פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4642/19

פלוני נ. בית הדין הארצי לעבודה

עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה לדחות ערעור על החלטת ועדת הרשות של המוסד לביטוח לאומי בעניין קביעת דרגת נכות עקב פגיעה בעבודה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 09/07/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4642/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטוח לאומי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה לדחות ערעור על החלטת ועדת הרשות של המוסד לביטוח לאומי בעניין קביעת דרגת נכות עקב פגיעה בעבודה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4642/19

פלוני נ. בית הדין הארצי לעבודה

עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה לדחות ערעור על החלטת ועדת הרשות של המוסד לביטוח לאומי בעניין קביעת דרגת נכות עקב פגיעה בעבודה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, נפגע עבודה, ביקש להעלות את דרגת נכותו בטענה כי הירידה בהכנסותיו נובעת מהפגיעה. לאחר הליכים ממושכים בבתי הדין לעבודה, שכללו החזרת התיק לוועדת הרשות מספר פעמים, נקבע כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה לירידה בהכנסות. העותר הגיש עתירה לבג"ץ נגד פסקי הדין של בתי הדין לעבודה. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי מדובר בטענות ערעוריות שאינן מעלות סוגיה עקרונית, וכי אין עילה להתערב בפסיקת בתי הדין לעבודה המומחים בתחומם.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, י' וילנר, ע' גרוסקופף
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • בית הדין הארצי לעבודה
  • בית הדין האזורי לעבודה לחיפה
  • המוסד לביטוח לאומי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ועדת הרשות התעלמה מחוות דעת רפואית וממסמכים המעידים על קשר סיבתי בין הפגיעה לירידה בהכנסות
  • נפלו פגמים בעבודת הוועדה
טיעוני ההגנה
  • החלטת הוועדה מנומקת ומתבססת על בחינת המסמכים הרפואיים
  • טענות העותר הן ערעוריות במהותן ואינן מצדיקות התערבות בג"ץ
מחלוקות עובדתיות
  • האם הירידה בהכנסות העותר נובעת מהפגיעה בעבודה
  • האם הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים ספציפיים

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת ועדת הרשות מיום 5.3.2017
  • פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה
ראיות מרכזיות שנדחו
  • בדיקת C.T מיום 30.1.2009
  • בדיקת EMG מיום 11.3.2009
  • מכתב ד"ר יערי שרצקי מיום 19.12.2001
  • חוות דעת ד"ר לב-אל מיום 20.10.2013

תגיות נושא

  • ביטוח לאומי
  • נפגעי עבודה
  • ועדת רשות
  • דרגת נכות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בג"ץ 4642/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. בית הדין האזורי לעבודה לחיפה 3. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. עתירה זו מופנית כלפי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, בגדרו נדחה ערעורו של העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה. בית הדין האזורי קבע כי אין להתערב בהחלטת "ועדת הרשות" (שהיא ועדה המורכבת מפקיד שיקום, רופא מוסמך ומעובד המוסד לביטוח לאומי (להלן: ועדת הרשות או הוועדה), כאמור בתקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות)), לפיה הירידה בהכנסות העותר אינה נובעת מפגיעה בעבודה. 2. העותר, יליד שנת 1954, הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי, הוא המשיב 3 (להלן: המל"ל), כנפגע עבודה כתוצאה מתאונת עבודה שאירעה ביום 5.4.1998. בשנת 2004, פנה העותר לוועדת הרשות, על מנת שזו תפעיל את תקנה 17 לתקנות בעניינו ותקבע את דרגת נכותו מחדש. הוועדה דחתה את בקשתו, והעותר ערער על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי לעבודה. בהמשך לכך, ברבות השנים הוחזר עניינו של העותר שש פעמים לבחינה נוספת של הוועדה, וזאת בהתאם לשישה פסקי דין שונים של בית הדין האזורי לעבודה. ביום 5.3.2017 התקבלה החלטת ועדת הרשות האחרונה, שאף היא ניתנה בהתאם להחלטת בית הדין האזורי, ובה נקבע כי הירידה בהכנסותיו של העותר אינה תוצאה מהפגיעה בעבודה, ומשכך אין להפעיל את סמכותה של הוועדה להעלות את דרגת נכותו של העותר בהתאם לתקנה 17 לתקנות. 3. העותר הגיש ערעור על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי, ובה טען כי ועדת הרשות התעלמה מחוות דעת רפואית שהגיש וממסמכים ונתונים נוספים המלמדים, לטענתו, על הקשר הישיר שבין פגיעתו לבין הירידה בהכנסותיו. בית הדין האזורי דחה את תביעת העותר וקבע כי לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה המצדיק את התערבות בית הדין. 4. בהמשך לכך, הגיש העותר ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, וערעורו נדחה אף הוא. נקבע כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מהטעמים שפורטו בו, למעט ביחס לקביעה אחת שאין בה כדי להשליך על תוצאת פסק הדין. 5. עתירה זו מכוונת, כאמור, נגד פסקי הדין של בתי הדין לעבודה. בעתירתו טוען העותר כי פסקי הדין בעניינו שגויים, וחוזר על טענותיו הרבות לעניין התעלמות הוועדה ממסמכים ונתונים הרלוונטיים לשיטתו להחלטתה, ולפגמים שנפלו בעבודת הוועדה. 6. לאחר העיון בעתירה ובנספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובה. טענותיו של העותר הן טענות ערעוריות באופן מובהק, והעתירה אינה מעלה כל סוגיה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של העותר. ואולם, כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה, והתערבות בפסקי הדין הניתנים על-ידו שמורה למקרים חריגים בלבד, שבהם נפלה טעות משפטית מהותית ושיקולי הצדק מחייבים התערבות בנסיבות העניין זאת, בין היתר, נוכח מומחיותם של בתי הדין לעבודה ובהיותם הגורמים האמונים על עיצוב משפט העבודה (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, ירושלים, פ"ד מ(1) 673 (1986); בג"ץ 3515/18 שדולת הנשים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 20 (15.5.2018); בג"ץ 8686/18 חלפון נ' מדינת ישראל - משרד המשפטים, פסקה 6 (24.12.2018); בג"ץ 4329/19 אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי (1.7.2019)). המקרה הנדון אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות כאמור. 7. מעבר לדרוש אציין כי בית הדין האזורי לעבודה התייחס בהרחבה לטענותיו של העותר בדבר המסמכים הרפואיים והנתונים מהם, לטענתו, התעלמה הוועדה, ודחה את כולן. כך לגבי בדיקת ה-C.T מיום 30.1.2009, בדיקת EMG מיום 11.3.2009, מכתבו של ד"ר יערי שרצקי מיום 19.12.2001 וחוות דעתו של ד"ר לב-אל מיום 20.10.2013. בית הדין האזורי עיין בקביעות הוועדה וקבע כי היא נימקה החלטתה תוך התייחסות אל כל אחד מהם. כמו כן, בית הדין הארצי לעבודה התייחס לטענת העותר בדבר פגמים שנפלו בעבודת הוועדה ודחה אותם. כך למשל, נקבע כי עזיבת חברת הוועדה במהלך הדיון בו נשמעו טענות העותר ובא כוחו נעשתה בהסכמתם. 8. לנוכח האמור, העתירה נדחית. ראוי היה לחייב את העותר בהוצאות לאוצר המדינה, ואולם אך לפנים משורת הדין, ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ו' בתמוז התשע"ט (‏9.7.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19046420_R01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il