישה העותרת, באמצעות בא כוחה, בקשה לביטול ההוראות. למחרת, ביום 24.6.2020, בטרם ניתנה החלטת המשיבים בבקשה לביטול ההוראה, הוגשה העתירה שלפנינו. במסגרת העתירה ניתן ביום הגשתה צו ארעי לעיכוב הוראות הסילוק שעליהן נסבה העתירה. הצו הארעי הותנה בהקפאת כל בנייה חדשה במבנים הנדונים. העותרת מעלה בעתירתה מגוון רחב של טענות. בתמצית, אלו הן ארבע הטענות המרכזיות שניתן לחלץ מהעתירה: האחת, כי ההוראות ניתנו בחוסר סמכות הואיל והמגרש מצוי בחלקו בתחום השיפוט של עיריית ירושלים, ולא בתחומי אזור יהודה ושומרון (להלן: "איו"ש"). השנייה, כי מדובר בשטח חקלאי שבנייה בו אינה עולה כדי עבירת בנייה; השלישית, כי העותרת מצויה בעיצומו של הליך תכנוני; הרביעית, כי אין המדובר בבנייה חדשה. בנוסף הלינה העותרת על פגיעה בזכות השימוע; הפלייה ביחס לבעלי זכויות אחרים שהקימו מבנים בסמוך למבנים; העדר מדיניות אכיפה ברורה; וכן טענה כי המקרה דנן אינו נופל בגדר הקטגוריות עליהן הצהירו המשיבים בבג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019)). בנוסף הלינה העותרת על פגיעה בזכות הקניין שלה ובזכותה לחופש עיסוק; וטענה כי ההוראה איננה מידתית ואיננה סבירה. ביום 10.8.2020 הוגשה תגובה מקדמית מטעם המשיבים, בה הודיעו המשיבים כי לעת הזו אין הם עומדים על סילוק המבנה השני, הואיל ובמהלך גיבוש התגובה המקדמית התגלה כי ביום 1.2.2019 הוגשה מטעם העותרת בקשה להחרגת המבנה השני מתחולת צו איסור בנייה צבאי (להלן: "בקשת ההחרגה"). המשיבים הדגישו כי הבקשה להחרגה לא הוזכרה בעתירה, למצער לא באופן מפורש, וממילא לא צורפה כאסמכתא. חרף האמור, הודיעו המשיבים כי אין בכוונתם לבצע אכיפה מכוח ההוראה השנייה ביחס למבנה השני, עד שבקשת ההחרגה תיבחן ותתקבל לגביה החלטה. עם זאת, בכל הנוגע למבנה הראשון - עמדת המשיבים היא כי אין כל עילה להתערב בהוראה לסילוקו. המשיבים מדגישים כי ההוראה לסילוק המבנה הראשון הוצאה לאחר שנמצא כי המבנה עומד בכל התנאים המצטברים שנקבעו בצו, וכי הוא נעדר היתכנות תכנונית בהיותו מצוי בקרבה לציר תנועה ראשי ולגדר הביטחון, והימצאותו בתחום צו איסור בנייה צבאי, ולכן נכנס בגדרי הקטגוריות שנקבעו לפעולה מכוח צו סילוק מבנים חדשים. כן מציינים המשיבים כי מדובר במבנה חדש, שבנייתו זוהתה במהלך חודש מאי 2020, וכי הוא מצוי בשטחי איו"ש. לתמיכה בטענה כי המבנה הראשון מצוי בשטחי איו"ש ובתחום צו איסור בנייה צבאי, צירפו המשיבים תעודת עובד ציבור, מפה וצילומי אוויר עדכניים. נוכח האמור בתגובה המקדמית, התבקשה העותרת להודיע האם היא מסכימה למחיקת העתירה ללא צו להוצאות. ביום 11.9.2020 הודיעה העותרת כי היא עומדת על עתירתה. בין היתר ציינה העותרת בהודעתה כי "העותר [כך במקור] שומר לעצמו את הזכות להגיש תצלומי אוויר לבית משפט נכבד זה אשר יש בהן בכדי להוכיח כי המתקנים היו קיימים מעבר לתקופה של 6 החודשים שנקבעו בצו הסילוק" (סעיף 4 להודעה מיום 11.9.2020). דיון והכרעה דין העתירה להידחות על הסף מחמת העדר תשתית עובדתית מינימאלית לתמיכה בנטען בה. כידוע, ביחס לפעולותיה של רשות מנהלית עומדת חזקת התקינות המנהלית, לפיה ניתן להניח לטובתה של הרשות כי נהגה כדין. זוהי חזקה פרגמטית, הניתנת לסתירה "על מנת שלא להעמיד את האזרח בפני חומה ביורוקרטית בצורה ולא ניתנת להבקעה" (עע"מ 4072/11 עיריית בת-ים נ' לוי, פסקה 30 (6.11.2012) (להלן: "עניין עיריית בת-ים"). מי שמבקש לסתור את החזקה ו"לסדוק" בהנחת התקינות – נדרש להצביע