אבו דקן נ' צבא הגנה לישראל ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 33445-10-24 לפני: כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט יחיאל כשר העותר: חוסני אבו דקן נגד המשיבים: 1. צבא הגנה לישראל 2. קצין משטרה צבאית ראשי 3. נציב שירות בתי הסוהר 4. המטה לביטחון לאומי 5. היועצת המשפטית לממשלה 6. הפרקליטה הצבאית הראשית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד נדיה דקה בשם המשיבים: עו"ד מתניה רוזין פסק-דין השופט יחיאל כשר: העתירה שלפנינו, שהוכתרה כ-"עתירה לצו הביאס קורפוס", הוגשה בעניינו של העותר, תושב רצועת עזה, אשר נטען כי נעצר על ידי חיילי צה"ל במחסום ארז ביום 15.9.2024. בעתירה צוין כי, ביום 10.10.2024 נערכה פנייה לכתובת הדוא"ל של משל"ט התיאום, שמסרו המשיבים לצורך עריכת בירורים בנושאים אלו, במסגרת בג"ץ 2254/24 אבו מוסא נ' צבא ההגנה לישראל (2.5.2024), ובמענה לפניה זו נמסר כי הוחלט למנוע את מפגשו של העותר עם עורך דין עד ליום 30.10.2024. על רקע זה הוגשה העתירה דנן, אשר הסעד העיקרי שנתבקש בה הוא למסור למשפחתו של העותר מידע על מקום הימצאו, ובכלל זה על ידי מי הוא מוחזק, היכן הוא מוחזק ומכוח איזה דין; והאם שוחרר או הועבר לגורם אחר. כמו כן, נתבקש בעתירה להכריע מי הוא הגורם האחראי על מסירת מידע על אודות אחזקתו של העותר ואחרים במצבו. בהחלטתי מיום 15.10.2024, הוריתי למשיבים להשיב לעתירה עד ליום 22.10.2024. לאחר שבקשת ארכה שהגישו המשיבים התקבלה, ביום 29.10.2024 הוגשה תגובה מטעמם לעתירה. בתגובתם, ציינו המשיבים כי העותר נעצר אגב פעילות כוחות הביטחון ברצועת עזה, וכי החזקתו בידי רשויות מדינת ישראל נעשית מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2022 (להלן: חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים). עוד צויינו, בסעיפים 12-11 לתגובת המשיבים, הדברים הבאים: "גורמי הצבא יעדכנו, לעניין מניעת המפגש של העותר עם עורך דין, כי לאחר בירור נוסף התברר כי במענה שנמסר מיום 13.10.24 נפלה שגגה, במובן זה שבפועל לא התקבלה במועד האמור החלטה על מניעתו של העותר מלפגוש עורך דין. על פי הנמסר, בכוונת הגורמים הצריכים לדבר לקיים תהליך של הפקת לקחים מהשגגה שנפלה לשם מניעת תקלות מסוג זה בעתיד ככל הניתן. מכל מקום, בנסיבות אלו ואגב הטיפול בעתירה, הובא עניינו של העותר לבחינת הגורמים הרלוונטיים, אשר לא מצאו לנכון להורות על מניעת מפגש של העותר עם עורך דין. לפיכך, העותר אינו מנוע מלהיפגש עם עורך דין. בנסיבות אלו, פתוחה הדרך בפני באת כוחו של העותר, לפנות לכתובת הדוא"ל של משל"ט תיאום, לצורך תיאום מפגש עם העותר במקום החזקתו". על רקע האמור בסעיפים 12-11 לתגובת המשיבים, בהחלטתי מיום 29.10.2024 הוריתי לבאת-כוחו של העותר להודיע האם היא עומדת על העתירה. בתשובתה, ביקשה באת-כוח העותר כי העתירה תמשיך לעמוד על כנה ותצורף לעתירות בבג"ץ 38429-08-24, בג"ץ 38489-08-24 ובג"ץ 38533-08-24, במסגרתן נדונה השאלה האם קיימת חובה, על פי המשפט הבינלאומי המנהגי, למסור מידע על מקום הימצאו של אדם המוחזק מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. לאחר ששקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשת באת-כוח העותר. לאור האמור בסעיפים 12-11 לתגובת המשיבים, הרי שהעתירה, ככל שהיא נוגעת לעניינו הפרטני של העותר, איננה אקטואלית עוד. השאלה העקרונית בדבר קיומה של חובה למסור מידע על מקום הימצאו של אדם המוחזק מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים תתברר במסגרת העתירות המפורטות לעיל; ולא מצאתי כי בטענות העתירה דנן יש כדי להוסיף על הטענות המופיעות בעתירות הנ"ל. סיכומו של דבר: העתירה נדחית בזאת, אין צו להוצאות. יוסף אלרון שופט יעל וילנר שופטת יחיאל כשר שופט ניתן היום, ט' חשוון תשפ"ה (10 נובמבר 2024).