דמתי נ' משרד המשפטים - פרקליטות המדינה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3927/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג העותר: לירן דמתי נ ג ד המשיבות: משרד המשפטים – פרקליטות המדינה המחלקה לחקירות שוטרים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד אורן ביטון; עו"ד רפאל בן-צור בשם המשיבות: עו"ד יונתן קרמר פסק-דין השופט נ' סולברג: עניינה של העתירה, בקשת העותר כי תבוטלנה החלטות המשיבות על סגירת תיק מח"ש 2182/18, וכי תחתיהן נורה למשיבה 2 לפתוח מחדש את תיק החקירה נגד השוטרים שהיו מעורבים בחיפושים שבוצעו בבית העסק של העותר, על מנת שניתן יהיה למצות את הדין כלפיהם. העותר, לירן דמתי, הוא בעליו של "עסק (חנות) למשחקי מחשב, גלישה באינטרנט קפה ושתיה". בשלב כלשהו החלה המשטרה חושדת כי בית העסק משמש לעריכת הגרלות והימורים אסורים. על כן, בימים 11.6.2017, 5.9.2017 ו-27.2.2018, נערכו חיפושים במקום, בעקבות שלושה תיקי חקירה שנפתחו בעניין (להלן: החיפושים). לאחר שנסגרו תיקי החקירה נגדו, מחמת העדר ראיות מספיקות, הגיש דמתי תלונה למח"ש, וטען כי במהלך החיפושים התנהלו השוטרים בבריונות ובאלימות, כשהם רומסים את זכויותיו, וּמְסֵבִים לו ולרכושו נזק של ממש. כראיה לביסוס טענותיו הגיש דמתי שני דיסקים המכילים תיעוד וידאו ממצלמות בית העסק, כמו גם תצהיר מטעמו של אופיר בניאגוייב, שנכח במקום באחד החיפושים. לאחר בדיקה של חומר הראיות שהוגש לה, הודיעה מח"ש ביום 4.12.2018 כי "נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה פלילית, שכן מדובר באירוע אשר ההליך הפלילי איננו מהווה מסגרת מתאימה לבירורו". נוכח החלטה זו, ביום 3.3.2019 הגיש דמתי ערר למשיבה 1, מחלקת עררים בפרקליטות המדינה (המשיבות יחד תיקראנה להלן: המדינה). מחלקת עררים בחנה אף היא את החומר שהונח לפניה, וביום 12.3.2020 הודיעה כי לא מצאה מקום לשנות מהחלטת מח"ש לסגור את תיק החקירה. אמנם צוין כי התנהגות השוטרים "אינה הולמת שוטר", אך לצד זאת נקבע כי "מדובר בהתנהגות שלילית ברף הנמוך והיא אינה מצדיקה פתיחה בחקירה פלילית נגד הנילונים (השוטרים – נ' ס')". מכאן העתירה שלפנינו. דמתי סבור כי נפלו פגמים חמורים בהחלטות על סגירת תלונתו נגד השוטרים. לשיטתו, במהלך החיפושים פעלו השוטרים באופן אלים – הן במישור הפיזי, הן במישור המילולי – וגרמו במכוּון לנזק כבד לרכוש. מכאן, שהתנהלותם – חמורה ביותר; והראיות שהונחו לפני המשיבות – אינן מותירות מקום לספק. המשיבות, לדידו, לא נתנו את המשקל הראוי לראיות שהונחו לפניהן, ואף התעלמו מחלקן: כך ביחס לדוּח הרפואי והתמונות, המעידים על חומרת החבלות שנגרמו לו; כך בנוגע לדוּח צפייה מפורט שנערך על-ידי מח"ש, אשר בו מתוארת התנהלותם הפסולה של השוטרים; כך באשר להרס הרכוש, דוגמת שבירת מזגן בית העסק והשלכת מכונת הקפה; כך לגבי ניסיונות הטיוח של השוטרים, עת הסתירו לפרקים את מצלמות בית העסק; כך גם לעניין הושבתו בתחנת המשטרה, לדידו במתכוון, בתנוחה שהסבה לו כאב רב מחמת נכותו; וכך