אבו אלהיג'א(עציר) נ' באיו"ש

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 38133-11-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף העותר: חמזה מאג'ד כאמל אבו אלהיג'א נגד המשיב: מפקד כוחות צה"ל באיו"ש עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד נביל אזחימאן פסק-דין העתירה שלפנינו הוגשה ביום 13.11.2025, והיא מכוונת לביטול מעצרו המינהלי של העותר. 2. מהעתירה ומנספחיה עולה כי צו המעצר הנוכחי שהוצא בעניינו של העותר, הרביעי במספר (להלן: צו המעצר הנוכחי), עתיד להסתיים ביום 19.11.2025, דהיינו פחות משבוע ממועד הגשת העתירה. כן יצוין, כי צו המעצר הנוכחי אושר בהחלטת בית המשפט הצבאי מיום 5.6.2025, וכי ערעור על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים כבר ביום 4.11.2025 (להלן: פסק הדין של בית המשפט הצבאי לערעורים). 3. כידוע, שיהוי נמדד לא רק באופן כמותי, אלא גם בשים לב לדחיפות העניין (בג"ץ 3597/24 עודה נ' שופט צבאי משפטאי, פסקה 6 (2.5.2024); בג"ץ 33398-09-25 אל שלאלדה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (12.9.2025)). כפי שהובהר בעבר, כאשר עניינה של עתירה הוא צו מעצר מינהלי העתיד לפקוע בתוך פחות מחודש ימים, ולאור דחיפות הטיפול בה נדרש לתת לה קדימות הן מצד המשיבים והן מצד בית משפט זה, נדרש העותר מצדו להגיש את העתירה במהירות – דהיינו, במקרה הרגיל, בתוך לא יותר משבוע ממועד מתן פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים (ראו: בג"ץ 60248-09-25 מסאד נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 3 (21.9.2025); בגץ 65322-09-25 אלחגה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 3 (28.9.2025)). העתירה דנן לא הוגשה בתוך פרק הזמן האמור, ולפיכך דינה להידחות על הסף מחמת שיהוי. בא-כוח העותר טען אומנם כי פסק הדין של בית המשפט הצבאי לערעורים הומצא לידיו רק ביום 9.11.2025, אולם הוא לא פירט מעבר לכך ואף לא צירף כל אסמכתא התומכת בטענה זו; ומשכך לא ניתן לקבלה. 4. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, כ"ו חשוון תשפ"ו (17 נובמבר 2025). דפנה ברק-ארז שופטת דוד מינץ שופט עופר גרוסקופף שופט