מקרם מנסור נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4499/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4499/11 ע"פ 5234/11 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' עמית המערערת בע"פ 5234/11 והמשיבה בע"פ 4499/11: מדינת ישראל נ ג ד המשיב 1 בע"פ 5234/11: סמיר מנסור המערער בע"פ 4499/11 והמשיב 2 בע"פ 5234/11: מקרם מנסור ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.6.2011 בת.פ 41965-04-10 שניתן על ידי כב' השופט א' טובי תאריך הישיבה: כ"ח בתשרי תשע"ב (26.10.2011) המערערת בע"פ 5234/11 והמשיבה בע"פ 4499/11: עו"ד יעל שרף המשיב 1 בע"פ 5234/11: בשם המערער בע"פ 4499/11 והמשיב 2 בע"פ 5234/11: עו"ד בלומנפלד שלומי עו"ד מוחמד שאיב בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' שושנה אלימלך פסק-דין השופטת א' חיות: בפניי ערעור שהגישה המדינה על קולת העונשים שגזר בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' טובי) על סמיר מנסור (להלן: סמיר) ומקרם מנסור (להלן: מקרם) בגין עבירות נשק בהן הורשעו, וכן ערעור שהגיש מקרם על חומרת העונש שנגזר עליו. העובדות הצריכות לעניין 1. סמיר (יליד 1987) ומקרם (יליד 1986) הורשעו על פי הודאתם במסגרת עסקת טיעון בקשירת קשר לביצוע פשע (סמיר בשלושה אירועים ומקרם בשני אירועים), בנשיאת והובלת נשק שלא כדין, בסיוע לסחר בנשק שלא כדין ובסחר בנשק שלא כדין (סמיר בשני אירועים ומקרם באירוע אחד). כמו כן הורשע סמיר בהחזקת נשק שלא כדין. על פי המתואר בכתבי האישום שהופנו גם נגד שני נאשמים נוספים (להלן: הייבי ומנאע), קשרו סמיר ומקרם קשר יחד עם בשר בישר (להלן: בישר) למכור נשק ותחמושת לסוכן סמוי שפעל בשליחות המשטרה (להלן: הסוכן) וכן קשרו קשר עם הייבי למכור נשק ותחמושת לסוכן. במסגרת הקשר ולשם קידומו שוחח בישר עם הסוכן בטלפון ביום 10.1.2010 והציע למכור לו אקדח תמורת 17,000 ש"ח, והם קבעו לבצע את העסקה בהמשך היום בכפר מג'דל כרום. השניים אכן נפגשו כמוסכם וכעבור מספר דקות הגיעו למקום סמיר ומקרם ברכב בו נהג אדם נוסף שזהותו אינה ידועה (להלן: הנהג). בישר והסוכן נכנסו לרכב וכולם נסעו יחד לכפר שעב. בהגיעם לכפר פגשו את הייבי ואז יצאו סמיר ובישר מהרכב והייבי נכנס אליו. מקרם, הייבי, הנהג והסוכן נסעו ברכב לכפר כאבול ובמהלך הנסיעה שוחח הייבי בטלפון עם אדם אחר שזהותו אינה ידועה (להלן: האחר) והשניים תיאמו מקום מפגש בו ימסור האחר אקדח לידי הייבי. האחר הגיע למקום המפגש כשהוא נושא אקדח מסוג FN בקוטר 9 מ"מ, מחסנית ומספר כדורים ומסר אותם לידי הייבי, ולאחר מכן נסעו מקרם, הייבי, הנהג והסוכן לחורשה סמוכה כשהם נושאים עימם ברכב את כלי הנשק. כאשר הגיעו לחורשה ירה הייבי מספר כדורים מהאקדח בנוכחותם, ובתום הירי מסר את האקדח והמחסנית לידי הסוכן ובתמורה מסר הסוכן למקרם והייבי סך של 17,000 ש"ח. באירוע נוסף קשרו סמיר ומקרם קשר למכור נשק לסוכן, ולצורך כך שוחח סמיר עם הסוכן והציע למכור לו אקדח תמורת 15,000 ש"ח. בשיחה נוספת שהתקיימה בין השניים ביום 1.2.2010 קבעו לבצע את העסקה בהמשך היום בכפר מג'דל כרום, והפגישה אכן התקיימה כמתוכנן. לפגישה הגיעו סמיר ומקרם ברכב עם אדם אחר שזהותו אינה ידועה (להלן: האחר), כאשר סמיר מחזיק ונושא ברכב אקדח מסוג FN בקוטר 9 מ"מ, מחסנית ושלושה כדורים. סמיר מסר לידי הסוכן את האקדח, המחסנית והכדורים בנוכחות מקרם, ובתמורה מסר הסוכן לידיהם סך של 15,000 ש"ח. באירוע שלישי קשרו סמיר ומנאע קשר עם אדם נוסף שזהותו אינה ידועה (להלן: האחר) למכור נשק ותחמושת לסוכן, וביום 7.2.2010 סיכמו סמיר והסוכן כי ייפגשו לשם מכירת אקדח לסוכן על ידי סמיר. לאחר תיאום בין השניים הגיע הסוכן לכפר מכר ונכנס לרכב שהיה נהוג בידי מנאע ובו ישב סמיר. סמיר ערך תיאום טלפוני עם אדם נוסף ולאחר מכן נסעו סמיר, מנאע והסוכן ברכב בתוך הכפר ופגשו את האחר שעלה אף הוא לרכב ומסר לידי סמיר אקדח מסוג FN קליבר 9 מ"מ. סמיר בדק את האקדח בנוכחות מנאע ומסר אותו לידי הסוכן, ובתמורה מסר הסוכן לסמיר 16,000 ש"ח וסמיר ספר את הכסף. סמיר הוסיף ואמר לסוכן כי האחר יבדוק גם הוא את האקדח והאחר עשה כדבריו וירה מהאקדח כעשר יריות באזור מגורים, ללא הסבר סביר. גזר דינו של בית משפט קמא 2. לאחר שהורה על קבלת תסקירים של שירות המבחן ושמע את טיעוני הצדדים לעונש, הטיל בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' טובי) על סמיר ארבעים ושניים חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו) ושמונה עשר חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים וכן חייבו לשלם קנס בסך 30,000 ש"ח (או שישה חודשי מאסר תמורתו). על מקרם גזר בית המשפט המחוזי שלושים ושישה חודשי מאסר בפועל ושנים עשר חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים וכן חייבו בתשלום קנס בסך 20,000 ש"ח (או ארבעה חודשי מאסר תמורתו). בגזר הדין ציין בית המשפט כי אין חולק שהעבירות בהן הורשעו סמיר ומקרם הינן עבירות חמורות וכי בתי המשפט ביטאו לא אחת את הסכנה הגלומה בהן ואת הצורך בענישה מרתיעה בגינן. בית המשפט הוסיף כי הענישה היא לעולם אינדיבידואלית ועל כן לצד חומרת העבירה והסכנה הנשקפת ממנה על בית המשפט לבחון שיקולים הנוגעים לנאשם העומד בפניו לרבות עברו, נסיבותיו האישיות, החרטה שהביע ואפשרות שיקומו. עם זאת ציין כי כבר נקבע שכאשר מדובר בעבירות נשק, ייסוגו ככלל נסיבותיהם האישיות של הנאשמים מפני שיקולים של טובת הציבור. באשר לעניינו של סמיר קבע בית המשפט כי הוא הורשע בעבירות החמורות ביותר מבין ארבעת הנאשמים שהואשמו בפרשה, וכי העובדה שהיה מעורב בשלוש עסקאות בפרק זמן קצר יחסית מעידה על נגישותו הגבוהה לנשק ועל היותו מעורה בעסקי הסחר הבלתי חוקי בנשק. עוד ציין בית המשפט כי לחובתו של סמיר עומדת הרשעה קודמת של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, אך לקולא ציין את גילו הצעיר, הודאתו בעבירה והחיסכון בזמן שיפוטי וכן את הצער והחרטה שהביע בפני בית המשפט. באשר למקרם קבע בית המשפט כי הוא היה מעורב בשתי עסקאות נשק בפרק זמן קצר של חודש ימים, דבר המצביע על נגישות גבוהה לנשק בלתי חוקי גם מצידו. בית המשפט הוסיף כי לחובתו של מקרם עומדות שתי הרשעות קודמות בגין עבירות של ניסיון לחבלה במזיד ברכב והחזקת סכין למטרה לא כשרה, אך לקולא ציין את גילו הצעיר, הודאתו בכתב האישום ונסיבותיו האישיות, ובהן פגיעת ראש ממנה סבל בעקבות אירוע משנת 2007 אשר פגעה ביכולותיו התפקודיות, וכן את החרטה שהביע בפני בית המשפט. לאחר ששקל את מכלול השיקולים