אמין שקיראת נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3326/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3326/06 ע"פ 10765/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ע' פוגלמן המערער בע"פ 3326/06: המערערת בע"פ 10765/06: אמין שקיראת שרה שקיראת נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 22.3.06, בתפ"ח 837/05, שניתן על ידי כבוד השופטים מ' רביד, א' אפעל-גבאי, וא' פרקש תאריך הישיבה: כ' באייר התשס"ז (08.05.07) בשם המערער בע"פ 3326/06: בשם המערערת בע"פ 10765/06: עו"ד אברהים אבו גוש עו"ד לאה צמל בשם המשיבה: בשם שרות המבחן: עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. המערערים – שרה שקיראת (להלן: שרה), ואמין שיקראת (להלן: אמין), הם זוג נשוי והוריהם של מספר ילדים, וביניהם אלה: מאהר, הגר עם משפחתו בדירה מתחת לדירתם של הוריו; רודיינה, הנשואה לאחיינה של האם ולה 3 ילדים, ובעת האירועים בהם עוסק ערעור זה היתה בהריון בחודש התשיעי; אמאני, אשר התגוררה בביתם של המערערים; ולילה, הנשואה לאחיין אחר של שרה. בסוף חודש אפריל גורשה רודיינה מבית בעלה לאחר שעלה חשד כי היא קיימה יחסי מין עם אחר. בעקבות כך שבה רודיינה להתגורר בבית הוריה, ובפניהם של אלה ואחיה מאהר היא אישרה את דבר קיום היחסים האסורים, ואף הצביעה על שותפה למעשה - דודו של בעלה. רודיינה הוסיפה ואמרה כי היא אינה יודעת מיהו אביו של העובר שנשאה ברחמה. מבירורים שערכו המערערים עלה חשד שאמאני ידעה על קשריה האסורים של רודיינה, ובעקבות כך גמר מאהר אומר לרצוח את שלוש אחיותיו - רודיינה, אמאני ולילה - בעוד שאביו, אמין, ביקשו להסתפק בהמתתה של רודיינה בלבד. 2. בתאריך 2.5.05, ולאחר שדאג להרחיק את אשתו וילדיו מהבית, ניגש מאהר לבצע את זממו. אותה שעה היו בביתם של המערערים רודיינה, אמאני, וכן אחות נוספת – מרוות, שהסתתרה באחד החדרים. מאהר הגיש לרודיינה ואמאני שני כוסות לתוכן מזג חומצה, ודרש מהן ללגום את הנוזל תוך שהוא מבהיר להן כי נגזר עליהן למות. מאהר הסביר לאחיותיו כי מוטב שימיתו את עצמן, הואיל והוא נשוי ואב לילדים, ואלה עלולים להיפגע אם יבצע את ההמתה בעצמו. בעקבות כך נכנסה רודיינה למקלחת ואמאני לחדר השינה, ושתיהן שתו את החומצה, כאשר שרה עדה לכל האירועים. זו האחרונה אף התקשרה לבתה לילה, וביקשה ממנה לבוא לבית הוריה מתוך כוונה לאפשר למאהר להמית גם אותה. ואכן, עם בואה הודיע מאהר ללילה כי עליה למות, ובשלב זה עזבה שרה את הבית. משגילתה לילה התנגדות, אחז בה מאהר ושפך חומצה לתוך פיה עד שהתמוטטה על רצפת הבית. לאחר מכן נכנס המערער לחדרה של אמאני, ומשמצא כי היא עדיין בחיים, הורה לה לשתות כוס נוספת של חומצה, ובהמשך חנק אותה עד שנפחה את נשמתה. בשלב הבא פנה המערער לחדר האמבטיה שם הסתתרה רודיינה, וכאשר שמע כי עולים משם קולות חרחור הוא המשיך בדרכו. במהלך חניקתה של לילה הגיע לחצר הבית אח נוסף, מוהנד, אשר שמע את קריאותיה לעזרה של מרוואת, והוא חילץ אותה משם. בסמוך לכך הגיע לדירה אבי המשפחה, אמין, ושמע ממרוואת על רצח בנותיו. משעלתה מרוואת לבית וגילתה כי לילה עדיין בחיים, היא קראה לאביה (אמין) ומוהנד כדי שאלה ינסו להצילה, אולם השניים נמנעו מלעשות זאת ואפשרו למאהר להמשיך ולבצע את זממו. זה האחרון שב לבית כדי לוודא כי אחיותיו מתות, ומשמצא כי רודיינה ולילה עדיין בחיים, הוא חנק את רודיינה בידיו ובאמצעות חבל, וניסיון דומה עשה במטרה להמית את לילה, אולם זו גילתה תושייה, הדפה אותו ונמלטה לחצר הבית. 3. הנה כי כן, בסופו של מסע הרצח נמצאו רודיינה ואמאני מוטלות ללא רוח חיים, בעוד שללילה נגרמו חבלות קשות. לטענת המשיבה, סייעה שרה למאהר (אשר עניינו נדון בנפרד), בכוונה תחילה, לגרום למותן של רודיינה ואמאני, בכך שחיזקה את ידיו בנוכחותה בבית בעת ביצוע חלק מהפעולות שהביאו למותן של בנותיה. כן נטען, כי שרה סייעה למאהר בניסיונו להמית את לילה. באשר לאמין, טענה המשיבה, כי היה שותף לקשר לרצוח את רודיינה, וכי ידע שאשתו שרה ובנו מאהר זוממים לרצוח גם את אמאני ולילה, וחרף זאת הוא לא נקט באמצעים סבירים למנוע את הרצח. 4. שני