מחמוד סארה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4359/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4359/08 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר המערער: מחמוד סארה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק פ 3121/07 שניתן ביום 31.3.08 על-ידי סגן הנשיא ד"ר ע' חבש תאריך הישיבה: כ"ד בתשרי תשס"ט (23.10.08) בשם המערער: עו"ד פתחי פרהוד בשם המשיבה: בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד גב' אדווה פרויד פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא ד"ר חבש) מיום 31.3.08 בת"פ 3121/07, בו הושתו על המערער חמישה חודשי מאסר בפועל, פסילה מקבלת רישיון נהיגה למשך 5 שנים, ו-18 חודשי מאסר על תנאי. זאת - בעקבות הודאתו והרשעותיו בכתב אישום מתוקן בעבירות הפקרה לאחר פגיעה (סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961), נהיגה ללא רישיון וביטוח ונהיגה ברשלנות (סעיפים 10(א) בצירוף סעיף 68 לפקודת התעבורה, סעיף 62 לפקודה זו, וסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל-1970. ב. עובדות המקרה, כעולה מכתב האישום המתוקן, הן אלה: ב-14.2.07 בערב נהג המערער, יליד 1986, ברכב בכביש משובש בדרך למחנה הפליטים שועפט, וזאת ללא רישיון נהיגה (שלא היה בידו מעולם) וללא פוליסת ביטוח. הוא נהג במהירות מופרזת, איבד שליטה על הרכב, סטה לנתיב הנגדי בו הלכו הולכת רכב וחמשת ילדיה ופגע בשלושה מהולכי הרגל. מיד לאחר התאונה נמלט המערער מן המקום בלא להושיט עזרה לנפגעים, לטענתו כיוון שנאספו במקום אנשים שניסו לתקפו. ג. בטרם גזר את הדין עיין בית המשפט בתסקיר שירות המבחן למבוגרים, שתיאר אדם בעל אישיות לא בשלה, הנתון בלחצים כמפרנס עיקרי במשפחתו; וכבכור האחים הרווקים (שעמד אף הוא לפני נישואין). המערער סיים שמונה שנות לימוד ועבד באלומיניום ובצבעות; הוא גם הורשע בפלילים. לדבריו תחילה סייע לילדים בהם פגע בתאונה, אך משהחלו להתקהל אנשים שביטאו כעס לגביו, התרחק מן המקום. שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינו. ד. כן עיין בית המשפט בגליון הרשעות קודמות של המערער, שכבר נדון למאסרים בפועל על עבירות אלימות, כפי שיפורט להלן. ה. בית המשפט קמא ציין בגזר הדין "חוסר אחריות מוחלט מצדו של הנאשם,המצביע על זלזול רב בחיי אדם", על-ידי נהיגה ביודעין ללא רישיון נהיגה, בכביש משובש, וברשלנות מזעזעת - כלשונו - שגרמה לדריסת הולכי רגל. עם זאת נדרש בית המשפט לנסיבותיו האישיות של המערער, וכן ציין כי בפועל לא נותרו הפצועות ללא עזרה, משהתגודד קהל סביבן, אף שהיה על המערער בכל מקרה להזעיק שירותי רפואה ולהסגיר עצמו. ו. בערעור נטען, כי חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה וחרטת המערער מצדיקים מאסר בעבודות שירות, תחת חשיפתו של המערער לעבריינים בכלא (בין השאר ע"פ 4103/90 מדינת ישראל נ' פינקלשטיין, פ"ד נא(3) 481, 486-485). נאמר, כי שיקום המערער הוא שיקול התומך בכך. ז. טרם הדיון עיינו בתסקיר עדכני של שירות המבחן למבוגרים, לפיו נישא המערער, ורעייתו בהריון; הוא עובד כעוזר במטבח מסעדה, כמפרנס עיקרי למשפחתו, אך מתקשה לעבוד באופן רצוף. כיום – כך נאמר – מגלה הוא הבנה להשלכות מעשיו ומביע תחושת חרטה ואשמה. שירות המבחן ציין התלבטותו, אך בשל התבגרות המערער ונטילת האחריות הומלץ על המרת המאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. ח. בפנינו טען בא כוח המערער, כי נוכח תקופת המעצר הקצרה יחסית והאמור בתסקיר העדכני, יש מקום לקבלת הערעור ולהמרת המאסר בעבודות שירות. לשיטתו, לא ניתן בגזר הדין ביטוי לנושא השיקומי ולחשש ההידרדרות לעבריינות. ועוד, נטען כי הימלטות המערער ממקום האירוע נבעה מחשש לחייו, לא בחינת הפקרה בשעת לילה. ט. באת כוח שירות המבחן ציינה את התלבטות השירות, נוכח – מחד גיסא – עברו הפלילי של המערער והצורך בהשמת גבולות, ומאידך גיסא גבוליות מצבו כיום בין חיים נורמטיביים לעבריינות; לשיטתה, יש בעבודות שירות משום ביטוי לשני המרכיבים. י. באת כוח המדינה טענה, כי בטיעונים לעונש בבית המשפט קמא נתבקש על ידי הסניגור בין השאר, עונש מאסר קצר בפועל, והדבר התקבל; למען הדיוק אציין כי מעיון בפרוטוקול בית המשפט קמא, ישיבת 30.3.08, עמ' 6-5, עולה שמשאלת הסניגור היתה עונש מאסר קצר בפועל, שככל שיושת, ראוי שירוצה בעבודות שירות - והרי גם עבודות שירות הן בחינת מאסר בפועל (פרשת פינקלשטיין הנזכרת עמ' 486). הוטעם על ידי הפרקליטה כי התאונה נגרמה בשל התנהגות המערער, מכל מקום, השילוב בין עברו הפלילי של המערער, הנהיגה ללא רישיון וההפקרה על משמעותה מצביעים על כך שהמדובר בעונש מקל; יש גם בתסקירים כדי להצביע על מועדות. י"א. לא נוכל להיעתר לערעור. בכפליים חטא המערער – ראשית, בעצם הנהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, הטומנת בחובה מיניה וביה סיכון לזולת, ושנית, חמור מכך, משגרם נזק לקרבנות - הפקירם ונמלט. עבירות מעין אלה, ובמיוחד ההפקרה, ראויות לענישה מחמירה. אין בידינו לקבל את הסברו של המערער להפקרה. קרי, שחשש פן יבולע לו על-ידי האנשים שהתקהלו, ושממילא כבר ניתן לנפגעות טיפול. בצדק הפנה באת כוח המדינה לנסיבות דומות בע"פ 1990/07 ליזמי נ' מדינת ישראל (לא פורסם), שם נאמר מפי השופט לוי, בקשר לטענת החשש לפגיעה במערער אם יעצור, כלהלן : "אנו סבורים כי הסברו של המערער ביחס להחלטתו לנטוש את הזירה והנפגע מעוררים תהיות, הואיל וגם את המחדל הזה היה יכול לרפא, או לפחות לגלות רצון טוב וכוונת-אמת לסיוע לקורבן, לו טרח להגיע מייד לתחנת משטרה כלשהי, שם בוודאי היה חש עצמו בטוח, ולדווח על התאונה בה היה מעורב. אולם המערער לא נהג כך..." י"ב. למערער כאמור, עבר פלילי, שכלל מאסרים (חודשיים וארבעה חודשים) נוכח מעשי אלימות, וזאת בעבירות מ-2002 (בפסקי דין מ-2002 ו-2006). בעבירות נכללו ניסיון לתקיפת שוטר (בחברת אחרים, ותוך שהתוקפים מצוידים בנשק), השתתפות בהתפרעות, ניסיון לפציעה והחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה. הטענה עתה, מפי הסניגור המלומד, וכן – בדרכו שלו – מפי שירות המבחן, היא כי המערער עלה על דרך טובה בחרטתו ובנישואיו, ועל כן ראוי שלא לאפשר לו להידרדר על-ידי שהות בחברה עבריינית בבית הסוהר. י"ג. אכן, שאלה אחרונה זו עומדת תדיר לנגד עינינו, וכבר ציינה השופטת דורנר בעניין פינקלשטיין (כנזכר עמ' 486), כי עבודות שירות באות, בין היתר, למנוע חשיפה אינטנסיבית של הכלוא לחברה עבריינית. שיקול אחרון זה בולט במיוחד, כמובן, במאסר ראשון - ואין זה המקרה, שכן המערער ריצה מאסרים. מכל מקום, נישואיו של המערער והריונה של רעייתו, יחד עם גילו הצעיר, פותחים - יש לקוות - פתח תקוה לשיקומו, אך חומרת המעשה והעבר הפלילי מטים את הכף לחובה. איננו רואים איפוא להתערב בהכרעתו הנכוחה של סגן הנשיא המלומד. עם זאת נפנה תשומת לב שירות בתי הסוהר, גם באמצעות שירות המבחן, למחשבה בדבר שיבוץ המערער במאסרו באופן שיביא בחשבון את חברת האסירים בה ישהה; זאת מתוך מבט אל שיקומו וצאתו - כך אנו מקוים - לחיים נורמטיביים בעתיד. י"ד. איננו נעתרים איפוא לערעור. המערער יתייצב לשאת במאסרו ביום 23.11.08 בשעה 10:00 בבוקר במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי בירושלים. תנאי השחרור בערובה הקיימים כיום יעמדו בעינם עד להתייצבות. ניתן היום, כ"ח בתשרי התשס"ט (27.10.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08043590_T03.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il