פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4218/06

נסרין חלאילה נ. שר הפנים משרד הפנים

עתירה נגד החלטת שר הפנים שלא להאריך את רישיון הישיבה של תושב האזור הנשוי לאזרחית ישראלית בשל עברו הפלילי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 14/12/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4218/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת שר הפנים שלא להאריך את רישיון הישיבה של תושב האזור הנשוי לאזרחית ישראלית בשל עברו הפלילי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4218/06

נסרין חלאילה נ. שר הפנים משרד הפנים

עתירה נגד החלטת שר הפנים שלא להאריך את רישיון הישיבה של תושב האזור הנשוי לאזרחית ישראלית בשל עברו הפלילי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, אזרחית ישראלית ותושב האזור, עתרו נגד החלטת משרד הפנים שלא להאריך את רישיון הישיבה של העותר בשל עברו הפלילי. העותרים טענו כי מדובר בפגיעה בזכות לחיי משפחה וכי העבירות שביצע אינן חמורות. המשיבים טענו כי העותר הורשע במספר עבירות רכוש בשנתיים האחרונות ומהווה סכנה לשלום הציבור. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי החלטת שר הפנים סבירה ונופלת במתחם שיקול הדעת המוקנה לו, שכן רשאי השר לשקול שיקולים של עבר פלילי וסיכון לציבור בעת בחינת בקשות לאיחוד משפחות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ריבלין, א' א' לוי, ד' ברלינר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • נסרין חלאילה
  • פדאא חלאילה

נתבעים

  • שר הפנים
  • מנכ"ל משרד הפנים
  • מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר הורשע בחמישה מקרים של פריצות וגניבות מרכב בשנתיים האחרונות.
  • העותר מהווה סכנה לשלום הציבור.
  • ההחלטה לדחות את הבקשה לאיחוד משפחות סבירה ומצויה במסגרת שיקול הדעת של שר הפנים.
טיעוני ההגנה
  • הזכות לחיי משפחה היא זכות יסוד.
  • העבירות הפליליות אינן חמורות.
  • הרחקת העותר תפגע בתא המשפחתי ובזכויות היסוד של בני המשפחה.
  • יש לאפשר לעותר תקופת ניסיון נוספת.
מחלוקות עובדתיות
  • האם עברו הפלילי של העותר מצדיק את שלילת רישיון הישיבה שלו בישראל.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • רישום פלילי של העותר הכולל חמש הרשעות בפריצה וגניבה מרכב בשנתיים האחרונות.
  • עמדת משטרת ישראל הממליצה שלא לאפשר את המשך שהייתו של העותר בישראל.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 4218/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4218/06 - א' בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ד' ברלינר העותרים: 1. נסרין חלאילה 2. פדאא חלאילה נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים - משרד הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים - משרד הפנים 3. מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: י"ד באב התשס"ו (8.8.2006) בשם העותרים: עו"ד מוניר עזאם בשם המשיבים: עו"ד רננה קידר פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: העותרת 1 היא אזרחית ישראלית. העותר 2 הוא תושב האזור. השניים נישאו זו לזה והחלו בהליך של איחוד משפחות. רישיון הישיבה של העותר 2 הוארך מעת לעת. אלא שבשל מעורבותו המתמשכת של העותר 2 בפלילים – עד כדי ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות – הוחלט שלא להאריך עוד את רישיון הישיבה, ולדחות את הבקשה לאיחוד משפחות. העותרים מלינים על עמדתם-זו של המשיבים. הם מאשרים כי בעברו של העותר 2 רשומות הרשעות בעבירות פליליות בתחום הרכוש. יחד עם זאת, לדעתם, אין בעובדה זו כדי להפוך את החלטת המשיבים בעניינם – לסבירה ומידתית. לדעת העותרים, ההחלטה שלא לאפשר איחוד משפחות היא פועל יוצא של מדיניות חדשה שאימצו המשיבים. העותרים עומדים על משקלה הנכבד של הזכות לחיי משפחה, ומציינים, כי בינתיים נולדו להם ילדים. הרחקת העותר 2, לדבריהם, תפגע בתא המשפחתי ובזכויות היסוד המוקנות להם. לשיטתם, העבירות הפליליות שבהן מדובר אינן חמורות, וכי עד כה, בתי המשפט נהגו בעותר 2 בהתחשבות והסתפקו בעונשים של מאסרים מותנים, קנסות ומאסרים בפועל שרוצו בעבודת שירות. על רקע זה, טוענים העותרים כי יש לאפשר לעותר 2 תקופת ניסיון נוספת. המשיבים מתנגדים לעתירה. לדבריהם, בירור שנערך עם משטרת ישראל מראה שבמהלך השנתיים האחרונות הורשע העותר בחמישה מקרים של פריצות לרכב וגניבה מרכב. ניתנו לו הזדמנויות שונות לחזור למוטב – אך אלה לא נוצלו. משכך, מהווה העותר 2 סכנה לשלום הציבור ולאור זאת, ההחלטה לדחות את הבקשה לאיחוד משפחות – החלטה הנסמכת על עמדת משטרת ישראל – היא סבירה ומצויה במסגרת שיקול דעתו הרחב של המשיב בכגון דא. לאחר ששמענו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי אין עילה להתערבותנו במקרה זה. כאמור, אין מחלוקת על כך שהעותר הורשע מספר פעמים בביצוע עבירות פליליות בתחום הרכוש. מסתבר, כי זהו דפוס התנהגות חוזר ונשנה אצלו. על רקע זה, עמדת המדינה, הנסמכת על המלצת המשטרה, היא שלא לאפשר עוד את המשך הפגיעה בציבור הישראלי כתוצאה משהייתו של העותר 2 בישראל. החלטה זו מצויה במתחם שיקול דעתו של המשיב ולא נפל בה פגם של חוסר סבירות. אכן, הזכות לקיים חיי משפחה היא זכות יסוד (ראו בג"צ 7052/03 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, תק-על 2006(2) 1754). יחד עם זאת, במסגרת שיקול דעתו אם להעניק אזרחות ישראלית רשאי שר הפנים לשקול שיקולים הקשורים לעברו הפלילי של המבקש להתאזרח ושיקולים הקשורים לסיכון הנשקף ממנו לביטחון המדינה (ראו גם בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, תק-על 2002(3) 899). כך נעשה במקרה זה. אשר על כן, העתירה נדחית. העתירה כאמור אינה מצדיקה התערבות. ניתן היום, כ"ג בכסלו התשס"ז (14.12.2006). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06042180_P05.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il