פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4012/21

עו"ד עמוס גבעון נ' כבוד השופט גלעד הס - בית המשפט השלום בהרצליה ואח'

עתירה נגד החלטה דיונית של בית משפט השלום שלא לחייב את המשיבים להשיב על שאלות בשאלון בהליך אזרחי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 21/06/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4012/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סדר דין אזרחי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) עו"ד עמוס גבעון נגד כבוד השופט גלעד הס - בית המשפט השלום בהרצליה ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטה דיונית של בית משפט השלום שלא לחייב את המשיבים להשיב על שאלות בשאלון בהליך אזרחי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4012/21

עו"ד עמוס גבעון נ' כבוד השופט גלעד הס - בית המשפט השלום בהרצליה ואח'

עתירה נגד החלטה דיונית של בית משפט השלום שלא לחייב את המשיבים להשיב על שאלות בשאלון בהליך אזרחי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת בית משפט השלום שלא לחייב את הצד שכנגד להשיב על שאלות מסוימות בשאלון שהוגש במסגרת תביעה כספית. בית משפט השלום קבע כי השאלות אינן נחוצות שכן המידע מצוי בידיעת העותר, וכי מדובר בהכבדה מיותרת. העותר טען כי מדובר בפגם מהותי בסדרי הדין. בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי הוא אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות דיוניות של בתי משפט אזרחיים, וכי לערכאה הדיונית יש שיקול דעת רחב בניהול ההליכים המקדמיים. נקבע כי אין עילה להתערבות שכן ההחלטה אינה חורגת מסמכות או מכללי הצדק הטבעי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, י' אלרון, א' שטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עו"ד עמוס גבעון

נתבעים

  • כבוד השופט גלעד הס - בית המשפט השלום בהרצליה
  • כבוד סגנית הנשיא אביגיל כהן - בית המשפט המחוזי בתל אביב
  • עמוס ואן-אמדן
  • שלומית הראל-שוורץ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת בית משפט השלום חורגת באופן קיצוני מסדרי הדין.
  • ההחלטה מהווה פגם היורד לשורשו של ההליך השיפוטי.
  • ההחלטה עלולה לגרום לעותר עיוות דין קשה בשלב ההוכחות.
  • השאלות מהותיות והמענה עליהן אינו מכביד על המשיבים.
טיעוני ההגנה
  • התשובות לשאלות מצויות בידיעת העותר.
  • מדובר בהכבדה סתם על הצד שכנגד.
  • העתירה מהווה ניסיון לעקוף את סדרי הדין בערעור על החלטה דיונית.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המשיבים חייבים להשיב על שאלות בשאלון הנוגעות למועדי הגשת תביעות ומתן פסקי דין בהליכים קודמים.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 11514-06-19
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית משפט השלום בהרצליה
תקדימים משפטיים
הפניות לפסקי דין אחרים
  • רע"א (מחוזי תל-אביב) 53997-09-20 גבעון נ' ון-אמדן

תגיות נושא

  • סדר דין אזרחי
  • שאלונים
  • הליכים מקדמיים
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

