פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 4362/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4362/04
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
העותרים:
1. יצחק סנדרוי
2. נתנאל שניר
3. איילת השחר הכהן
4. עקיבא הכהן
5. המטה למען אי חיפה והצפון
נ ג ד
המשיבים:
1. אלוף משה קפלינסקי
2. תא"ל אילן פז
3. משרד המשפטים
4. בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים
5. בית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה: כ"ה באייר תשס"ד (16.5.2004)
בשם העותרים 4-1: עו"ד דרורה ניר-צבי
בשם העותר 5: מר אביעד ויסולי
בשם המשיבים: עו"ד ערן אטינגר
פסק-דין
העותרים מבקשים להורות למשיבים להימנע מלבצע פינוי והריסה של מבנים המצויים באזור הקרוי "מצפה יצהר", שבשומרון. עוד קודם לכן הם מבקשים כי בית המשפט ייתן דעתו לשאלה האם מקומה של עתירה זו בבתי המשפט לעניינים מקומיים או לחילופין בבית המשפט המינהלי. נראה כי בעניין אחרון זה לא יכול להיות ספק כי הסמכות לדון בעתירה נתונה לבית המשפט הגבוה לצדק.
אשר לעתירה עצמה, אין זו הפעם הראשונה בה נידון עניינם של העותרים בבית משפט זה. בבג"ץ 5194/03 גרוסמן נ' שר הביטחון ואח', נידונה שאלת פינויים של מבנים מהמקום הידוע כ"גבעת יצהר" – הלא הוא המקום הידוע כיום כ"מצפה יצהר". עתירתם של העותרים שם נדחתה, אלא שהתושבים במקום חזרו והקימו שני מבנים. העתירה בעניינם של אותם מבנים נידונה בבג"ץ 10912/03 המטה למען ארץ ישראל - חיפה והצפון ואח' נ' מועצת התכנון העליונה לאזור יהודה והשומרון ואח'. בית המשפט קבע באותו עניין כי דין העתירה שבמסגרתה ביקשו העותרים לבטל את צו ההריסה שהוצא לאותם מבנים, להידחות. לאחר שניתן פסק הדין בעתירה הראשונה, לא פעלו העותרים להריסת המבנים כנדרש בצו האמור, והמשיכו לשהות במקום.
לאחר הדברים האלה, חתם אלוף הפיקוד על "הכרזה על שטח מתוחם (מצפה יצהר – נ.ג. 693)", וזאת מכוח צו בדבר מבנים בלתי מורשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1539), התשס"ד-2003. ההכרזה אוסרת על כניסה ושהייה בשטח המתוחם ומקימה חובה לפנותו. העותרים טוענים כי לא ניתנה להם הזכות לשימוע, כי ההודעה בדבר ההכרזה לא נמסרה להם כדין וכי שאלת הבעלות במקרקעין נשוא ההכרזה עומדת לברור עתה משביקשו העותרים רישום בעלות לזכותם במקרקעין נשוא העתירה.
אין ממש בטענות. בקשת הרישום עליה סומכים העותרים היום נדחתה בינתיים, כך הודיע נציג המדינה. דבר ההכרזה הודע לעותרים בכל דרך אפשרית ולא פעם אחת. ניתנה להם האפשרות להשמיע את טיעוניהם, והם אכן השיגו על ההכרזה, ושבו והשיגו עליה. טענותיהם היום אין בהן, לפיכך, ממש. כך באשר להכרזה. אשר לצווי ההריסה והפינוי שהוצאו בעבר, אף הם כבר נידונו בבית משפט זה, וגם זאת יותר מפעם אחת. בעבר נמנע בית המשפט מלהטיל הוצאות על העותרים, חרף השימוש לרעה שעשו בהליכי משפט. נראה כי הפעם אין מנוס מלהענות לבקשת המשיבים ולהשית על העותרים הוצאות משפט. בנסיבות העניין לא היה מקום להגשת העתירה.
העתירה נדחית. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסכום של 5,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ה באייר תשס"ד (16.5.2004).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04043620_P04.doc/אמ