אלכסנדר אקימוב נ. משרד הפנים-מינהל האוכלוסין

פסק-דין בתיק בג"ץ 3826/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3826/04 - א' בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור העותרים: 1. אלכסנדר אקימוב 2. נטליה אקימוב 3. נטליה שכטמן נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים-מינהל האוכלוסין 2. מנהל מינהל האוכלוסין 3. מנהל מחלקת אשרות וזרים במשרד הפנים 4. שר הפנים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד עדנה אגמי בשם המשיבים: עו"ד הרן רייכמן פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. עניינה של העתירה למתן צו על תנאי במתן אזרחות ישראלית או רשיון לישיבת קבע לעותר 1 (להלן – "העותר") ובמתן צו ביניים אשר ימנע את גירושו עד להכרעה בעתירה ויבטל את צו המשמורת שהוצא כנגדו. 2. כעולה מן העתירה, העותר הינו בנה של העותרת 2, אשר התגרשה מאביו הביולוגי בברית המועצות ונישאה ללאוניד שכטמן שהינו יהודי. מנישואין אלה נולדו לאם שתי בנות שאחת מהן היא העותרת 3. בפברואר 1994 עלו האם ובעלה עם שתי בנותיהן לישראל, וכל בני המשפחה קבלו תעודות זהות ישראליות. מאז מתגוררת המשפחה כ-10 שנים בישראל. העותר הגיע לישראל על פי הזמנת אימו ב-1997 באשרת ויזה מסוג ב/3 שחודשה לתקופה נוספת. לדבריו, הוא מבקש לשהות בישראל שהות של קבע וכן לקבל אזרחות ישראלית ולהתאחד עם משפחתו. מעמדו בישראל לא הוסדר, ועקב כך הוצא ביום 13.4.04 צו משמורת בעניינו והוא מוחזק במשמורת עד להרחקתו. שחרורו הותנה בשלב זה בהפקדת ערובה שאין ידו משגת לשלם. ביום 23.4.04 עמד העותר להיות מגורש מישראל. בבית משפט זה הוצא צו ארעי למניעת גירושו. 3. עניינה של העתירה עוסק בשניים: רכישת היתר ישיבה בישראל על פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 וקבלת אזרחות על פי חוק האזרחות תשי"ב-1952. עניינו של העותר מצוי בגדרו של ההסדר הדו-שלבי שעיקרו בפיצול בין שלב קביעת זכות הישיבה בישראל לבין השלב השני שעיקרו קבלת אזרחות על בסיס ישיבה כדין בישראל. בענייננו, חלקה של העתירה הנוגע לזכות הישיבה של העותר בישראל מצוי במסגרת סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים על פי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (סעיף 5 וסעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק). החלק האחר של העתירה, ככל שהוא נוגע לשלב האזרחות, טרם הגיע זמנו והוא כפוף ומותנה בתוצאות ההכרעה לגבי השלב הראשון. (בג"צ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים , פד"י נו(5) 950, 958-9 ; בג"צ 2585/04 סוטניקובה נ' שר הפנים). 4. לאור האמור, דין העתירה להידחות על הסף בהינתן קיומו של סעד חלופי הנתון לעותרים לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים בכל הקשור להיתר ישיבתו של העותר בישראל מכח חוק הכניסה לישראל. ההליך לקבלת האזרחות טרם בשל להכרעה וגורלו תלוי במעבר העותר בהצלחה את השלב הראשון – קרי: רכישת זכות ישיבה בישראל. לאור האמור, אנו מורים כי העתירה תידחה על הסף, אך זאת בנתון לכך כי הצו הארעי האוסר על גירושו של העותר מישראל ישאר בתוקפו למשך 15 ימים, כדי לאפשר פניית העותרים לבית המשפט לעניינים מינהליים. ניתן היום, ד' באייר תשס"ד (25.04.04). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04038260_R02.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il