מדינת ישראל נ. עיסאם מסעוד

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4328/00 ע"פ 4948/00 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת מ' נאור המערערת בע"פ 4328/00: מדינת ישראל המשיבה בע"פ 4948/00: נגד המשיב בע"פ 4328/00: עיסאם מסעוד המערער בע"פ 4948/00: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.5.00 בת.פ. 40369/99 שניתן על ידי כבוד השופטת ב' אופיר-תום תאריך הישיבה: י' באב התשס"א (30.07.01) בשם המערערת בע"פ 4328/00: עו"ד בורנשטיין בשם המשיבה בע"פ 4948/00: בשם המשיב בע"פ 4328/00: עו"ד מרדכי פנציאס בשם המערער בע"פ 4948/00: פסק-דין 1. המערער הורשע בשורה של עבירות: חבלה, שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה בפסילה וללא ביטוח, נהיגה ללא חגורת בטיחות והפרת הוראות תמרורים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו; אך סעיף ההרשעה העיקרי הוא הריגה. מעשה שהיה כך היה שהמערער יצא מביתו במטרה לפרוץ לרכב וליטול אותו לצורך נהיגה; אותה שעה היה המערער פסול מנהיגה כיון שאין ולא היה לו מעולם רשיון נהיגה. המערער ניגש לרכב, ניפץ שמשתו, יצא בו לכביש ראשי והחל לעשות דרכו לכיוון תל-אביב. הוא נצפה על-ידי אנשי משטרה כשהוא נוהג ללא חגורת בטיחות. הם קראו לו במערכת הכריזה לעצור. בתגובה לכך פתחו המערער בנהיגה פראית תוך שהוא עובר צמתים אדומים, תמרורי עצור וסימני דרך אחרים שעל פיהם אמור היה לנסוע בכיוונים הפוכים מאלה שבהם נסע בפועל. לאחר נסיעה פראית לאורך כמה קילומטרים, כשאנשי המשטרה דולקים בעקבותיו, הגיע המערער לצומת, חצה אותו באדום והתנגש ברכב שבא ממולו. עקב כך נפצעו קשה שלושת הנוסעים במכונית ושתיים מהנוסעות, אם ובתה, נפטרו מפצעיהן. בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו השית על המערער עקב הרשעתו חמישים חודשי מאסר, מתוכם שלושים ושמונה חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי וכן הפעיל במצטבר עונש מאסר על-תנאי לתקופה של שנתיים שהיה תלוי ועומד כנגדו. עוד יש לציין כי לחובת המערער נרשמו קרוב לשלושים הרשעות קודמות, חלקן עבירות רכוש ועבירות של שימוש ברכב וגם עבירות נוספות. עוד יש לציין שבשעת ביצוע העבירות הנ"ל היה המערער אסיר ברשיון ועקב הרשעתו נוספה לתקופת המאסר תקופת של חמישה עשר חודשי מאסר עקב ביטול הרשיון. לפנינו ערעורו של המערער על חומרת העונש (ע"פ 4948/00) וערעור המדינה על קולת העונש (ע"פ 4328/00). 2. המעשים שבהם הורשע המערער חמורים הם בטיבם ובנסיבותיהם. אין מדובר כאן בעבירת תעבורה, כשהיא לעצמה, אלא במעשה הפקרות שבעטיו קופחו חייהם של שניים ואדם שלישי נפגע קשה. לא מצאנו ממש בערעורו של המערער אך אנו סבורים שערעורה של המדינה בדין יסודו. בדין תיארה השופטת המלומדת את המערער כמי שמהווה סכנה מוחשית לכל מי שמצוי בדרכו ושיש לתת ביטוי הן לחומרה המפליגה העולה מהתנהגותו של המערער והן לעברו המכביד בתחום העבריינות כאשר המערער יוצא ובא בין כתלי בית הסוהר עקב הרשעתו בעבירות רבות ומגוונות; וכפי שכבר צוין לעיל ביצע המערער את עבירותיו בעת היותו אסיר ברשיון וכאשר שני מאסרים על-תנאי לתקופה של שנה כל אחד תלויים ועומדים כנגדו בגין עבירות דומות. 3. לאחר ששקלנו בדבר אנו סבורים שהעונש שהוטל על המערער הינו קל מדי. אנו מקבלים את ערעורה של המדינה ומעמידים את עונשו של המערער על שבע שנות מאסר, מתוך זה שש שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. והתנאי הוא כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי. אנו מפעילים את המאסרים על-תנאי שהיו תלויים ועומדים נגד המערער אך נוכח תקופת המאסר הארוכה יחסית תהיה שנה אחת מתוך המאסרים על-תנאי לתקופה של שנתיים חופפת את עונש המאסר הנ"ל ותקופת מאסר של שנה אחת תהיה מצטברת לו; והוא - על יסוד הכלל שאין ערכאת הערעור מתערבת בעונשו של נאשם כפי שמן הראוי היה לעשות בערכאה הראשונה. ניתן היום, י' באב תשס"א (30.7.01). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 00043280.B01 /אז נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444