3000

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4012/21 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין העותר: עו"ד עמוס גבעון נ ג ד המשיבים: 1. כבוד השופט גלעד הס - בית המשפט השלום בהרצליה 2. כבוד סגנית הנשיא אביגיל כהן - בית המשפט המחוזי בתל 3. עמוס ואן-אמדן 4. שלומית הראל-שוורץ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד סתיו גבעון פסק-דין השופט י' אלרון: העתירה שלפנינו מופנית כנגד החלטת המשיב 1 מיום 29.7.2020, שלא לחייב את המשיבים 4-3 לענות על שאלות מסוימות שהציג להם העותר בשאלון שמסר בהליכים המקדמיים בתביעתם הכספית נגדו בבית משפט השלום בהרצליה (ת"א 11514-06-19 (להלן: התביעה)). בתביעה טוענים המשיבים 4-3 כי הומחה להם סכום של 335,000 ש"ח מתוך פסק דין שניתן לחובת העותר בהליך בו יצגו את הצד שכנגד; ואילו העותר טוען, בין היתר, כי אותו צד שכנגד חייב לו סכום גבוה יותר מזה שהמחה למשיבים 4-3. זאת, לטענת העותר, בשל פסקי דין שניתנו לזכותו בשני הליכים משפטיים קודמים, אשר אף בהם יצגו המשיבים 4-3 את הצד שכנגד. בשאלון שנמסר למשיבים 4-3 במסגרת התביעה שאלות רבות לגבי הליכים קודמים אלה, וחמש מהן מתייחסות למועדי הגשת התביעה ומתן פסק-הדין בכל הליך. מאחר שלשיטת העותר חמש שאלות אלה לא נענו כנדרש, התבקש בית משפט השלום הדן בתביעה לחייב את המשיבים 4-3 לעשות כן. בקשתו זו נדחתה על-ידי המשיב 1 בהחלטה מושא העתירה שלפנינו, אשר סבר כי "התשובות לשאלות הן בידיעת הנתבע" – קרי, העותר – ולפיכך "מדובר בהכבדה סתם". בקשת העותר למתן רשות ערעור בעניין זה נדחתה על הסף בפסק-דין שניתן על-ידי המשיבה 2 ביום 16.11.2020 (רע"א (מחוזי תל-אביב) 53997-09-20 גבעון נ' ון-אמדן). זאת בהתאם לסעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט), ומאחר שהבקשה מופנית כלפי החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א). מכאן העתירה שלפנינו, בה נטען כי החלטת המשיב 1 חורגת באופן קיצוני מסדרי הדין ומהווה פגם היורד לשורשו של ההליך השיפוטי; כי היא עלולה לגרום לעותר עיוות דין קשה בשלב ההוכחות בתביעה; וכי היא מעוררת שאלה מהותית הרלוונטית לכלל ציבור המתדיינים. לפיכך, נטען כי העתירה נמנית על אותם מקרים חריגים בהם על בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, להתערב בהחלטה דיונית של הערכאה השיפוטית המוסמכת. לטענת העותר, חמש השאלות האמורות מהותיות, והמענה עליהן לא יכביד על המשיבים 4-3 או יצריך השקעת משאבים בלתי-סבירים מצדם. על כן, קביעת המשיב 1 לפיה אין לחייב את המשיבים 4-3 לענות על חמש שאלות אלה, בנימוק שהתשובות ידועות לעותר, "סותרת את עקרונות היסוד של סדרי הדין בעניין מהותי", באופן שיש בו כדי להשליך על כלל ציבור המתדיינים. כמו כן, נוצר בכך "חשש ממשי" שהמשיב 1 ימנע מהעותר להציג שאלות דומות אף בחקירתם הנגדית של המשיבים 4-3, מאותו נימוק, ולפיכך טמון בה פגם מהותי. דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. כידוע, בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט האזרחיים, והתערבותו בהחלטות אלה מוגבלת למקרים נדירים ביותר, בהם התקבלו תוך חריגה מסמכות או מכללי הצדק הטבעי (בג"ץ 10539/08 פלוני נ' יו"ר הוצאה לפועל בטבריה‏, פסקה ו' (26.1.2009)). הדבר נכון ביתר שאת ביחס להחלטה בעלת אופי דיוני ומאחד הסוגים המנויים בצו בתי המשפט – כמו במקרה דנן – הנתונה לשיקול דעתה של הערכאה המוסמכת (בג"ץ 4595/20 פלוני נ' בית המשפט המחוזי בנצרת, פסקה 4 (8.7.2020)). לבית המשפט שיקול דעת נרחב ביחס לבקשות להצגת שאלונים, ובפרט בבואו להחליט האם להתיר לבעל-דין להציג שאלות מסוימות, והאם לחייב את הצד שכנגד להשיב לשאלות אלה, לפי תקנות 107 ו-110 לתקסד"א, בהתאמה. בכלל זה, בית המשפט בוחן האם הן מכבידות על הצד הנשאל ונחוצות כדי לאפשר דיון הוגן ולחסוך בהוצאות, וכן את קיומם של סייגים פרטניים נוספים (לעניין תקנה 107 הנ"ל, ראו רע"א 3068/08 ‏סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ, פסקה ג(6) (20.8.2008); ולעניין תקנה 110 הנ"ל, ראו רע"א 4217/96 כל אל ערב בע"מ‎ ‎נ' אלסינארה בע"מ, פ"ד נ(1) 437, 439 (1996)). לאור זאת, אין כל בסיס לטענת העותר כי החלטת המשיב 1 מנוגדת לעקרונות סדרי הדין, כל שכן חורגת מסמכותו או לוקה בשרירותיות – וזאת בשים לב לכך כי העותר עצמו מודה שאת התשובות לארבע מתוך חמש השאלות דנן "ניתן לברר ללא מחלוקת אמיתית מעיון בפסקי הדין או בתיק נט המשפט". על כן, ספק אם הן עומדות בתנאי הרלוונטיות להצגתן מלכתחילה, ואילו ההתדיינות בנוגע להן מיותרת. העתירה נדחית, אפוא. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה על סך 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"א בתמוז התשפ"א (‏21.6.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21040120_J01.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il