מועצה מקומית סביון נ. השר לשירותי דת

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 41707-10-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר העותרת: מועצה מקומית סביון נגד המשיבים: 1. השר לשירותי דת 2. המשרד לשירותי דת 3. ועדת הבחירות לבחירת רב העיר סביון עתירה למתן צו על-תנאי; הודעת עדכון מטעם המשיבים מיום 8.2.2026; תשובה להודעה מטעם המשיבים ובקשה לפסיקת הוצאות מיום 9.2.2026; תגובה מטעם המשיבים לבקשה לפסיקת הוצאות מיום 10.2.2026 בשם העותרת: עו"ד עפר שפיר; עו"ד רועי גנוט בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס פסק-דין 1. עניינה של העתירה בבקשת העותרת, מועצה מקומית סביון, כי בית המשפט יורה למשיבים לכנס את ועדת הבחירות לבחירת רב העיר סביון (המשיבה 3) ולקיים את הליך הבחירות לתפקיד רב היישוב. 2. בקצרה יתואר כי לאחר שהוגשו מספר הודעות עדכון מטעם המשיבים, העתירה נקבעה לדיון בפני הרכב; ואולם טרם קיום הדיון הוגשה בקשה מוסכמת לביטולו נוכח התפתחויות שחלו לצורך קידום הליכי הבחירות, ולהגשת הודעה מעדכנת מטעם המשיבים. בהתאם, ביום 8.2.2026 הגישו המשיבים הודעה מעדכנת שלפיה ביום 4.2.2026 התכנסה האסיפה הבוחרת לתפקיד רב היישוב סביון, ובחרה ברב אורי סדן לכהן בתפקיד זה. בשל התפתחות זו, המשיבים סברו כי העתירה התייתרה ויש להורות על מחיקתה. 3. בהמשך לכך, העותרת הגישה הודעה שבמסגרתה ביקשה לפסוק לטובתה הוצאות משפט. נטען כי נפל פגם בהתנהלות המשיבים, כאשר המשיבה 3 עשתה דין עצמי משלא התכנסה על מנת לבחור רב ליישוב, ואילו המשיבים 2-1 לא עשו שימוש בסמכויותיהם על מנת לגרום לכך שהמשיבה 3 תתכנס. לכן, נטען כי העתירה היא זו שגרמה בסופו של דבר למשיבים לקדם את מינוי הרב ליישוב. עוד נטען כי הושקעו זמן ומאמצים רבים בטיפול בעתירה מצד באי-כוח העותרת. לפיכך, לטענת העותרת, יש לחייב את המשיבים בהוצאות משפט אשר ישקפו את התנהלותם הלקויה ואת מידת הפגיעה שנגרמה בשל כך לעותרת. מנגד, המשיבים סבורים כי אין מקום לפסוק הוצאות לחובתם בהליך זה, ובמסגרת תגובתם פירטו את השתלשלות העניינים אשר הובילה בסופו של יום למינוי רב ליישוב. בכלל זה, נטען כי יו"ר ועדת הבחירות לבחירת רב ליישוב סביון המתין למינויו של שר לשירותי דת על מנת להביא לבחינתו טענות שהגיעו לידיעתו בדבר פגמים בהרכב האסיפה הבוחרת. לטענת המשיבים, לאחר שמונה שר, השניים אכן קיימו שיח בעניין ותוך זמן לא רב לאחר מכן התכנסה לבסוף המשיבה 3 לצורך בחירת רב ליישוב. בנסיבות אלו, לטענת המשיבים, התקיימו נסיבות חריגות אשר מנעו את קיום הליך הבחירות, ואולם מרגע מינויו, המשיב 1 פעל תוך זמן סביר כדי לקדם את ההליך. לפיכך, נטען כי לא ניתן לומר כי העתירה היא זו שהובילה לקיום הבחירות. 4. אם כן, בשים לב להודעת העדכון מטעם המשיבים מיום 8.2.2026, הרי שבשלב זה המשיבה 3 התכנסה ונבחר רב ליישוב סביון. מכאן, שהעתירה דנן התייתרה ודינה להימחק. בכל הנוגע לבקשת העותרת לפסיקת הוצאות משפט לטובתה, לאחר שעיינו בעמדות הצדדים ובהתחשב באמות המידה הקבועות בפסיקה לעניין פסיקת הוצאות (בג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, מח(4) 217 (1994)) – לא מצאנו לקבל את הבקשה. זאת, בהתחשב בכך שלא שוכנענו באופן מספק כי העתירה היא שהובילה לקיום הליך הבחירות, לאור הנסיבות שתוארו בתגובת המשיבים; ובכך שלא התקיים דיון בעתירה (ראו והשוו: בג"ץ 1412/24 התנועה לטוהר המידות (ע"ר) נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 4 (נבו 3.2.2025); בג"ץ 453-08-25 גליס נ' מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל, פסקה 4 (21.8.2025)). אנו מורים אפוא על מחיקת העתירה, ללא צו להוצאות. ניתן היום, כ"ו ניסן תשפ"ו (13 אפריל 2026). יצחק עמית נשיא דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת