פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3085/11

פלוני נ. פלוני

העותר ביקש לקבל היתר שהייה בישראל וסיוע שיקומי בשל סכנה הנשקפת לחייו באזור עקב שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 01/02/2012 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3085/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה בקשת מקלט ושיקום — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לקבל היתר שהייה בישראל וסיוע שיקומי בשל סכנה הנשקפת לחייו באזור עקב שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3085/11

פלוני נ. פלוני

העותר ביקש לקבל היתר שהייה בישראל וסיוע שיקומי בשל סכנה הנשקפת לחייו באזור עקב שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, תושב האזור, עתר לבג"ץ בדרישה לקבל היתר שהייה בישראל וסיוע שיקומי, בטענה כי שיתף פעולה עם גורמי הביטחון וכי נשקפת סכנה לחייו אם יחזור לאזור. המשיבים טענו כי לא נמצאה אינדיקציה לסכנה כזו, וכי העותר היה מעורב בסחר באמצעי לחימה. לאחר עיון בחומר חסוי, בית המשפט קבע כי אין עילה להתערב בהחלטות המשיבים, שכן הן התקבלו על בסיס שיקולים מקצועיים וביטחוניים. כמו כן, נדחתה בקשת העותר לחשיפת הקריטריונים של ועדת המאוימים והמנהלה הביטחונית, בהתבסס על הלכות קודמות הקובעות כי מדובר במידע חסוי. העתירה נדחתה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ריבלין, ע' פוגלמן, י' עמית
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • ראש ממשלת ישראל
  • ועדת המאוימים
  • המנהל האזרחי
  • שירות הבטחון הכללי
  • המנהלה הביטחונית לסיוע
  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר שיתף פעולה עם גורמי הביטחון במשך עשור.
  • נשקפת סכנה חמורה לחייו באזור.
  • החלטות המשיבים אינן סבירות ואינן מנומקות.
  • החלטות המשיבים עומדות בסתירה למשפט הבינלאומי בשל חשש מעינויים.
טיעוני ההגנה
  • לא נמצאה אינדיקציה לסכנה הנשקפת לעותר באזור.
  • העותר היה מעורב בסחר באמצעי לחימה.
  • העותר אינו עונה על הקריטריונים לשיקום.
  • הקריטריונים של המנהלה ושל ועדת המאוימים הם חסויים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם נשקפת לעותר סכנה באזור.
  • האם העותר עומד בקריטריונים לשיקום.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חומר חסוי שהוצג במעמד צד אחד.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • ביטחון
  • ועדת המאוימים
  • היתר שהייה
  • חומר חסוי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 3085/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3085/11 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. ראש ממשלת ישראל 2. ועדת המאוימים 3. המנהל האזרחי 4. שירות הבטחון הכללי 5. המנהלה הביטחונית לסיוע 6. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ו בכסלו התשע"ב (22.12.2011) בשם העותר: עו"ד מיכאל יצחק טפלו בשם המשיבים: עו"ד ראובן אידלמן פסק-דין השופט ע' פוגלמן: 1. העותר, יליד שנת 1979, הוא תושב האזור, נשוי ואב לארבעה. בחודש יולי 2010, פנה העותר לוועדת המאוימים בבקשה לקבל היתר שהייה בישראל, בשל סכנה הנשקפת לו, לטענתו, באזור. באותו יום, פנה גם למנהלה הביטחונית לסיוע (להלן: המנהלה), בבקשה לשלבו במסלול שיקום. בחודש ספטמבר 2010 השיבה המנהלה לעותר כי הוא אינו עונה על הקריטריונים המזכים בטיפול על-ידה. בחודש דצמבר 2010, דנה ועדת המאוימים בעניינו של העותר, ולאחר שמצאה כי לא נשקפת סכנה לחייו באזור, דחתה את בקשתו. יצוין כי אחיו של העותר קיבל בין השנים 2010-2006 היתרי שהייה בישראל על פי החלטת ועדת המאוימים, שהחליטה על הפסקת מתן ההיתרים בחודש מאי 2010. עתירת האח נגד החלטה זו תלויה ועומדת בבית משפט זה (בג"ץ 384/11). 