לקולא ולחומרא גזר בית המשפט את דינם של סמיר ומקרם כמפורט לעיל. מכאן הערעורים שבפניי - בע"פ 5234/11 מערערת המדינה על קולת עונשם של סמיר ומקרם ואילו בע"פ 4499/11 מערער מקרם על חומרת העונש שנגזר עליו. טענות הצדדים 3. המדינה מבקשת להחמיר בעונשם של סמיר ומקרם והיא טוענת, כפי שציינה גם בערעורים נוספים שהגישה על גזרי דין שהושתו על נאשמים שהורשעו בביצוע עבירות נשק בעקבות פעילות הסוכן (ראו ע"פ 2251/11 נפאע נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 4.12.2011)), כי התופעה של סחר בלתי חוקי בנשק מגלמת סכנה של ממש לציבור ועל רקע זה העונש שהושת על סמיר ומקרם אינו עונה על הצורך בענישה מרתיעה ואינו נותן ביטוי הולם לחומרת מעשיהם. לטענתה, סמיר ומקרם מכרו או סייעו למכירת שני אקדחים, שתי מחסניות וכדורים לסוכן משטרתי בשתי הזדמנויות שונות ובהזדמנות נוספת מכר סמיר לסוכן אקדח ומחסנית יחד עם נאשם נוסף, וכל זאת תמורת סכומים בלתי מבוטלים. המדינה מוסיפה וטוענת כי ריבוי העסקאות שנעשו תוך זמן קצר, כעולה מכתבי האישום המתוקנים בהם הודו סמיר ומקרם, מלמד שהייתה להם נגישות גבוהה לנשק בלתי חוקי על כל המשתמע מכך לעניין הסיכון הנשקף מהם לשלום הציבור. לעמדת המדינה נתונים אלה מחייבים החמרה משמעותית בעונשם של סמיר ומקרם באופן שיבהיר מהו רף הענישה הראוי בעבירות אותן ביצעו, והיא מוסיפה וטוענת כי עברם הפלילי של סמיר ומקרם, הכולל הרשעה קודמת בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לחובת סמיר ושתי הרשעות בגין ניסיון לחבלה במזיד ברכב ובגין החזקת סכין לחובת מקרם, מחזק את הצורך בהטלת עונש מרתיע. מטעמים אלו כולם מבקשת המדינה לקבל את הערעור ולהחמיר במידה משמעותית בעונשם של סמיר ומקרם. 4. בערעור מטעמו מבקש מקרם להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא ולהקל משמעותית בעונש שנגזר עליו, הן לעניין המאסר בפועל והן לעניין גובה הקנס ואופן תשלומו, וממילא הוא מבקש לדחות את ערעור המדינה. מקרם טוען כי שגה בית משפט קמא בהחלטה שלא לבקש תסקיר משלים בעניינו, לאחר שהתסקיר מיום 23.5.2011 לא בא בהמלצה טיפולית. בהקשר זה הוא טוען כי ציין בפני בית משפט קמא ששירות המבחן קיים איתו שיחה של כמה דקות בלבד בשפה העברית שאותה אין הוא מבין כראוי, אף שהקדים ושלח אליהם מכתב בו ביקש לשלוח לפגישה עמו קצין מבחן דובר ערבית. עוד טוען מקרם לעניין זה כי שגה בית משפט קמא בכך שלא אפשר לו לכל הפחות להפנות שאלות הבהרה לשירות המבחן בעקבות התסקיר. מקרם מוסיף וטוען כי בית המשפט לא ייחס את המשקל הראוי לחרטה הכנה שהביע, לעובדה שהודה בהזדמנות הראשונה וכן לנסיבותיו האישיות הקשות, לרבות מחלתה הנפשית של אימו ותאונת הדרכים שעבר בשנת 2007 אשר אותותיה הנפשיים והפיזיים ניכרים בו עד היום. לבסוף הוא טוען כי שגה בית המשפט בכך שהורה לו לשלם קנס בגובה ובתנאים שנקבעו שכן במקרה דנן, בהתחשב במצב הכלכלי הקשה של משפחתו ושלו, הטלת הקנס משמעותה בפועל - תוספת מאסר. סמיר לא ערער בפנינו על חומרת העונש שהוטל עליו ובדיון שהתקיים בפנינו ביום 26.10.2011 טען בא-כוחו כי גזר דינו של בית משפט קמא תואם את רף הענישה המקובל וכי אין להעלות רף זה. על כן ביקש לדחות את ערעור המדינה. דיון 5. סמיר ומקרם הורשעו בעבירות