פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 3086/97
ע"פ 162/98
ע"פ 1752/98
בפני: כבוד השופט ת' אור
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ד' דורנר
המערער בע"פ 3086/97: שיבלי מופלח
המערער בע"פ 162/98: באסם שיבלי
המערער בע"פ 1752/98: איברהים עלי סרחאן
נ ג ד
המשיבה: מדינת ישראל
ע"פ 3086/97: ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 17.4.97 בת"פ 28/97 שניתן על ידי כבוד השופט אסא אברהים
ע"פ 1752/98: ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 24.2.98 בת"פ 27/97 שניתן על ידי כבוד השופטת ד"ר נאוה דנון
ע"פ 162/98: ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 17.12.97 בת"פ 25/97 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ע' ר' זועבי
תאריך הישיבה: יג' בניסן התשנ"ח (09.04.98)
בשם המערער בע"פ 3086/97: עו"ד חביב אללה טארק
בשם המערער בע"פ 162/98: עו"ד עוזי בכר
בשם המערער בע"פ 1752/98: עו"ד יוסף עאוני
בשם המשיבה: עו"ד אורי כרמל
בשם שירות המבחן: גברת זהבה מור
פסק-דין
1. שלושת המערערים באסם שיבלי (להלן: באסם), מופלח שיבלי (להלן: מופלח) וסירחאן אברהים (להלן: סירחאן) הורשעו בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות, תקיפה ושימוש ברכב ללא רשות. הנאשם באסם הורשע גם בעבירה של היזק לרכוש במזיד ובעבירות של תקיפה לשם גניבה וגניבה.
כל אחד מהשלושה הובא לדיון בנפרד בפני שופט אחר. עונשם של באסם ומופלח נגזר לחמש שנות מאסר ולמאסר על תנאי לשנתיים, כשתקופת התנאי היא שלוש שנים.
עונשו של סירחאן נגזר לחמש שנות מאסר בפועל ולמאסר על תנאי לתקופה של שנה, וכן הופעל, במצטבר, עונש מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים.
2. המיוחס למערערים בכתב האישום הוא כדלקמן:
המתלונן, ד"ר מסאלחה, ירד ביום 19.2.97 בשעה 09:00 בערב מבית אחיו בדבוריה והופתע למצוא בחצר הבית חמישה בחורים. אחד מהם, באסם, פנה אליו בדברים בטון מחוצף וקרא לארבעה האחרים. מופלח וסירחאן התקרבו למקום. לסירחאן היה פטיש ביד ולמופלח סכין. באסם לקח את הפטיש מסירחאן, רץ לרכבו הפרטי של המתלונן שחנה בסמוך, ונתן בו מכה, תוך הכרזה שזה סימן שהרכב שלהם. לאחר מכן דרש באסם את כספו של המתלונן. זה נתן לו 20 ש"ח. באסם וסירחאן חפשו על גופו ומצאו את מפתחות רכבו. באסם הכה בפטיש לעבר המתלונן, וכתוצאה מכך נפגע המתלונן בבוהן ידו השמאלית. סירחאן ושניים אחרים נסעו מהמקום במכוניתו של המתלונן, ושניים אחרים נכנסו למכונית סובארו, וכולם נסעו מהמקום. לאחר מעשה, נמצאה מכוניתו של המתלונן כשהיא נזוקה.
במהלך הנסיעה מהמקום, בהגיעם לכפר ריינה, עצר הרכב בו נסע באסם ליד חנות מכולת. באסם ביקש מבעל החנות סיגריות, ולאחר שקיבלן דחף את בעל המכולת ונמלט מהמקום עם הסיגריות בלי ששילם עבורן.
3. באסם ומופלח הורשעו על סמך הודאתם, ואילו סירחאן הורשע לאחר שמיעת ראיות.
סירחאן מערער (בע"פ 1752/98) על הרשעתו ועל חומרת העונש, באסם (בע"פ 162/98) ומופלח (בע"פ 3086/97) מערערים על חומרת העונש.
4. לא מצאנו ממש בערעור סירחאן על הרשעתו. באו בפני בית המשפט המחוזי, אשר דן בעניינו, ראיות - עדויות של מספר עדים - על פיהן היה סירחאן בין אלה אשר נטלו חלק במעשים שנעשו במתלונן, אם גם כאמור, מי שהכה בפטיש היה באסם. בית המשפט המחוזי נתן את אמונו בעדויות אלה, ואין עילה שנתערב בכך. חלק זה של ערעורו של סירחאן דינו להדחות.
5. מעשי המערערים היו מעשי בריונות. המעשים לא היו, אמנם, מתוכננים, ותרמה להתנהגותם העובדה שהם היו שתיים. אך אין בכך להפחית מחומרת המעשים. המתלונן הותקף, רכבו נגנב ונגרם לו נזק ניכר, וכן נעלמו מרכבו מכשירים בעלי חשיבות רבה לגביו. כל זאת ללא עוול בכפו, ואך בשל בריונותם של המערערים. אכן, הענישה צריכה לבטא עובדות אלה ואת הצורך להכריע בפני מעשים דומים.
6. לבאסם ומופלח אין כל הרשעות קודמות, הם צעירים מסירחאן, ובעת המעשה היה באסם בן פחות מ18- שנים. מופלח נגרר אחרי האחרים, והפעיל בין השלושה היה באסם. באסם גם הורשע בעבירות נוספות לאלה בהן הורשעו סירחאן ומופלח, כמתואר לעיל. לסירחאן, אשר היה המבוגר בן השלושה - בן 21 שנים בעת המעשה - יש הרשעות קודמות, הכוללות עבירות התפרצות וכן עבירה של חבלה במזיד ברכב ובתקיפה הגורמת חבלה של ממש, אך הוא טרם ריצה עונש מאסר בפועל. העבירות בהן הסתבך נעברו כתשעה חודשים לאחר הרשעתו האחרונה והן נעברו על ידו כשתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי.
7. שקלנו את כלל הנסיבות, לרבות נסיבותיהם האישיות של המערערים. נתנו דעתנו למידת המעורבות של כל אחד מהם בפרשה, וכן לשיקולים המיוחדים לכל אחד מהם. הגענו למסקנה, שיש להקל בעונשם של המערערים, תוך מתן ביטוי לפער הענישה הראוי בין השלושה.
8. המסקנה היא, שהערעור מתקבל, במובן זה שבמקום העונשים אשר הוטלו על המערערים יבואו העונשים הבאים:
א. סירחאן ירצה עונש מאסר בפועל לתקופה של שלוש שלנים.
ב. באסם ירצה עונש מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים.
ג. מופלח ירצה עונש מאסר בפועל לתקופה של שנתיים.
כן מוטל על כל אחד מהמערערים מאסר על תנאי לתקופה של שמונה עשר חודשים, והתנאי הוא שמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע או עבירה מסוג פשע.
הפעלת המאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים ביחס לסירחאן, במצטבר לעונש שהוטל עליו - תשאר בעינה.
ניתן היום, יג' בניסן התשנ"ח (9.4.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
עכב/
97030860.E05