אוסאמה אשהב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3451/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3451/08 ע"פ 2586/08 ע"פ 8883/08 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת א' חיות המערערת בע"פ 2586/08 ובע"פ 8883/08 והמשיבה בע"פ 3451/08: מדינת ישראל נ ג ד המערער בע"פ 3451/08 והמשיב 1 בע"פ 2586/08: אוסאמה אשהב המשיב בע"פ 8883/08: טארק רגבי ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 6.3.08 בת.פ. 40050/07 שניתן על ידי כבוד השופט חאלד כבוב תאריך הישיבה: ל' בסיון התשס"ט (22.6.2009) בשם המערערת בע"פ 2586/08 ובע"פ 8883/08 והמשיבה בע"פ 3451/08: עו"ד אפרת רוזן בשם המערער בע"פ 3451/08 והמשיב 1 בע"פ 2586/08: עו"ד אסעד מזאווי בשם המשיב בע"פ 8883/08: עו"ד רמי עותמאן פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: כנגד המערער בע"פ 3451/08 (המשיב 1 בע"פ 2586/08) (להלן: אוסאמה), המשיב בע"פ 8883/08 (להלן: טארק), וחמישה אחרים, הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (פ 40050/07), הכולל שלושה סעיפי אישום. במסגרת כתב האישום הואשם אוסאמה בשלוש עבירות של שוד בחבורה, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין. טארק הואשם בשתי עבירות של שוד בחבורה, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין. לפי הנטען בכתב האישום, אוסאמה וטארק, יחד עם הנאשמים הנוספים, נהגו להגיע לאזור התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב, כאשר אחד או אחדים מהם שימשו כפיתיון לנהגים שהגיעו למקום בכדי לפגוש גברים, עלו לרכבם ולאחר מכן תקפו אותם באלימות רבה בסיועם של האחרים, שדדו מהם את רכבם ורכוש נוסף. לאוסמאה יוחסו שלושה מקרים של שוד, כששניים מהם יוחסו אף לטארק. באחד המקרים, אשר משותף לשניים, כחלק מהתקיפה שנלוותה לשוד נשך אוסאמה את אוזנו של הקורבן וכרת את חלקה (להלן: אירוע הנשיכה), וחרף תחנוניו של הקורבן סרב להשיב לו את החלק שנכרת. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' כבוב) הרשיע חמישה מהנאשמים, ובהם טארק, על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון. ביום 24.10.2007 הרשיע בית המשפט את השניים הנוספים, ובהם אוסאמה, לאחר שמיעת ראיות, כאשר אוסאמה הודה במרבית המיוחס לו אך כפר בחלקו באירוע הנשיכה. ביום 6.3.2008 גזר בית המשפט על אוסאמה עונש של שבע שנות מאסר בפועל ושמונה עשרה חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים. כן הפעיל בית המשפט עונש מאסר מותנה של שנה שהיה תלוי ועומד כנגדו, במצטבר לעונש שנגזר עליו, כך שסך הכל נקבע שאוסאמה ירצה שמונה שנות מאסר החל מיום מעצרו, בחופף לעונש מאסר אותו החל לרצות בתיק אחר. כן הורה בית המשפט כי על אוסאמה לפצות שניים מהמתלוננים בסכום של 3,000 ש"ח ואת המתלונן באירוע הנשיכה בסכום של 30,000 ש"ח. בטרם נגזר דינם של חמשת הנאשמים שהודו באשמתם אפשר בית המשפט לשלושה מהם, ובהם טארק, לחזור בהם מהודאתם, אך ביום 22.5.2008 שב והרשיע אותם לאחר שמיעת ראיות. ביום 9.9.2008 גזר בית המשפט על טארק עונש של חמש שנות מאסר שירוצו החל מיום מעצרו ושנת מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים. כן קבע בית המשפט כי טארק יפצה את אחד המתלוננים בסכום של 3,000 ש"ח ואת המתלונן באירוע הנשיכה בסכום של 10,000 ש"ח. כעת מערער בפנינו אוסאמה כנגד העונש שנגזר עליו. יצוין כי אוסאמה ערער בתחילה אף על הכרעת הדין, אך חזר בו מערעורו בענין זה. לטענת בא כוחו של אוסאמה, הודאתו של אוסמאה במרבית עובדות כתב האישום היתה צריכה לשמש כנסיבה מקילה בעת