נשק חמורות ובקשירת קשר לביצוע פשע, לאחר שמכרו וסייעו במכירת נשק מסוגים שונים לסוכן משטרתי סמוי במספר הזדמנויות (סמיר סחר בנשק בשני אירועים וסייע לסחר בנשק באירוע שלישי, ומקרם סחר בנשק באירוע אחד וסייע לסחר בנשק באירוע שני). בפסק הדין בעניין נפאע עמדנו על החומרה היתרה הנלווית לעבירות של סחר בלתי חוקי בנשק וקיבלנו את עמדתה העקרונית של המדינה כי הגיעה העת להחמיר בעונשם של אלה הנוטלים חלק בעבירות נשק בכלל ובעבירות שעניינן סחר בנשק בפרט, נוכח מימדיה והיקפה של תופעת הסחר הבלתי חוקי בנשק והצורך למגרה. מקרם הצביע בפנינו על נסיבות שיש בהן לשיטתו כדי להצדיק הקלה בעונשו ובהן גילו הצעיר, הודאתו בכתב האישום, מצבה הקשה של אמו (ראו התסקיר המשלים מיום 6.10.2010) וכן פציעתו בשנת 2007, בעקבותיה חלה באפילפסיה ובמאניה דיפרסיה המשפיעה על התנהגותו ותפקודו הרגשי. עוד שב מקרם וטען כי התסקיר שהוגש לבית המשפט המחוזי נערך בעקבות שיחה קצרה עמו שהתנהלה בשפה העברית בה הוא מתקשה. נסיבות אלו לא נעלמו מעיניי, אך אני סבורה כי בהינתן מכלול השיקולים הצריכים לעניין אין בהן כדי להצדיק הקלה בעונשו של מקרם. אדרבא, השיקולים כולם מוליכים אל המסקנה כי מן הראוי להחמיר בעונשו אם כי לעניין מידת ההחמרה יש להביא בחשבון את נסיבותיו האישיות המפורטות לעיל. כזכור היה מקרם שותף לשתי עסקאות שונות והדבר מעיד על דפוס פעולה שגור ועל מעורבות חוזרת בעבירות מסוג זה ונגישות לנשק על מנת לסחור בו. לכך יש להוסיף כי עברו הפלילי של מקרם כולל הרשעות בגין ניסיון לחבלה במזיד ברכב ובגין החזקת סכין וכן את התרשמות שירות המבחן כי מקרם מתקשה לווסת את דחפיו, כי הוא חסר כוחות לערוך שינוי וכי הקשיים בהפנמת הבעייתיות בהתנהגותו מהווים סיכון להישנות התנהגות עבריינית. דברים דומים צויינו גם בתסקיר המשלים שהוגש בערכאתנו. אשר לסמיר. מן העובדות שבהן הורשע עולה כי הוא מעורב עד צוואר בסחר בנשק. על פי תסקיר שירות המבחן הוא התקשה להכיר במשמעות מעשיו, חומרתם ומסוכנותם, ביטא סלחנות כלפי עצמו וחש כקורבן של אחרים ושל הנסיבות, והדבר העולה גם מן התסקיר המשלים מיום 11.10.2011. כמו כן עומדת לחובתו הרשעה קודמת בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. לצד שיקולים אלו לחומרא, לקחתי בחשבון את הנסיבות לקולא בעניינו ובהן גילו הצעיר, הודאתו בכתב האישום והחרטה שהביע בפני בית משפט קמא וכן את השתלבותו בקבוצה טיפולית לשליטה בכעסים בכלא כמצוין בתסקיר המשלים. בהתחשב בכל האמור לעיל ובהתחשב בכך שמקרם וסמיר הורשעו בדין במסגרת הסדר טיעון וכי החמרת רף הענישה ראוי לה שתיעשה בהדרגה, אציע לדחות את ערעורו של מקרם (ע"פ 4499/11), לקבל את ערעור המדינה (5234/11) ולהעמיד את עונשו של סמיר על חמישים חודשי מאסר בפועל ואת עונשו של מקרם על ארבעים ושניים חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרם). יתר רכיבי גזר דינו של בית משפט קמא יעמדו בעינם. ש ו פ ט ת השופט ח' מלצר: אני מסכים. ש ו פ ט השופט י' עמית: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת א' חיות. ניתן היום, ט' בכסלו תשע"ב (5.12.2011). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11044990_V09.doc אפ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il