2. מכאן העתירה שלפנינו. העותר טוען כי שיתף פעולה עם גורמי הבטחון במשך עשור וסיפק להם מידע מודיעיני רב. בעקבות שיתוף פעולה זה, נשקפת לחייו סכנה חמורה אם ישוב לשטחי האזור. בשל כך, הוא מבקש רישיון ישיבת קבע בישראל לרבות אפשרות להגיש בקשה לאזרחות ישראלית בחלוף חמש שנים, וכן הוא מבקש להכיר בו כזכאי לטיפול שיקומי על-ידי המנהלה. בצד האמור, מבקש העותר כי המנהלה תפרט את הקריטריונים המזכים בטיפול על-ידה. לחלופין, מבקש העותר כי יונפקו לו היתרי שהייה בישראל על בסיס מתחדש, בשל האיום שנשקף לחייו באזור. העותר טוען כי החלטות המשיבים בעניינו אינן סבירות ואינן מנומקות, ואף עומדות בסתירה למחויבותה של מדינת ישראל לפי כללי המשפט הבינלאומי (בשל החשש שמא יעבור עינויים אם לא יוכל להישאר בשטחי ישראל). 3. המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות. לדבריהם, על-פי בדיקת הגורמים המוסמכים, לא נמצאה אינדיקציה לסכנה הנשקפת לעותר באזור על רקע חשדות בשיתוף פעולה עם ישראל, ולכן אין עילה להתערבות בהחלטת ועדת המאוימים. המשיבים מוסיפים כי לפי מידע המצוי בידי גורמי הביטחון, שהוצג לפני ועדת המאוימים, היה העותר מעורב בסחר באמצעי לחימה. אשר לטענות העותר כלפי המנהלה, נמסר כי העותר מעולם לא הומלץ על-ידי גורם בטחוני לשיקום במסגרת המנהלה, והוא אינו עונה על הקריטריונים המזכים בטיפול על-ידה. המשיבים מדגישים כי לא כל קשר עם גורמי הביטחון יש בו כדי להקנות לאותו אדם מעמד של משוקם. אשר לבקשת העותר לחשוף את הקריטריונים שלפיהם פועלת המנהלה, סומכים המשיבים את ידיהם על פסיקתו של בית משפט זה שלפיה הקריטריונים האמורים – כמו גם תוכן הסיוע שניתן – הם חסויים. 4. בדיון שהתקיים ביום 22.12.2011, עיינו במעמד צד אחד – בהסכמת העותר – בחומר החסוי שעמד בבסיס החלטות המשיבים בעניינו של העותר. לאחר העיון בחומר הבהרנו לעותר כי אין בידנו להתערב בקביעת המשיבים כי העותר קשור לאמצעי לחימה והיה מעורב בסחר באמצעי לחימה או בקביעתם כי לא קיימת – לפי מיטב שיקול דעתם – אינדיקציה לסכנה הנשקפת לחייו של העותר באזור, על רקע חשדות לשיתוף פעולה עם גורמי הבטחון. בעקבות דברינו, ביקש בא כוח העותר לבדוק אפשרות להנפיק לשולחו ולבני משפחתו תעודות מעבר לשם יציאה לחו"ל. המשיבים הסכימו לבחון את הסוגיה ככל שקיימת מדינה שתסכים לקבל את העותר לשטחה. מהודעת העותר מיום 23.1.2012, עולה כי הוא זנח למעשה אפשרות זאת וכי אין הוא מבקש לצאת מחו"ל מטעמים שאותם פירט. העותר חזר וביקש את הסעדים שפורטו בעתירתו. משכך, וכפי שמבהירים המשיבים בתגובתם מיום 29.1.12, התייתר הדיון בבקשה זו ונדרשת הכרעה בעתירה. 5. כאמור, לאחר שעיינּו בחומר החסוי בעניינו של העותר, הגענו לכלל מסקנה כי על פי אמות המידה המקובלות בכגון דא, אין עילה להתערב הן בהחלטת ועדת המאוימים, הן בהחלטת המנהלה בעניינו. אשר לבקשת העותר לחשוף את הקריטריונים שלפיהם פועלת המנהלה – בית משפט זה כבר פסק כי הקריטריונים הללו הם חסויים (בג"ץ 4458/03 פלונים נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 8 (לא פורסם, 22.6.2005)), וכך גם ביחס לקריטריונים שלפיהם פועלת ועדת המאוימים (בג"ץ 6230/08 פלונים נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה ו' (לא פורסם, 20.9.2010)). לא מצאנו טעם טוב לסטות מהלכה זו. העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏ח' בשבט התשע"ב (‏1.2.2012). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11030850_M11.doc יב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il