ניסני נ' שר המשפטים ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4607/21 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותרת: ספיר שרה ניסני נ ג ד המשיבים: 1. שר המשפטים 2. בית משפט השלום 3. בית משפט המחוזי מרכז-לוד 4. היועץ המשפטי לממשלה 5. פרקליטות מחוז מרכז 6. הסנגוריה הציבורית מחוז מרכז עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בעצמה פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. העתירה שלפנינו היא הליך נוסף בשורה של הליכים שנקטה העותרת בניסיון לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר עליה, ושאליו הייתה אמורה להתייצב בבוקר יום 30.6.2021. עניינה של העותרת פורט בהחלטת השופט ג' קרא מיום 10.6.2021 ב-רע"פ 4087/21 ואין טעם לחזור על הדברים. בתמצית ייאמר כי העותרת הורשעה בבית משפט השלום בפתח-תקווה בגרימת מותה של אמה ברשלנות. טרם שנגזר דינה התקבלה בקשת העותרת לעריכת תסקיר מטעם שירות המבחן, אלא שהיא לא התייצבה לפני שירות המבחן. בהמשך הופנתה לממונה על עבודות שירות, וגם לפניו לא התייצבה בשני מועדים שאליהם זומנה. לאחר דחיות רבות שנועדו לאפשר לעותרת למצות הליכים, ובחלוף שנה וחצי ממועד הרשעתה – ביום 9.8.2020 נגזר דינה והושת עליה עונש של 3 חודשי מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה בן 8 חודשים (השופטת א' דניאלי, ת"פ 58056-06-16). העותרת הגישה הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד אך לא הגישה את נימוקיה חרף הזדמנויות רבות שניתנו לה. לפיכך, ביום 21.3.2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובו נדחה הערעור הן על הכרעת הדין הן על גזר הדין (השופט העמית א' טל; השופטים מ' ברנט ו-ש' בורנשטין, ע"פ 53291-09-20). בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה נדחתה אף היא, ביום 10.6.2021 (השופט ג' קרא, רע"פ 4087/21). ערב המועד שנקבע לריצוי עונשה הגישה העותרת בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, וזו נדחתה על ידי ביום 29.6.2021, תוך שהבהרתי כי פסק הדין בעניינה הפך חלוט, ולא ניתן עוד לשנותו (רע"פ 4087/21). למחרת היום, 30.6.2021 דחיתי בקשה לעיון חוזר שהוגשה על החלטתי זו. 2. העותרת אינה משלימה עם הרשעתה ועם העונש שהוטל עליה. בעתירה זו היא מגוללת סיפור חיים קשה, ושוטחת טענות רבות ביחס לאופן ניהול החקירה וההליך המשפטי נגדה, שלדבריה הוא "פסול מיסודו". הסעדים המבוקשים בעתירה הם למעשה אותם סעדים שהתבקשו בבקשה לעיכוב ביצוע, ובעיקרם שיתאפשר לעותרת למצות את בירור בקשת החנינה שבכוונתה להגיש לנשיא המדינה; וכן לקבל חיסון נגד נגיף הקורונה טרם הכניסה למאסר. עוד מבוקש לעכב את ביצוע עונש המאסר לצורך קבלת תסקיר שירות מבחן; התייצבות אצל הממונה על עבודות שירות; והגשת בקשה לקיזוז ימי מעצרה מתקופת המאסר. בשעות שחלפו מאז הגשת העתירה הגישה העותרת שתי בקשות נוספות לעיכוב התייצבותה למאסר. 3. לאחר עיון בעתירה ובמסמכים שצורפו לה, דין העתירה להידחות על הסף מבלי להידרש לתגובת מי מהמשיבים. העתירה היא ניסיון נוסף להביא לביטול או לעיכוב עונש המאסר שנגזר על העותרת בפסק דין חלוט. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בפלילים (בג"ץ 5345/18 גבאי נ' בית המשפט העליון, פסקה 7 (17.7.2018)). ממילא, אין אפשרות לנהל את ההליך הפלילי מבראשית במסגרת של עתירה לבג"ץ. שלוש ערכאות נדרשו לטענותיה של העותרת ודחו אותן, בין לגופן ובין מפאת מחדליה. בשלב זה אין מקום לשוב ולהידרש לעניינה, ואין טעם בהגשת הליכים נוספים בניסיון "לדחות את הקץ". כפי שכבר נתתי לדברים ביטוי בהחלטה קודמת, בנקודת הזמן הנוכחית מוטב כי העותרת תנתב את כוחותיה לטובת שיקום חייה. על העותרת להתייצב לריצוי מאסרה ללא דיחוי אם טרם עשתה כן, ויובהר כי אין בכך כדי לפגוע בזכותה להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה. 4. סוף דבר, העתירה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובת המשיבים – לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"א (‏1.7.2021). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21046070_G01.docx עא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il