ח'ליל עוואוודה נ. מפקד צבאי לאזור

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3431/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר העותר: ח'ליל עוואוודה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד צבאי לאזור 2. בית משפט צבאי לערעורים תאריך הישיבה: כ"ד באייר התשפ"ב (25.05.2022) בשם העותר: עו"ד אחלאם חדד בשם המשיבים: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין השופט נ' סולברג: עתירה למתן צו על תנאי, המורה למשיבים לבוא וליתן טעם "מדוע לא ישחררו את העותר ממעצרו המינהלי לאלתר", ולחלופין – מדוע לא יורו "על התליית המעצר המינהלי". העותר, יליד שנת 1981, תושב אידנא, נשוי ואב לארבע בנות, נמצא במעצר מינהלי בהוראת המשיב 1, המפקד הצבאי לאזור יו"ש. מעצרו של העותר החל ביום 9.1.2022, והוא עתיד להסתיים ביום 26.6.2022. על-פי המסמכים הרפואיים שצורפו לתגובת המשיבים, ביום 13.3.2022 פתח העותר בשביתת רעב (לדבריו, פתח בשביתה ביום 3.3.2022); מצבו הרפואי קשה, והוא נמצא במרפאת שירות בתי הסוהר (להלן: מר"ש). ההחלטה על מעצרו המינהלי של העותר מבוססת על מידע חסוי, שלפיו הוא פעיל ג'יהאד איסלאמי פלסטיני, המעורב ומניע פעילות של הארגון המסכנת את בטחון האזור, והימצאותו בשטח מסכנת את בטחון האזור. טענותיו של העותר נגד צו המעצר המינהלי – נדחו; הן על-ידי בית המשפט הצבאי, הן על-ידי בית המשפט הצבאי לערעורים. ביום 2.5.2022 הגיש העותר עתירה לבית משפט זה, ובה טען כי לא נשקפת ממנו סכנה לבטחון האזור בשל מצבו הרפואי, ולכן יש לשחררו מן המעצר. לאחר דיונים שהתקיימו בעתירה ביום 3.5.2022 וביום 8.5.2022, שבגדרם נקבע כי העותר יעבור בדיקה רפואית בבית חולים, נקבע בפסק הדין מיום 11.5.2022 כי "נוכח חוות הדעת הרפואית העדכנית, שלפיה לא נשקפת לעותר סכנת חיים מיידית, לא מצאנו כי יש עילה בנקודת הזמן הנוכחית להתליית צו המעצר המנהלי". כמו כן נקבע, כי תתבצע לעותר בדיקה רפואית במר"ש למחרת היום, "וככל שיימצא כי קיימת סכנת חיים", הוא יועבר "לבדיקה נוספת בבית החולים לצורך בחינת אפשרות אשפוז" (בג"ץ 2957/22 עוואוודה נ' מפקד צבאי לאזור (11.5.2022) (השופטים ע' פוגלמן, ד' ברק-ארז ו-ד' מינץ)). ביום 12.5.2022 נבדק העותר במר"ש, ונמצא כי נשקפת לו סכנת חיים. כתוצאה מכך, בהתאם לפסק הדין, הועבר לבית החולים, שם הוסברו לו מצבו והסכנות הכרוכות בו – אך הוא סירב לעבור בדיקות ולקבל טיפול רפואי. בסיכום הביקור נכתב כך: "מכיוון שהחולה מסרב לכל טיפול או בדיקות [...] ומכיוון שכעת יציב הימודנמית ונשימתית, צלול ומבין את מצבו משוחרר להמשך השגחה". העותר הופנה לבית החולים על-ידי המר"ש פעמיים נוספות, לצרכי מעקב, בימים 16.5.2022 ו-19.5.2022; גם במסגרת ביקורים אלה, סירב לעבור בדיקות ולקבל טיפול. ביום 20.5.2022 הוגשה העתירה שלפנינו, בה תיאר העותר את ההידרדרות שחלה במצבו הרפואי מאז דחיית העתירה הקודמת, וטען שכעת הוא נתון בסכנת חיים מיידית. לדברי באת-כוחו, "מאחר שבמצבו הנוכחי [...] אינו מהווה סיכון בעת הזו, ומאחר שהתכלית המניעתית שביסוד מעצרו לא מתקיימת בנקודת הזמן הנוכחית, ולא נשקפת שום מסוכנות לא היום ולא בעתיד [...], מתבקש ביהמ"ש הנכבד להורות על שחרורו לאלתר. לחילופין יש להורות כי יש להתלות את צו המעצר המנהלי". מנגד, טוענים המשיבים, כי "דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו המעצר". בתוך כך נטען, בין השאר, כי "העתירה איננה מציגה כל שינוי מוחשי במצבו הרפואי