המערערים הודו בעובדות שיוחסו להם, ובעקבות כך, ומכוח הסדרי טיעון אותם גיבשו הצדדים, הורשע אמין בעבירות של קשירת קשר לרצח של רודיינה, ושתי עבירות של אי-מניעת פשע לפי סעיפים 499 + 301 ו-262 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). שרה הורשעה בשתי עבירות של סיוע לרצח וסיוע לניסיון לרצח, לפי סעיפים 301 ו-305 בשילוב עם סעיף 31 לחוק. בהמשך, ומכוחם של הסדרי הטיעון עתרה המשיבה לגזור לאמין 5 שנות מאסר, בעוד שההגנה ביקשה להסתפק בשנתיים בלבד. באשר לשרה, עתירת המשיבה היתה ל-18 שנות מאסר, בעוד שההגנה היתה רשאית לטעון כהבנתה. בתום כל אלה גזר בית המשפט המחוזי לאמין ארבע וחצי שנות מאסר ושנה מאסר על-תנאי. על שרה הושתו 15 שנות מאסר ושנתיים מאסר על תנאי. שני המערערים לא השלימו עם העונשים שנגזרו להם, ובכך עוסקים הערעורים שבפנינו. 5. קשה וחמורה היא עד למאד מסכת העובדות בגינה נקראו המערערים לתת את הדין. בשתיקתם ובחוסר המעש שלהם הם היו שותפים מלאים להחלטתו של מאהר לצאת לאותו מסע רצח נורא, על רקע של תפיסת עולם מעוותת ומרושעת שמשום מה זכתה לכינוי "הגנה על כבוד המשפחה". והרי במעשיו של מאהר לא זו בלבד שאין כבוד כלשהו, אלא דווקא יחס של זילות לחיי אדם עד כדי נכונות ליטול אותם במו ידיו. לתופעה זו התייחס בית משפט זה בע"פ 7289/98 פאחורי נ' מדינת ישראל, לא פורסם: "עבירות אלימות בתוך המשפחה לרבות עבירות כאלה על רקע כבוד המשפחה, הן - למרבית הצער - חזיון נפרץ במקומותינו, כך גם הניסיון מצד בן המשפחה לגונן על עבריינים כאלה ולהשאירם במסגרת המשפחה, להימנע מלהסגירם, לסלוח להם ולבטל את התלונה נגדם. אין החברה יכולה לתת יד לכך. יש להחיל על כל האוכלוסייה כולה נורמות ראויות למען שמירה על חייהם ושלמות גופם ונפשם של כולם, זרים וקרובים כאחד. יש לשרש את האלימות הנפשעת בתוך המשפחה, ולהגן על הקורבנות הפוטנציאליים. אחת הדרכים לכך היא ענישה חמורה המרתיעה את העבריין ואחרים מלעבור עבירות של אלימות מכל סוג, גם כאשר הן מבוצעות על רקע של תפיסות מעוותות ודפוסי התנהגות פסולים, ביניהם רצח על רקע כבוד המשפחה שהוא אחד מהם ואולי החמור שביניהם". (וראו לעניין זה את דבריו של חברי השופט ס' ג'ובראן בע"פ 10866/03 מדינת ישראל נ' חומייני סלאיימה, טרם פורסם; ודבריו של השופט א' רובינשטיין בע"פ 5197/05 מונדר עיסא נ' מדינת ישראל, טרם פורסם). 6. גם אם לא היו עדים לכך, לא קשה לשער את מסכת האימה והייסורים שהיו מנת חלקן של רודיינה ואמאני כאשר הן נדרשו להמית את עצמן על ידי שתייתה של חומצה שהגיש להן אחיהן. המערערים, כל אחד על פי חלקו בפרשה, היו מודעים למתרחש, ובמקום לזנק מרבצם כארי וכלביאה כדי להגן על בנותיהם האומללות ולחלצן מידיו של איש מרושע, בחרו שלא להפריע למאהר במלאכתו עד אשר חנק במו ידיו שתיים מאחיותיו. חמורה לא פחות היא העובדה שמדבריו של אמין בפני בית משפט קמא עולה הרושם כי הוא לא הפנים כלל את חומרת התנהגותו ואת הפסול שבה. ברם, שבעתיים חמור חלקה של שרה בפרשה. מערערת זו לא רק שידעה על כוונתו של מאהר להמית אחדות מבנותיה, אלא שיתפה עמו פעולה וגם את בתה השלישית, לילה, היא הזעיקה באמתלת שווא כדי לאפשר למאהר להמיתה. כך לא נוהגת אם ויהיו מניעיה אשר יהיו. אם מצווה להגן על ילדיה בחירוף נפש ולסוכך עליהם מפני כל פגיעה. שרה נכשלה בכך כישלון חרוץ, וגם בעניינה אנו סבורים, נוכח דבריה בפני בית המשפט המחוזי, כי היא רחוקה מלהפנים את חומרת המעשים בהם חטאה ואת הפסול שבהם. הנה כי כן, העונשים שנגזרו למערערים אינם חמורים כלל, ואפשר שההיפך הוא הנכון. כך או כך, הענישה לא נועדה רק כדי לגמול למערערים שבפנינו על רוע מעלליהם, אלא גם כדי לשגר לציבור מסר ברור, נחרץ וברור, שהמתה על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה" – היא רצח לכל דבר ועניין, ועל כן יש להשית על העבריינים בתחום זה עונשים כבדים ומכאיבים, ואולי בדרך זו לסלק תופעה זו מנוף חיינו. נוכח האמור, הערעורים נדחים. ניתן היום, כ' באייר התשס"ז (08.05.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06033260_O02.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il