על בעייתיות לכאורה בפעולתה של הרשות. לצורך כך אין די בטענה סתמית, אלא יש צורך בביסוס הנשען על תשתית ראייתית הולמת (בג"ץ 5801/15 דיבובי אהרון מאיר (ע"ר) נ' ממשלת ישראל משרד החינוך ועדת התמיכות, פסקה 31 והאסמכתאות שם (16.1.2018)). "ראשית הראייה" שעל הגורם שנפגע מההחלטה המנהלית להביא כדי לסתור את החזקה, צריכה להיות בהלימה לעניין העומד על הפרק (עניין עיריית בת-ים, פסקה 31). התשתית העובדתית-ראייתית עליה נשענת העתירה שלפנינו רעועה ביותר. העותרת לא הציגה ולו בדל של ראייה לטענה כי מדובר במבנה שאיננו חדש, ולמעשה קשה לחלץ מהעתירה מהו משך הזמן בו קיים המבנה הראשון לשיטתה. גם טענת העותרת לפיה המבנה הראשון אינו מצוי בתחום השיפוט של איו"ש אלא בתחום השיפוט של עיריית ירושלים נטענה באופן סתמי, ללא תימוכין כלשהם. כל זאת חרף העובדה ששתי הטענות הללו הן טענות שניתן לבסס בקלות יחסית, בשים לב להיותה של העותרת המחזיקה בקרקע. אף אם נניח כי במועד הגשת העתירה, ובהינתן דחיפותה, לא הספיקה העותרת להביא תימוכין לטענותיה העובדתיות, הרי שקשה להבין מדוע לא השלימה את שנדרש להשלים במהלך הזמן שחלף מאז הגשת העתירה, ובשים לב למתן הצו הארעי האוסר על הריסת המבנים. יתרה מכך, העותרת מציינת בעתירה באופן מעורפל למדי כי היא "נמצאת בעיצומו של הליך של הסדרת העסק והכשרתו מול הגורמים הרלוונטיים" (סעיף 16 לעתירה). לביסוס טענה זו אף צירפה מכתב מקמ"ט חקלאות במשיב 2, נושא תאריך 28.11.2019, הממוען למר איברהים אבו אלקיאן (שקשריו עם העותרת לא הובררו בעתירה), ועניינו בקשת החרגה מצו איסור בנייה צבאי שהגיש מר אבו אלקיאן ביחס לחוות סוסים שברצונו להקים (להלן: "מכתב קמ"ט חקלאות"). העותרת לא טרחה לצרף את הבקשה שבמענה לה נשלח המכתב, ואולם מהתגובה המקדמית עולה כי מכתב קמ"ט חקלאות מתייחס לחלקה עליה בנוי המבנה השני (שהמשיבים אינם עומדים על הריסתו בשלב זה) אך לא לחלקה עליה בנוי המבנה הראשון – גוש 30612 חלקה 227. מכאן, ש"הליכי הסדרת העסק" עליהם מבקשת העותרת להתבסס אינם רלוונטיים לכאורה למבנה הראשון. זאת, אף טרם נתנו את הדעת לטענות המשיבים לפיהן אישור קמ"ט חקלאות איננו היתר בנייה כדין, וכי ניסיון להסדיר בנייה קיימת אינו מונע אכיפה מכוח הצו לסילוק מבנים חדשים. בשולי הדברים יצוין כי העתירה אינה כתובה באופן קוהרנטי, ולפרקים כוללת טיעונים שכלל אינם תואמים למאפייני העותרת (ראו למשל, סעיף 22-23, סעיף 35, וסעיפים 56-55 לעתירה), וכן טענות שנטענו בעלמא מבלי לפרט את הבסיס להן – עובדתי, משפטי או גם זה וגם זה. סיכומו של דבר, נוכח הודעת המשיבים לפיה אין בכוונתם לבצע בשלב זה אכיפה מכוח ההוראה השנייה ביחס למבנה השני – הסעד שהתבקש בעתירה ביחס למבנה זה התייתר ואיננו נדרשים להכריע בו. בכל הנוגע להוראה הראשונה ולהריסת המבנה הראשון - הרי שדין העתירה להידחות על הסף. הריסת המבנה הראשון תעוכב למשך 30 ימים נוספים מיום מתן פסק דין זה לצרכי התארגנות של העותרת. יובהר כי מניין 120 הימים לביצוע ההריסה בהתאם לצו בדבר סילוק מבנים חדשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 מתחיל עם תום 30 הימים האמורים, וזאת גם נוכח הצו הארעי שניתן בעתירה ביום 24.6.2020 (סעיף 6(ב) לצו). העותרת תישא בהוצאות בסך 2,000 ש"ח לטובת המשיבים. ניתן היום, ‏ו' בתשרי התשפ"א (‏24.9.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20042730_Y09.docx שש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1