פלוני נ. פלוני

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3632/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. הנהלת בתי המשפט עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ג' קרא: ביום 7.6.2020, הגיש העותר, שאיננו מיוצג, עתירה זו במסגרתה טען כי יש לבטל פסק דין לפינוי העותר (תא"ק 33092-06-18) שניתן, לטענתו, בחוסר סמכות עניינית באשר הסמכות לדון נתונה לבית המשפט לענייני משפחה לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. תמצית העובדות העותר והמשיב 1 הם אחים המצויים בסכסוך משפחתי ארוך שנים שעניינו זכויות בנכס מקרקעין, כאשר ההליך הנוכחי הוא אחד מהליכים משפטיים רבים המתנהלים ביניהם. בפסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים (תא"ק 33092-06-18) ביום 14.1.2019, נדחתה בקשת רשות להתגונן שהגיש העותר כנגד תביעה לסילוק יד שהגיש המשיב בסדר דין מקוצר. הוגשו ערעורים על פסק דין זה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א 51167-01-19) שניתן ביום 8.7.2019, דחה ערעורים אלו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך שנקבע כי פסק הדין שניתן בבית משפט השלום מבוסס הן מבחינה משפטית והן מבחינה עובדתית ואין עילה להתערבות. כן צוין בפסק הדין בערעור כי, מעבר לנדרש, "אשר לטענת המערערים כי לבית משפט קמא לא הייתה נתונה הסמכות העניינית לדון בהליך, שכן זו שייכת לבית המשפט לענייני משפחה, הרי שאין מחלוקת כי לא כל הצדדים להליך הם בני משפחה, ומשכך, לא קמה סמכות לבית המשפט לענייני משפחה". בקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בירושלים נדחתה ביום 22.4.2020, ונקבע בה כי "משהסתיים ההליך הערעורי בפסק דין סופי, בו אף הייתה התייחסות לנושא הסמכות העניינית, לא ניתן להידרש עתה לשאלת הסמכות העניינית המועלית בגדרי הבקשה המצ"ב לעיון חוזר. לפיכך, הבקשה נדחית, בלא להעבירה לתגובת הצד שכנגד". בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנ"ל שהגיש העותר לבית המשפט העליון – נדחתה אף היא (רע"א 5950/19; ניתן ביום ‏31.12.2019). בבקשה זו טען העותר, בין היתר, כי בית משפט השלום נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה וכי הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. וכך נקבע בהחלטתו של השופט ע' פוגלמן: "בענייננו, הטענות המועלות בבקשה דנן מופנות רובן ככולן לאופן בו יישמו הערכאות הקודמות את הדין בנסיבות המקרה, לרבות בשאלת הסמכות, ובכך אין כדי להצדיק מתן רשות ערעור לפי אמת המידה האמורה. נוסף על כך – וכאמור גם בהחלטה בנוגע לבקשת הרשות לערער שהגישה בת שבע על פסק הדין של בית המשפט המחוזי – נוכח ריבוי ההליכים בין הצדדים סביב זכויות הבעלות והשימוש בנכס, לא שוכנעתי כי מתעורר במקרה זה עיוות דין המקים עילה ליתן רשות לערער". דיון והכרעה דין העתירה להידחות על הסף. העתירה שהגיש העותר מופנית נגד החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינו של העותר בערכאות השונות ואשר דרכי הערעור עליהן מוצו. הלכה פסוקה היא כי "בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות, ואין לאפשר עקיפת הליכי הערעור הקבועים בחוק על ידי עתירה לבג"ץ" (בג"ץ 6917/17 אסל בר לביא נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח (‏10.6.2018) וההפניות שם. ראו גם: בג"ץ 1632/20 נוסיאקוב נ' בית המשפט המחוזי תל אביב (‏9.3.2020)). העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז בסיון התש"פ (‏9.6.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20036320_Q01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il