פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 3990/21
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופטת ע' ברון
העותר:
אלגדפר איחמאן אבו עטואן
נ ג ד
המשיבים:
1. שופט צבאי משפטאי
2. המפקד הצבאי לאיו"ש
3. שירות הביטחון הכללי
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
ל' בסיון התשפ"א
(10.6.2021)
בשם העותר:
עו"ד אשרף אבו סנינה
בשם המשיבים:
עו"ד יובל שפיצר
מתורגמן לשפה הערבית:
ימן פריאל
פסק-דין
השופט נ' סולברג:
עתירה למתן צו על-תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל צו המעצר המינהלי נגד העותר, אשר תוקפו עד ליום 7.10.2021; לחלופין – מדוע לא יקוצר הצו.
העותר, תושב דורא, יליד שנת 1993. ביום 4.11.2014 הורשע העותר, על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של זריקת חפצים לעבר כלי תחבורה נוסע, לאחר שהודה בזריקת אבנים לעבר מכונית צבאית. בגין כך נגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל; מאסרים על תנאי; וקנס כספי. ביום 1.5.2018 הורשע העותר, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של חברות בהתאחדות בלתי מותרת. לאחר שהודה כי היה חבר בחוליה צבאית שמטרתה לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות. החוליה ביצעה אימוני ירי; תצפתה לעבר התיישבות; וסיכמה מתווה לפיגוע שיכלול יידוי בקבוקי תבערה לעבר כוחות הבטחון. בגין כך נגזרו על העותר 20 חודשי מאסר בפועל; מאסר על תנאי; וקנס כספי.
לטענת העותר, אין בסיס בדין למעצרו. מעצרו המינהלי מונע משיקולים זרים. עוד טוען העותר, כי בית המשפט הצבאי לערעורים לא נתן כל משקל לשביתת הרעב שבה הוא נוקט.
המשיבים מתנגדים לביטול הצו. לטענתם, דין העתירה להידחות, משום שצו המעצר המינהלי נחתם לאחר שהמפקד הצבאי שוכנע כי טעמי ביטחון החלטיים של שמירה על ביטחון האיזור והציבור, מחייבים את המשך ההחזקה של העותר במעצר מינהלי.
למקרא העתירה והתגובה; למשמע דברי ב"כ הצדדים; ולאחר שעיינו, בהסכמת ב"כ העותר בחומר החסוי, החלטנו לדחות את העתירה.
שמענו את טענות ב"כ הצדדים על רקע החומר הגלוי והחסוי שלפנינו. על הגלוי – אין לנו מה להוסיף. חלקו צוין לעיל, חלקו הנוסף קיבל ביטוי בתגובת המשיבים. על החסוי – לא נוכל לפרט. נציין אך זאת, שמסקנתם של בית המשפט הצבאי ובית המשפט הצבאי לערעורים – נכונה. יש הצדקה להמשך מעצרו של העותר במעצר מינהלי. החומר הסודי מבסס את הנטען כי העותר מוכר כפעיל תנט'ים צבאי, החשוד במעורבות בפעילות טרור צבאית, וכי הימצאותו בשטח מהווה סכנה לביטחון האזור.
אמת נכון, בית המשפט הצבאי לערעורים לא יִחס משקל לשביתת הרעב שבה נוקט העותר – וטוב שכך. "ברי כי אין שביתת הרעב יכולה להוות גורם בהחלטה באשר לתקפותו של מעצר מינהלי כשלעצמו, דבר שהוא עירוב מין בשאינו מינו" (בג"ץ 3267/12 חלאחלה נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון, פסקה כה (7.5.2012)).
שביתת הרעב – מחייבת מטבע הדברים תשומת לב מיוחדת. לעניין זה הוגשה לעיוננו חוות דעת רפואית עדכנית. שב"ס ימשיך במעקב.
במהלך הדיון הציע ב"כ העותר, שהעותר יצא לחו"ל למשך מספר שנים. ב"כ העותר יוכל כמובן לפנות במישרין לב"כ המשיבים ולפרט את הצעתו.
לא נוכל להוסיף מעבר לכך, זולת ציון העובדה שהשתכנענו כי נשקף מן העותר סיכון חמור לביטחון האיזור והציבור; הארכת מעצרו המינהלי נעשתה כדין; וכך גם הליך הביקורת השיפוטית. באין עילה להתערבותנו בהחלטה להחזיק את העותר במעצר מינהלי, החלטנו לדחות את העתירה.
ניתן היום, ל' בסיון התשפ"א (10.6.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
_________________________
21039900_O03.docx שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il