פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3580/13

דן כוכבי ,בתפקידו כאפוטרופוס טבעי לילדיו נ. המוסד לביטוח לא

העותר ביקש לבטל את החלטת המוסד לביטוח לאומי לקזז את חובו מקצבת הילדים המשולמת לו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 11/06/2013 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3580/13 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה קיזוז קצבת ילדים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל את החלטת המוסד לביטוח לאומי לקזז את חובו מקצבת הילדים המשולמת לו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3580/13

דן כוכבי ,בתפקידו כאפוטרופוס טבעי לילדיו נ. המוסד לביטוח לא

העותר ביקש לבטל את החלטת המוסד לביטוח לאומי לקזז את חובו מקצבת הילדים המשולמת לו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר ביקש מבית המשפט העליון להורות למוסד לביטוח לאומי להפסיק לקזז את חובותיו האישיים מקצבת הילדים המשולמת לו. העותר טען כי הקצבה שייכת לילדיו וכי הקיזוז אינו חוקתי. המוסד לביטוח לאומי טען כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל שיהוי ובשל קיומו של סעד חלופי בבית הדין לעבודה, וכן כי הקיזוז נעשה כדין. בית המשפט העליון דחה את העתירה בקובעו כי קיימת סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה לדון בסוגיות מסוג זה, וכי על העותר למצות את ההליכים בערכאה המתאימה לפני פנייה לבג"ץ.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן, י' דנציגר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • דן כוכבי

נתבעים

  • המוסד לביטוח לאומי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קצבת הילדים שייכת לילדים ולא להורים, ולכן אין לקזזה כנגד חובות ההורים.
  • המשיב התחייב בעבר שלא לקזז קצבת ילדים.
  • סעיף 312 לחוק הביטוח הלאומי אינו חוקתי ואינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה.
טיעוני ההגנה
  • קיום סעד חלופי בבית הדין לעבודה.
  • שיהוי בהגשת העתירה (הקיזוז מתבצע מזה כשלוש שנים).
  • קצבת הילדים היא של ההורה המבוטח ולא של הילד, וסעיף 312 לחוק הביטוח הלאומי מתיר קיזוז חובות דמי ביטוח ממנה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קצבת הילדים שייכת משפטית לילדים או להורים.
  • האם קיימת הבטחה מנהלית של המוסד לביטוח לאומי שלא לקזז קצבאות אלו.

תגיות נושא

  • ביטוח לאומי
  • קצבת ילדים
  • קיזוז חובות
  • סעד חלופי
  • חוקתיות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

