פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 3061/16

נמר דעיס נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער בגין עבירת שוד מזוין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 06/10/2016 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 3061/16 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות שוד — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער בגין עבירת שוד מזוין.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 3061/16

נמר דעיס נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער בגין עבירת שוד מזוין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירת שוד מזוין. בית המשפט המחוזי גזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל. המערער ערער לבית המשפט העליון בטענה כי העונש חמור מדי בהתחשב בגילו הצעיר, העדר עבר פלילי, הסכם סולחה שנערך, וכן בטענה כי לא ניתן משקל מספיק לתקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בחומרת העונש אלא במקרים חריגים, וכי העונש שנגזר הולם את חלקו של המערער בפרשה ואת מדיניות הענישה המקובלת.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים י' עמית, צ' זילברטל, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • נמר דעיס

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר על המערער הולם את חלקו בפרשה ואת מדיניות הענישה הנהוגה.
טיעוני ההגנה
  • גילו הצעיר של המערער.
  • הודאה בשלב מוקדם.
  • העדר עבר פלילי.
  • קיומו של הסכם סולחה.
  • פגיעה בעקרון אחידות הענישה ביחס לנאשמים אחרים.
  • יש לנכות את תקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני מתקופת המאסר.
מחלוקות עובדתיות
  • חלקו היחסי של המערער בביצוע השוד.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בכתב האישום המתוקן
  • תסקיר שירות המבחן

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 1955-12-14
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי ירושלים

תגיות נושא

  • שוד מזוין
  • ענישה
  • אחידות הענישה
  • מעצר בפיקוח אלקטרוני

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
12
חודשי מאסר על תנאי
12
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 3061/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3061/16 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט מ' מזוז המערער: נמר דעיס נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים בת"פ 001955-12-14 שניתן ביום 28.03.2016 על ידי כבוד השופט א' כהן תאריך הישיבה: ג' בתשרי התשע"ז (05.10.2016) בשם המערער: עו"ד עבד דראושה בשם המשיבה: עו"ד עודד ציון בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט י' עמית: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' כהן) בת"פ 1955-12-14 מיום 29.3.2016, בגדרו הושתו על המערער 12 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. 1. המערער הורשע ביום 21.1.2016 על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של שוד מזוין לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. 2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המערער ונאשמים נוספים קשרו קשר לשדוד את רכבו של המתלונן, על רקע חוב כספי בסך 100,000 ₪ שחב האחרון לאביו של המערער. עובר לאירוע נשוא הפרשה, נפגש הנאשם 1 עם המתלונן ודרש את תשלום החוב. לאחר שהמתלונן סרב, אמר לו הנאשם 1 כי אם ימשיך בסירובו הוא יקח את רכבו. ביום 16.7.2014 הגיעו הנאשמים סמוך לבית המתלוננים והקיפו את רכבם, שעה שהמתלונן ושלושת ילדיו הקטינים נמצאים בו. הנאשם 2, בעודו נושא אקדח, הורה למתלונן לצאת מהרכב ולאחר מכן הרים ידו באוויר וירה. המערער והנאשמים הנוספים הורו למתלונן ולילדיו לעזוב ובהמשך נכנסו אל הרכב ונסעו מהמקום, כאשר הנאשם 2 הוא זה שנוהג. המערער שהה במעצר החל מיום 24.11.2014 ועד ליום 20.1.2015, עת נשלח למעצר בית בפיקוח אלקטרוני. ביום 21.1.2016 ובתום פרשת התביעה, הגיעו המשיבה והמערער להסדר טיעון לפיו המערער יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע. ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש אך הוסכם כי בעת האירוע המערער לא היה רעול פנים, לא החזיק כל חפץ בידו וכן שהיה במעגל הפנימי של ביצוע העבירה אך לא תקף בעצמו מי מהמתלוננים. 3. בשל גילו הצעיר של הנאשם הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן. המלצתו הייתה כי ככל שיוטל עונש מאסר, יהיה זה לתקופה קצרה. בבואו לקבוע את גזר הדין ציין בית המשפט את העונשים המוסכמים שהוטלו על הנאשמים האחרים בפרשה: על הנאשם 1 שהורשע בסחיטה באיומים הוטלו 12 חודשי מאסר בפועל; על הנאשם 2 אשר החזיק באקדח הוטלו 26 חודשים ועל הנאשם 3 שהיה רעול פנים ונטל חלק פעיל במעשים הוטלו 15 חודשי מאסר וכן הופעלו 8 חודשי מאסר על תנאי, כאשר 5 מהם ירוצו באופן חופף. כן התייחס בית משפט קמא למדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, כגון חלקו היחסי של המערער במעשים והרקע לביצועה - חוב המתלונן לאביו. עוד התייחס בית המשפט, בין היתר, לגילו הצעיר של הנאשם, לנטילת האחריות על מעשיו ולהעדר עבר פלילי. בשים לב לעקרון אחידות הענישה ולהמלצת שירות המבחן, נגזרו על המערער 12 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו ו-12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו, בתנאי שלא יעבור ויורשע בעבירת שוד. בית משפט קמא ציין כי הימים בהם המערער היה נתון באיזוק אלקטרוני נשקלו לעניין העונש, אך לא נמצא שיש לנכותם מתקופת המאסר. על חומרת העונש נסב הערעור שבפנינו. 4. המערער טען, בין היתר, כי יש להבחין בינו לבין יתר הנאשמים בשל גילו הצעיר; הודאתו כבר בשלב החקירה; היותו נעדר עבר פלילי; כי בית משפט קמא לא התייחס להסכם הסולחה שנערך בין אביו למתלונן; כי על עונשו להיגזר מעונשם של יתר הנאשמים, שחלקם בפרשה משמעותי יותר; כי בנסיבות המקרה עקרון אחידות הענישה לא יושם כראוי; כי היה על בית המשפט לנכות מתקופת המאסר את התקופה בה שהה במעצר בפיקוח אלקטרוני; וכי לא ניתן משקל לנזק הכלכלי שנגרם למערער ולמשפחתו בתקופה זו. 5. דין הערעור להידחות. אזכיר את נקודת המוצא כי ערכאת הערעור לא תטה להתערב בחומרת העונש שנקבעה על ידי הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים בהם ישנה סטייה ממדיניות הענישה הראויה או כאשר נפלה טעות מהותית בגזר הדין (ראו ע"פ 2816/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 והאסמכתאות שם (13.6.2016)). לא כך במקרה שלפנינו. בית משפט קמא בחן את מכלול השיקולים הרלוונטיים, לרבות נסיבותיו האישיות של המערער, הרקע לביצוע העבירה והתקופה בה היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני, נתן משקל הולם לשיקולים לקולא בעניינו של המערער, השית את עונשו באופן יחסי לחלקו בפרשה ולעונשם של הנאשמים האחרים. עונשו של המערער אינו חורג ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירות כגון דא (ראו והשוו ע"פ 5833/12 פלונית נ' מדינת ישראל (15.1.2014); ע"פ 1233/15 מזערו מאג'ד נ' מדינת ישראל (‏19.1.2016)), ומשכך, איננו רואים עילה להתערבותנו. 6. אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי מאסרו ביום 6.11.2016 עד השעה 10:00 בבימ"ר ניצן, אזור התעשייה הצפוני, רמלה או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336. ניתן היום, ‏ד' בתשרי התשע"ז (‏6.10.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16030610_E01.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il