של העותר, או מסמך רפואי אשר יש בו כדי להצביע על הידרדרות במצבו מאז פסק דינו של בית המשפט הנכבד בעניינו מיום 11.5.22"; כי "אין בשביתת הרעב האמורה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעותר"; וכי בניגוד למצב בו העותר מאושפז בבית חולים תחת שמירה – וניתן להתלות את מעצרו בבטחה עד לסיום האשפוז – הרי שמשעה שהוא שוהה במר"ש, התליית מעצרו "מבחינה מעשית תהווה שחרור של העותר ממעצר". כמו כן נטען, כי "רק במקרה שבו שביתת רעב מתמשכת מביאה להידרדרות מצבו הרפואי-תפקודי של העצור, באופן המאיין את המסוכנות הנשקפת מפעילותו לביטחון האזור – קמה עילה להתליית מעצרו המינהלי"; אין זה המצב בענייננו. לאחר דיון שהתקיים בעתירה ביום 23.5.2022, נקבע כך: "בדיקה בבית חולים נערכה לעותר לאחרונה ביום 19.5.2022. לנוכח משך הזמן שבו נתון העותר בשביתת רעב, אנו סבורים כי יש מקום לשוב ולערוך לעותר בדיקה בבית חולים "אסף הרופא" לצורך קבלת החלטה רפואית עדכנית בנוגע למצבו, ואם יש מקום לאשפזו [...] בהתאם אנו קובעים דיון המשך לפני ההרכב או רובו ביום 25.5.2022, שעד אז תוגש לתיק בית המשפט חוות דעת רפואית עדכנית של בית החולים". בעקבות זאת, למחרת, ביום 24.5.2022 הובא העותר לבדיקה בבית החולים "אסף הרופא"; הפעם, שיתף העותר פעולה בביצוע הבדיקות, אך התמיד בסירובו לקבל טיפול. בסיכום הביקור נכתב, כי "בשלב זה, ממצאי הבדיקות אינם מלמדים בהכרח על סכנת חיים מיידית, ואינם מצדיקים אשפוזו. אין באמור כדי להוות אינדיקציה למצב עתידי ומדובר בהערכה למצב הנוכחי בלבד. משוחרר חזרה להמשך השגחה ב[מר"ש]". ביום 25.5.2022 קיימנו דיון נוסף בעתירה, חלקו בדלתיים פתוחות, חלקו בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד, לצורך הצגת החומר החסוי בעניינו של העותר. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, בכתב ובעל-פה, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. בהליך הקודם בעניינו של העותר בבית משפט זה נקבע, כאמור, כי "נוכח חוות הדעת הרפואית העדכנית, שלפיה לא נשקפת לעותר סכנת חיים מיידית, לא מצאנו כי יש עילה בנקודת הזמן הנוכחית להתליית צו המעצר המנהלי". בהליך הנוכחי, לא הוצגו לפנינו ראיות לגבי שינוי מהותי במצבו הרפואי של העותר, מאז אותה קביעה; ממצאי הבדיקה העדכנית, מעלים גם הפעם כי לא נשקפת לעותר סכנת חיים מיידית. יתרה מזאת, כבר נקבע בבית משפט זה לא פעם ולא פעמיים, כי "שביתת רעב כשלעצמה אינה יכולה לשמש שיקול בהחלטה לגבי תקפותו של מעצר מינהלי כשלעצמו [...] זאת כל עוד מצבו הרפואי-התפקודי של העצור אינו מאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו" (בג"ץ 6631/21 נמורה נ' מפקד כוחות צה"ל ביו"ש, פסקה 3 (14.10.2021)). מסוכנותו של העותר – בעינה עומדת, ואינה מאפשרת את התליית מעצרו, בפרט בהתחשב בכך שהמשמעות המעשית של התליית המעצר, בהינתן הימצאותו במר"ש – ולא בבית חולים – היא שחרורו ממעצר. לא שוכנענו אפוא, כי קיימת הצדקה לסטות מההכרעה הקודמת בעניינו של העותר – והוא יוותר במעצר. מצבו של העותר, כפי שמשתקף בחוות הדעת הרפואיות – מטריד ומדאיג. אם ימשיך העותר בדרך זו, צפויה סכנה לפגיעה ממשית בגופו, ואף לחייו. אין לנו אלא לקוות כי יימלך בדעתו, ויסכים לקבל את הטיפול הרפואי הנדרש. העתירה נדחית אפוא בזאת. ניתן היום, ‏כ"ו באייר התשפ"ב (‏27.5.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22034310_O04.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1