הבטחה מנהלית
הטענה הועלתה ונדחתה

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 3580/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3580/13 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר העותר: דן כוכבי, בתפקידו כאפוטרופוס טבעי לילדיו נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. העותר מבקש צו המורה למשיב, המוסד לביטוח לאומי, לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטתו לקזז מקצבת ילדיו את חובו למשיב. כן ביקש העותר צו ביניים, לפיו עד להכרעה בעתירה ימנע המשיב מקיזוז עתידי וכן ישיב לעותר את הכספים שקיזז עד כה. רקע ב. בעתירתו טוען העותר (סעיף 4), כי לפני מספר ימים נודע לו שהמשיב קיזז את קצבת ילדיו לפרעון חובו. בעתירה נטען, כי קצבת הילדים שייכת לילדים, ועל כן אין ניתן לקזזה מול חוב שצברו הוריהם; כי בעבר (בגדר בג"צ 761/96) התחייב המשיב שלא לקזז את קצבת הילדים; וכי סעיף 312 לחוק הביטוח הלאומי, (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 – עליו לפי הטענה נסמך המשיב – אינו מקיים אחר תנאיה של פסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק יסוד האדם וחירותו, ולפיכך יש להכריז על אי חוקתיותו. ג. בתגובת המשיב מיום 5.6.13 (לפי החלטה מיום 20.5.13) נאמר, כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי – פניה לבית הדין לעבודה. עוד נטען, כי יש לדחות את העתירה על הסף גם מחמת השיהוי שדבק בה – נאמר, כי קצבת הילדים של העותר מקוזזת על חשבון חובו בדמי ביטוח החל מיום 20.6.10, קרי, מזה כשלוש שנים. לגוף הדברים נטען, כי קצבת הילדים היא של ההורה המבוטח ולא של הילד, וכי בהתאם לסעיף 312 לחוק הביטוח הלאומי רשאי המשיב לקזז ממנה חוב דמי ביטוח. נאמר, כי זה מכבר בוטלה הוראת חוק (סעיף 312(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי) שאפשרה קיזוז חוב במס הכנסה מקצבת הילדים, ללמדך "כי מקום שהמחוקק ראה לנכון למנוע את קיזוז קצבת הילדים בגין חוב, הוא עשה כן מפורשות". בהקשר זה צוין, כי הצעות חוק בעניין ביטול קיזוז חובות דמי ביטוח מקצבת הילדים – לא הבשילו כדי תיקון החוק. עוד נאמר בתגובה, כי העותר לא הראה שנפגעה זכותו לכבוד, כי סעיף 312 חוסה תחת פסקת שמירת הדינים שבחוק היסוד, וכי ממילא הוא עומד בתנאי פסקת ההגבלה. באשר להבטחה הנטענת נאמר, כי משעה שאשת העותר אינה עונה על הגדרת מבוטחת (מני שנת 2008), רשאי המשיב לקזז מקצבת הילדים את חובו של העותר. ד. בתשובת העותר לתגובת המשיב (ללא נטילת רשות) נאמר, בהתייחס לטענת השיהוי, כי המשיב הקשה עליו לקבל את פירוט הפעולות שביצע בקשר לקיזוז. נאמר, כי המשיב עתיד להפסיק את תשלום הקצבה בחודש יולי שנה זו, וכי מדובר בעתירה בעלת חשיבות ציבורית והשלכה על כלל הילדים. הכרעה ה. לאחר עיון בעתירה, חוששנו כי לא נוכל להיעתר לה. כידוע, בית משפט זה אינו דן בעניינו של עותר, שבידו האפשרות לקבל סעד חלופי. אין חולק, כי לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בעניינו של הטוען כי קופחה זכותו לקצבת ילדים (ראו סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי). משעה שהעותר לא מיצה את זכותו לשטוח את טענותיו בפני בית הדין לעבודה, אין מקום לאפשר לו לעשות כן לראשונה בפני בית משפט זה (השוו בג"צ 3448/12 רון-סמי עטר נ' המוסד לביטוח לאומי (2012)). נוסיף, כי – בניגוד לנטען בעתירה – ספק אם שייכת קצבת הילדים במובן המשפטי לילדים (ראו לאחרונה בג"צ 7245/10 עדאלה נ' המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' משרד הרווחה (4.6.13), בפסקה 2 לפסק דינה של השופטת חיות, אך השוו לפסקה 25 לפסק דינה של השופטת ארבל; ראו גם עב"ל 1117/04 אזולאי נ' המוסד לביטוח לאומי (2.11.06), בדעת הרוב של השופטת וירט-ליבנה מול דעת המיעוט של סגנית הנשיא ברק-אוסוסקין), וכי "ההפחתה בקצבת הילדים כשלעצמה אינה יכולה לבסס תשתית להוכחת הפגיעה [בזכות לחיים בכבוד – א"ר]" (ענין עדאלה, בפסקה 42 לפסק דינה של השופטת ארבל), ומכל מקום ראוי שעניינו הקונקרטי של העותר יתברר בבית הדין לעבודה, כמצוות המחוקק. בזיקה לטענותיו של העותר, כי המשיב חזר בו מכוונת הקיזוז בעניין אזולאי הנזכר ובכך מנע דיון בפסק הדין (בגדרי בג"צ 967/07), וכי הוא "עושה את נימוקי עתירה זו [בג"צ 967/07 – א"ר] כחלק בלתי נפרד מעתירתו", הנה גם שם דרך המלך לליבון הסוגיה היתה בבתי הדין לעבודה, ורק משנפרשה תשתית עובדתית ומשפטית הולמת, ניתן היה לשקול את הבאת הענין לפתחו של בית משפט זה (בכפוף לסייגי ההתערבות המוכרים בפסקי דינם של בתי הדין לעבודה), ובודאי שאין ניתן מכל וכל לאפשר לעותר דכאן להתעבר על ריבה של העותרת בבג"צ 967/07. ו. כיון שבידי העותר אפשרות לסעד חלופי, לא נרבה דברים באשר לטענות לגופן, ונותיר אותן לבית הדין לעבודה – אם ייפתח בו הליך – בלא שנביע דעה לעת הזאת. כללם של דברים ז. אין בידנו איפוא להיעתר לעתירה, וממילא מתייתרת הבקשה לצו ביניים. ניתן היום, ג' בתמוז תשע"ג (11.6.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13035800_T02.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il