רגבי(עציר) נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 35362-12-24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט חאלד כבוב העותר: מגדי רגבי נגד המשיב: מפקד כוחות צה"ל באיו"ש עתירה למתן צו על-תנאי; הודעה מטעם באי-כוח העותר בשם העותרים: עו"ד חמזה אבו מיזר; עו"ד אשרף אבו סנינה פסק-דין השופט חאלד כבוב: העתירה שבכותרת הוגשה ביום שישי, 13.12.2024, והיא נסובה על צו מעצר מינהלי שהוצא נגד העותר, ואשר עתיד להסתיים מחר, 16.12.2024. בעתירה נטען כי על אף שדיון בערעור התקיים ביום 26.11.2024, עד למועד הגשת העתירה לא ניתנה הכרעת ערכאת הערעור. בו ביום ניתנה החלטתי כי המשיבים יגישו התייחסותם לטענה זו עד היום בשעה 10:30. עתה, מונחת לפנינו הודעת ב"כ העותר, בגדרה מוסבר כי בניגוד לאמור בכתב העתירה, החלטה בערעור ניתנה ביום 10.12.2024 ונשלחה אליהם ביום 11.12.2024; ובשל שגגה וחוסר תשומת לב הם סברו שהיא טרם נתנה בעת הגשת העתירה. כן מונחת לפנינו תגובת משיבים 3-2 שהוגשה בהתאם להחלטתי האמורה. תחילה הודגש כי פרקליטות המדינה לא מייצגת את בתי הדין הצבאיים, אלא את הפרקליטות הצבאית בלבד, שכמו העותר היא צד להליך בבית המשפט הצבאי לערעורים. כן צוין, בהקשר אחרון זה, כי פסק דיני בבג"ץ 30048-12-24 עודה נ' שופט צבאי משפטאי (11.12.2024) (להלן: עניין עודה), בגדרו ציינתי כי יש להימנע ממצבים בהם לא ניתנת הכרעת ערכאת הערעור בטרם מועד פקיעת הצו, נוכח זכותו של העצור המינהלי לביקורת שיפוטית אפקטיבית, וכי על הגורמים הרלוונטיים לתת דעתם לנושא – הובא לידיעת מפקדת יחידת בתי הדין הצבאיים, כבוד הנשיאה האלופה א' מרקמן. במובן רחב יותר הוטעם, כי ממילא, בהיעדר פסק דין של ערכאת הערעור, דין עתירה לבית משפט זה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי ההליכים המהותי שדבק בה. כן הודגש, כי ככל שהעותר סבור שחל עיכוב בקבלת החלטה בערעורו, הרי שהיה עליו להקדים ולפנות בנדון לבית המשפט הרלוונטי, כמצופה מכל בעל דין המתדיין בפני ערכאה שיפוטית. רק לאחר מכן, ובהתאם לנסיבות העניין, נכון לפנות בעתירה לבית משפט זה; כך או כך, הודגש כי זהו תרחיש תיאורטי בנדון דידן. טרם חתימה הוער, כי צו חדש, למשך חודשיים נוספים ואחרונים (בכפוף לאי קבלת מידע חדש לגבי הסכנה הצפויה מהעותר) צפוי להיחתם עוד היום. הכרעה סבורני כי הדין עם משיבי המדינה, וראו בהקשר זה הערתי בעניין עודה, פסקה 2, שם ציינתי כי "בהיעדר פסק דין של ערכאת הערעור הצבאית, ספק רב אם ניתן או נכון לקיים ביקורת שיפוטית בבית המשפט הגבוה לצדק על צו המעצר שהוצא נגד העותר". מן הסתם, יש להצר על כך שבשל שגגת עורכי הדין אין בשלב זה תוחלת ממשית לדון בעתירה, נוכח מועד פקיעת הצו (בג"ץ 16864-12-24 עמרו נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (06.12.2024)). ייאמר מיד, כי כשם שמצופה מהמשיבים לבצע מלאכתם נאמנה, חרף עומס העבודה הרב בתחום זה, כך מצופה גם מעורכי הדין העוסקים בעניין (ראו והשוו: בג"ץ 42133-10-24 שחיבר נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 4 (18.11.2024)). העתירה נדחית בזאת. בנסיבות העניין העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך של 1,000 ש"ח, בגין תגובתם. ניתן היום, י"ד כסלו תשפ"ה (15 דצמבר 2024). דוד מינץ שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט