פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3250/08

פלוני נ. מדינת ישראל - משרד הפנים

העותר ביקש לקבל תעודת זהות ישראלית או היתר שהייה בישראל בשל נישואיו לאזרחית ישראלית וטענה לסכנה לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 02/09/2008 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3250/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעמד בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לקבל תעודת זהות ישראלית או היתר שהייה בישראל בשל נישואיו לאזרחית ישראלית וטענה לסכנה לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3250/08

פלוני נ. מדינת ישראל - משרד הפנים

העותר ביקש לקבל תעודת זהות ישראלית או היתר שהייה בישראל בשל נישואיו לאזרחית ישראלית וטענה לסכנה לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אזרח הרשות הפלסטינית, הגיש שתי עתירות לבג"ץ בדרישה לקבל תעודת זהות ישראלית או היתר שהייה, בטענה שהוא נשוי לאזרחית ישראלית וכי חייו בסכנה בשטחי הרשות. המדינה טענה כי העתירות הוגשו בחוסר תום לב ללא גילוי עובדות על עתירות קודמות, כי העותר לא מיצה הליכים מנהליים, וכי ועדת המאוימים קבעה שאין סכנה לחייו. בית המשפט דחה את העתירות על הסף, בקובעו כי על העותר למצות את ההליכים המנהליים המקובלים (כגון הגשת בקשה לאיחוד משפחות) וכי לא הציג ראיות לסתור את קביעות ועדת המאוימים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • מדינת ישראל - משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העתירה זהה לעתירה קודמת שהוגשה
  • אי גילוי עובדות מהותיות (קיומה של עתירה תלויה ועומדת בבג"ץ 1925/08)
  • התנגדות גורמי הביטחון לשהייתו בשל מסוכנות פלילית
  • ועדת המאוימים קבעה כי לא נשקפת סכנה לחייו
  • העותר רשום כרווק ולא הציג מסמכים המעידים על נישואין
טיעוני ההגנה
  • זכאות למעמד בשל נישואין לאזרחית ישראלית
  • סכנה ממשית לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית
  • קבלת תעודות זהות על ידי בני משפחתו
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר נשוי לאזרחית ישראלית
  • האם נשקפת סכנה לחיי העותר בשטחי הרשות

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטות ועדת המאוימים מיוני 2007 ויוני 2008
  • רישומי משרד הפנים המציינים את העותר כרווק

הדגשים פרוצדורליים

  • איחוד דיון בשתי עתירות זהות
  • דחייה על הסף בשל אי מיצוי הליכים מנהליים
  • דחייה על הסף בשל אי גילוי עובדות מהותיות

