ויקטור ריאסנוי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3576/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3576/09 ע"פ 3619/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט ע' פוגלמן המערער בע"פ 3576/09: המערערת בע"פ 3619/09: ויקטור ריאסנוי מדינת ישראל נ ג ד המשיבה בע"פ 3576/09: המשיב בע"פ 3619/09: מדינת ישראל ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 17.3.09, בת.פ. 8046/08, שניתן על ידי כבוד השופט אליהו ביתן תאריך הישיבה: כ"ט באדר התש"ע (15.03.10) בשם המערער בע"פ 3576/09: בשם המערערת בע"פ 3619/09 עו"ד גיל שפירא עו"ד יאיר חמודות בשם המשיבה בע"פ 3576/09: בשם המשיב בע"פ 3619/09: עו"ד יאיר חמודות עו"ד גיל שפירא פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. המערער, ויקטור ריאסנוי, הכיר את המתלונן באמצעות צ'ט הכרויות באינטרנט, ובאחד הימים הציע להכיר לו "נער" לצורך קיומם של יחסי מין. נטען, כי הכוונה היתה להכיר למתלונן את חברתו של המערער שתתחזה לנער, לצלם את השניים בעת קיומם של יחסי מין, ולהשתמש בצילומים לצורך סחיטה. השלושה נפגשו בתאריך 16.12.07 בשעת לילה מאוחרת בנתיבות, ונסעו במכוניתו של המתלונן למקום מבודד שם לגמו בירה והאזינו למוסיקה. לפתע, שלף המערער סכין ודקר את המתלונן מספר דקירות – בצווארו, בחזהו, גבו וידיו, ואחת הדקירות חדרה לבטן ופגעה בכבד. כתוצאה מכך נזקק המתלונן לטיפול רפואי ואשפוז שנמשך 7 ימים. בתום שמיעתן של ראיות הצדדים, הרשיע בית המשפט המחוזי את המשיב בעבירות של החזקת סכין שלא כדין וחבלה בכוונה מחמירה, ומאידך, הוא זוכה, מחמת הספק, מעבירה של קשירת קשר לבצע לפשע. בהמשך, נגזר עונשו של המערער - ארבע וחצי שנות מאסר, שמונה עשר חודשי מאסר, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 20,000 ש"ח. 2. המדינה משיגה בפנינו (בע.פ. 3619/09) על קולת העונש. נטען, כי הוא אינו הולם את חומרת המעשים, ואין בו כדי לענות על שיקולי גמול והרתעה. עוד נטען, כי המשיב אינו נוטל אחריות על מעשיו, לא מגלה אמפטיה כלפי הקורבן ואינו רואה בעיה בהתנהגותו. מנגד, סבור המערער (בע.פ. 3576/09) כי בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו, תוך שהוא חורג מרמת הענישה הנוהגת, ונמנע מלתת משקל הולם לנסיבות המעשה והמעשה. 3. השקפת המערער ביחס לעונש אינה מקובלת עלינו. הוא הניח מלכודת לפתחו של המתלונן מתוך כוונה לסחוט אותו, ובהמשך נהג בו באלימות חריגה בחומרתה, ואשר היתה עלולה להסתיים בתוצאה קשה פי כמה מזו שנגרמה בפועל. בנסיבות אלו מקובלת עלינו השקפת המדינה כי לא זו בלבד שהעונש אינו לוקה בחומרה יתרה, אלא נראה שהוא מתון ואין בו מענה הולם לחומרת המעשים והצורך להרתיע מפניהם את הרבים. בדעתנו זו נתחזקנו נוכח האמור בתסקיריו של שרות המבחן. לפיכך, אנו דוחים את הערעור בע"פ 3576/09, ומקבלים את הערעור בע"פ 3619/09, ותוך הדגשה שאין אנו ממצים את הדין עם המערער, אנו מעמידים את תקופת המאסר בה ישא בפועל על חמש וחצי שנים. יתר רכיביו של גזר הדין, יעמדו בעינם. ניתן היום, כ"ט באדר התש"ע (15.03.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09035760_O03.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il