ביחס לשלל היבטים נוספים. עוד הודגש, כי המשטרה פעלה על יסוד "קונספציה שגויה" שלפיה העסק אינו חוקי, ומכאן שמלכתחילה לא היה מקום לבצע את החיפושים. על כן, טוען דמתי, כי השימוש בכוח שנעשה בעניינו – איננו סביר; הפגיעה בזכויותיו – חמורה; האינטרס הציבורי בחקירת השוטרים – מובהק; ומכאן – כי יש להורות למח"ש לפתוח מחדש בחקירה נגד השוטרים המעורבים בחיפושים. המדינה סבורה כי דין העתירה לדחייה. היא מדגישה את שיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות התביעה בכל הנוגע לפתיחה בחקירה, העמדה לדין, וסגירת תיקים. בענייננו, הן מח"ש, הן מחלקת עררים, בחנו את החומר הראייתי שהונח לפניהן, והגיעו לכלל מסקנה כי אין תוחלת להליך פלילי בעניינם של השוטרים. זאת, שכן טענותיו של דמתי, רובן – נעדרות עיגון בחומר הראיות; ומיעוטן – מבוססות אמנם על ראיות, אך שֻׁוָּוה להן נופך חמור ומוגזם משהתרחש בפועל. המדינה איננה מתכחשת לכך שהתנהגות השוטרים לא היתה ראויה. עם זאת, המדינה סבורה שלא מדובר בהתנהגות כה חמורה, העולה כדי עבירה פלילית המצדיקה המשך חקירה והעמדה לדין. כמו כן הובהר כי הוחלט זה מכבר להעביר את המשך הטיפול בתלונתו של דמתי ליחידה לתלונות הציבור במשטרה, אולם במהלך גיבוש התגובה לעתירה התברר כי בשל תקלה הועבר החומר הרלבנטי לידי היחידה רק ביום 6.9.2020. בנסיבות אלה, סבורה המדינה כי עתה, משהועבר החומר לטיפול היחידה, תלונתו של דמתי תטופל באופן ראוי ובכובד הראש הנדרש. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה, כמו גם בחומר שהגישו הצדדים, נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות. הלכה מושרשת וידועה היא, כי בכל הנוגע לפתיחה בחקירה, סגירתה, וענייני העמדה לדין, נתון לרשויות התביעה שיקול דעת רחב ביותר. התערבותו של בית המשפט בשיקול דעת זה – תֵעשה במשׂוּרה, במקרים חריגים בלבד, או כאשר נמצא כי יש בהחלטה שנתקבלה משום עיוות דין (ראו למשל: בג"ץ 3469/18 עזבון המנוח ‏ARIEL YITCHAK NEWMAN‏ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 12 (31.10.2019)). עיון בהחלטות המדינה מעלה כי אין עילה להתערבות בהן. אכן, והמדינה לא מכחישה את הדבר, נראה כי התנהגות השוטרים במהלך החיפושים לא היתה ראויה או הולמת, בלשון המעטה. אין להסכין עם התנהלות שכזו מצד המשטרה. זכותו של אדם שמבוצע חיפוש בביתו, על אף החשדות נגדו, כי ידברו אליו בכבוד ויימנעו ככל הניתן מפגיעה ברכושו. חרף האמור, לא מצאנו בהחלטות בענייננו פגם המצדיק את התערבותנו – שיקולים רלבנטיים נשקלו; שיקולים זרים לא באו במניין; גם לא נתעורר חשש לעיוות לדין. בסופו של דבר, אם כן, העותר לא עמד בנטל המוטל עליו. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף – והיא נדחית בזאת. בד בבד, רשמנו לפנינו את הבחינה הצפויה להעשות ביחידה לתלונות הציבור במשטרה. ניתן היום, ‏כ"ג בחשון התשפ"א (‏10.11.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20039270_O04.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il