הפניות לתיקים אחרים

תיקים שאוחדו
הפניות לפסקי דין אחרים

תגיות נושא

  • מעמד בישראל
  • איחוד משפחות
  • ועדת מאוימים
  • חוק האזרחות והכניסה לישראל

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 3250/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3250/08 בג"ץ 4375/08 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר בבג"ץ 3250/08 ובבג"ץ 4375/08: פלוני נ ג ד המשיבה בבג"ץ 3250/08 ובבג"ץ 4375/08: מדינת ישראל - משרד הפנים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר בבג"ץ 3250/08 ובבג"ץ 4375/08: בעצמו בשם המשיב בבג"ץ 3250/08 ובבג"ץ 4375/08: עו"ד רועי-אביחי שויקה פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה בבג"ץ 3250/08 שבפנינו (להלן: העתירה הראשונה), שהוגשה ביום 1.4.2008, הוא בבקשת העותר כי המשיבים ינמקו מדוע לא תינתן לו תעודת זהות ישראלית היות ואשתו הינה בעלת אזרחות ישראלית וכן לאור העובדה כי הוא מאוים בשטחי יהודה ושומרון לאור קשריו עם ישראל. עניינה של העתירה בבג"ץ 4375/08 (להלן: העתירה השניה), שהוגשה ביום 15.5.2008, הוא בבקשת העותר כי המשיבים ינמקו מדוע לא יינתן לו אישור שהייה בישראל, זאת מאותם נימוקים. העותר הינו אזרח הרשות הפלסטינית, אשר מרצה כיום עונש מאסר בפועל שנגזר עליו בת"פ 40125/06. על פי הנמסר ממשטרת ישראל במסגרת תשובת המשיבים, העותר היה קשור עם משטרת ישראל בעבר כך שנערכו עימו 4 פגישות, בהן נמסרו 6 ידיעות, מהן 3 אומתו. עוד נמסר מהמשיבה כי עניינו של העותר עלה בפני ועדת המאוימים במועד התכנסותה בחודש יוני 2007, וכי לאחר דיון שקיימה החליטה לדחות את בקשתו למתן היתרי שהייה באזור מהטעם כי על סמך התשתית העובדתית שהוצגה בפני הועדה, לא נשקפת סכנה לחייו של העותר בשל חשדות בשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון של ישראל. כמו כן נמסר כי ניתנה החלטה דומה בשנית ביום 22.6.2008, מאותם נימוקים (להלן: החלטות הועדה). יוער כי קודם להגשת שתי העתירות נשוא החלטה זו, ביום 8.2.2008, הגיש העותר ואחרים עימו עתירה, בג"ץ 1925/08, בה ביקשו מעמד בישראל בשל היותם מאוימים בשטחי הרשות הפלסטינית. לאור זהות הצדדים והעניין הנידון הוחלט לדון בשתי העתירות במאוחד, כאשר במסגרת העתירות מבקש העותר כי תונפק לו תעודת זהות ישראלית או לחלופין שיונפק לו היתר שהיה בר תוקף בישראל, וזאת על מנת שיוכל להיות עם אשתו אשר נמצאת בשלבים מתקדמים להריונה, בשל העובדה כי אחיו ודודיו קיבלו תעודות זהות ישראליות, וכן בשל העובדה שאם יגורש מישראל ישנה סכנה ממשית לחייו. בתשובותיהם לעתירות טענו המשיבים כי דין העתירות להידחות על הסף שכן מעיון בעתירה השניה עולה כי היא זהה לעתירה הראשונה. באשר לעתירה הראשונה, סבורים המשיבים כי דינה להידחות על הסף מחמת אי גילוי עובדות מהותיות לעתירה ובראשם עובדת היות עניינו של העותר תלוי ועומד בפני בית משפט זה בעתירה אחרת, הלא היא העתירה בבג"ץ 1925/08. זאת ועוד, הרי שגורמי המקצוע במשטרת ישראל מתנגדים לשהייתו של העותר בישראל וזאת בשל הסכנה לציבור הנשקפת ממנו, נוכח עברו הפלילי. באשר למסוכנות הנשקפת על חייו של העותר, מדגישים המשיבים את החלטות הועדה שקבעו כי לא נשקפת סכנה כזו. לבסוף מדגישים המשיבים את העובדה כי העותר רשום בלשכה המשפטית במשרד הפנים כרווק, וכי הוא לא צירף כל מסמך שמוכיח אחרת. דין העתירות להידחות על הסף. באשר לעתירתו של המבקש לקבלת תעודת זהות ישראלית נוכח נישואיו לאזרחית ישראלית והעובדה כי היא עומדת ללדת, הרי שדין עתירה זו להידחות על הסף מחמת אי מיצוי ההליך המנהלי. באם יחפוץ בכך העותר, יוכל להגיש בקשה לאיחוד משפחות, בכפוף להוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 והתיקון הוראת השעה (חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), תשס"ה-2005), בו נקבעו חריגים להוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל. מבלי להביע כל עמדה באשר לסיכויי קבלת או דחיית הבקשה נציין כי כעולה מתשובת המשיבים, העותר לא הציג כל מסמך המאשר את נישואיו לעותרת, נוסף לעובדה כי העותר, שנמצא בשנות העשרים לחייו, איננו נכנס לחריג האמור. כמו כן, באשר לעתירתו לקבלת היתר שהייה זמני בארץ, דין העתירה להידחות על הסף אף כן. ועדת המאוימים דנה בעניינו של המבקש פעמיים מספר, וקבעה כי לא נשקפת כל סכנה לחייו. העותר לא הציג כל ראיה שתסתור קביעות אלו, ועל כן לא סיפק סיבה להתערבות בשיקול דעתה של ועדת המאוימים. יש לציין כי קביעתה של ועדת המאוימים אינה סוף פסוק, וכי קביעה זו עשויה להשתנות עם השתנות הנסיבות. על כן, ככל שיהיה בידי העותר להצביע על סכנה הנשקפת לחייו, יוכל לפנות בשנית לוועדה, ואף לערער על קביעותיה בפני בית משפט זה באם לא יהיו קביעות אלו לרוחו (ראו בג"ץ 10089/06 פלונים נ' שר הפנים (לא פורסם, 24.6.2007)). אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ב' אלול התשס"ח (2.9.08). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08032500_H04.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il