גזירת הדין, ואף יש בה כדי ללמד על חרטה והפנמת העבירה. עוד טוען בא כוחו של אוסמאה כי בית המשפט לא התחשב במצוקה הכלכלית והחברתית אשר בה נמצא בעת ביצוע העבירות, וכי שגה משהחמיר בעונשו בצורה משמעותית ביותר ביחס ליתר המעורבים בפרשה. במקביל מערערת המדינה על העונש שנגזר על אוסמאה ועל טארק. בכל הנוגע לעניינו של טארק, מפנה המדינה לפסק דינו של בית משפט זה בע"פ 3334/08 רג'בי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.4.2008), בו נתקבל ערעורה ביחס לעונש שנגזר על מעורבים אחרים בפרשה ובהם מעורב אשר חלקו בעבירות זהה לחלקו של טארק, ואשר עונשו הועמד בערעור על שש שנות מאסר בפועל (להלן: רשק). לטענת המדינה נסיבות עניינו של טארק אף חמורות יותר מאלו של רשק, ושגה בית המשפט המחוזי משלא נתן לדבר ביטוי. בכל הנוגע לעניינו של אוסמאה טוענת המדינה כי בית המשפט המחוזי לא יישם את ההלכה בענין הצורך בהחמרת עונשם של מי שהיו מעורבים במעשי שוד, ובפרט עת מדובר במעשי שוד כה חמורים כבענייננו. לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ועיינו בהודעות הערעור על נספחיהן, שוכנענו כי דין שני הערעורים בעניינו של אוסאמה להידחות, וכי דין ערעורה של המדינה ביחס לטארק להתקבל. בית משפט זה כבר עמד על חומרתן הרבה של העבירות בפרשה שבפנינו בע"פ 3334/08, בעניינם של שלושה מהנאשמים האחרים, בציינו כי "מדובר בפרשה מכוערת במיוחד, כאשר קבוצה של נאשמים חברו יחד כדי לנצל את נטייתם המינית של קורבנות תמימים, במטרה לשדוד אותם תוך שימוש באלימות שאינה יודעת גבול". האלימות הקיצונית אותה הפעילו כנגד קורבנותיהם, באה לידי ביטוי בין היתר באירוע הנשיכה, בה פגעו בקורבנם באופן אכזרי וחסר רחמים, תוך התעלמות מתחנוניו כי ישיבו לו את חלק האוזן הכרות, כדי שניתן יהיה אולי לחברו בניתוח, ואף לעגו להצעתו כי ישלם להם בעבור כך. בנסיבות אלו, ראוי היה בהחלט להטיל על השניים עונש כבד, כמשקף את מעשיהם הנפשעים. כאמור, על אוסאמה נגזר עונש של שבע שנות מאסר, שהצטבר לעונש המותנה שהופעל כנגדו, כך שסך הכל נקבע שירצה שמונה שנות מאסר, בנוסף לפיצוי המתלוננים בסכום כולל של 36,000 ש"ח. מבלי להמעיט מחומרת מעשיו, לא מצאנו כי מדובר בעונש החורג לקולא במידה הדורשת את התערבותנו. למותר לציין גם כי לא מצאנו מקום להקל בעונש. בכל הנוגע לעניינו של טארק, נראה כי העונש שנגזר עליו אינו יכול להוסיף לעמוד. הרשעתו של טארק כללה מעורבות הן בביצוע השוד שכלל את אירוע הנשיכה והן בביצוע שוד נוסף. בע"פ 3334/08 נתקבל כאמור ערעורה של המדינה ביחס לרשק, שהורשע באותן עבירות, ועונשו הועמד על שש שנות מאסר. אף גילם ויתר נסיבותיהם האישיות דומות, כאשר טארק אף מבוגר במקצת מרשק. יתר על כן, רשק הודה באשמתו במהלך המשפט ואילו טארק חזר בו מהודאתו ובחר לשוב ולנהל את המשפט מראשיתו. לבסוף, לזכותו של רשק נשקלה העובדה שהוא נעדר עבר פלילי, ואילו לחובתו של טארק הרשעות קודמות, והוא אף נידון בעבר למאסר בפועל בדרך של עבודות שירות. מכל אלו עולה שעל עונשו של טארק להיות אף חמור יותר מהעונש שנגזר לבסוף על רשק. חרף זאת, אנו מעמידים את עונשו על שש שנות מאסר בלבד, לאור ההלכה לפיה אין ערכאת הערעור נוטה למצות את העונש אף בהחליטה להחמירו. אשר על כן, שני הערעורים בנוגע לעונשו של אוסאמה נדחים. ערעורה של המדינה על עונשו של טארק מתקבל, במובן זה שרכיב המאסר בפועל בעונש יועמד על שש שנות מאסר. יתר רכיבי העונש יעמדו בעינם. ניתן היום, י"ד בתמוז התשס"ט (6.7.2009). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08034510_H05.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il