בשיר חטיב נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3033/22 ע"פ 3169/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן המערערים בע"פ 3033/22: 1. בשיר חטיב 2. באסל לואבנה המערער בע"פ 3169/22: מוחמד לואבנה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 30.3.2022 בת"פ 13845-04-20 שניתן על-ידי כבוד השופט ג' אזולאי תאריך הישיבה: כ"ד בשבט התשפ"ג (15.2.2023) בשם המערער 1 בע"פ 3033/22: עו"ד סרי ח'ורי בשם המערער 2 בע"פ 3033/22: עו"ד עסאם טנוס בשם המערער בע"פ 3169/22: עו"ד מוסטאפא אבו אחמד בשם המשיבה: עו"ד עודד ציון בשם שירות המבחן: עו"ס אתי סגל פסק-דין (משלים) השופטת ד' ברק-ארז: 1. האם יש מקום להתערבות בעונשים שנגזרו על המערערים כך שיוכלו לרצותם בדרך של עבודות שירות, בשים לב למשך עונשי המאסר שהוטלו, לתקופות שבהן שהו במעצר ולחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות? 2. ביסוד הערעורים שבפנינו עומד אירוע של סחיטה באיומים של בעל חנות מכולת בידי ארבעה צעירים. כל המעורבים הודו והורשעו, ביום 24.9.2020, בעבירות שיוחסו להם. דינו של נאשם 1 בכתב האישום נגזר ביום 1.2.2021, ודינם של שלושת האחרים נגזר ביום 30.3.2022, לאחר שהוגשו תסקירי שירות מבחן בעניינם ובעקבות בקשתם לבחון אפשרות של הליך טיפולי. 3. במסגרת גזירת העונש, התחשב בית המשפט המחוזי באופי העבירות שיוחסו לכל אחד מהמערערים, במידת מעורבותם באירוע, וכן בנסיבותיהם האישיות, לרבות עברם הפלילי. על המערער בע"פ 3169/22, מוחמד לואבנה, שהיה נאשם 2 בכתב האישום (להלן: מוחמד), נגזר עונש של 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, וכן עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. יצוין כי מוחמד היה עצור בגין העבירות בתיק זה במשך תקופה של שמונה וחצי חודשים. על המערער 1 בע"פ 3033/22, בשיר חטיב, שהיה נאשם 3 בכתב האישום (להלן: בשיר), הוטל עונש של שבעה חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, וכן עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. בשיר היה עצור בגין העבירות בתיק זה במשך תקופה של כחודש. לבסוף, על המערער 2 בע"פ 3033/22, באסל לואבנה, שהיה נאשם 4 בכתב האישום (להלן: באסל) נגזר עונש של תשעה חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, וכן עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. בהסכמת המדינה, הוריתי בימים 9.5.2022 ו-11.5.2022 על עיכוב ביצוע עונשי המאסר. 4. בנימוקי הערעור ובדיון שהתקיים בפנינו ביום 15.2.2023 טענו באי-כוח המערערים שיש להפחית מעונשי המאסר בפועל שהוטלו עליהם, בהדגישם את נסיבותיהם האישיות, את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, וכן את העובדה שבשלב זה נותר להם לרצות חודשי מאסר בודדים (לאחר ניכוין של תקופות המעצר כמפורט לעיל). בא-כוח המדינה טען כי דין הערעורים להידחות, והדגיש את החשיבות הנודעת לכך שמי שהורשעו בעבירות מסוג זה יישאו בעונשי מאסר בפועל. הוא הוסיף והדגיש כי חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות רובץ לפתחם של המערערים, שביקשו לעכב את מתן גזר דינם לצורך השתלבות בהליך טיפולי, שאליו לא נרתמו בסופו של דבר. 5. בהתחשב בפרקי הזמן הקצרים שנותרו לריצוים של עונשי המאסר, ומבלי שיהיה בכך כדי להביע עמדה, הורינו ביום 15.2.2023 על הגשת חוות דעת בעניין התאמתם של המערערים (כל אחד בפני עצמו) לריצוי של יתרת עונש המאסר בדרך של עבודות שירות. כן הורינו כי המערערים ימציאו אישור על תשלום הפיצוי. שירות המבחן מצא את מוחמד ובשיר מתאימים לביצוע עבודות שירות. באסל לא התייצב לבדיקה במועדים שנקבעו לכך על-ידי שירות המבחן. אשר לתשלום הפיצויים, באי-כוחם של מוחמד ובשיר הודיעו כי אלו שולמו במלואם. 6. בפסק דיננו החלקי מיום 19.4.2023 דחינו את ערעורו של באסל, וזאת לאחר שלא התייצב כלל לבדיקת התאמתו לעבודות שירות, ובהמשך נמסר כי אף לא עלה בידי בא-כוחו ליצור עמו קשר. נותר אפוא להכריע בעניינם של שני המערערים האחרים. 7. לאחר ששקלנו בכובד ראש את טענות הצדדים מצאנו לנכון להבחין בין השניים: לקבל את ערעורו של בשיר ולדחות את ערעורו של מוחמד. 8. בשיר היה צעיר המעורבים באירוע, ומידת מעורבותו בביצוע המעשים פחותה ביחס לשותפיו לכתב האישום. עונש המאסר שהוטל עליו היה הקצר ביותר. אמנם, בתסקיר העדכני של שירות המבחן מיום 14.2.2023 צוין כי לא התמיד בטיפול, אך לצד זאת, שירות המבחן התרשם מחרטתו הכנה ומרצונו להשתקם. בנסיבות אלה, ונוכח משכו של עונש המאסר שהושת עליו מלכתחילה, החלטנו לקבל את הערעור ולהורות כי בשיר ירצה את יתרת עונש המאסר שהוטל עליו בדרך של עבודות שירות. שאר מרכיביו של גזר הדין בעניינו יישארו בעינם. 9. לעומת זאת, לאחר ששקלנו בדבר החלטנו לדחות את ערעורו של מוחמד. מידת מעורבותו באירוע הייתה רבה יותר, ובהתאם יוחסו לו עבירות חמורות יותר. בגדר התסקיר העדכני מיום 14.3.2023 התרשם שירות המבחן כי מוחמד התקשה ליטול אחריות על ביצוע העבירות והפחית מחומרתן. שירות המבחן התרשם עוד כי על אף ההזדמנות הטיפולית שניתנה לו, ניכר כי מוחמד התקשה להפיק תועלת מההליך הטיפולי. לפיכך, וחרף העובדה שבשלב זה נותרו למוחמד רק מספר חודשים לריצוי עונש המאסר, לא שוכנענו כי יש מקום להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. 10. סוף דבר: א. ערעורו של המערער 1 בע"פ 3033/22 מתקבל כך שהוא ירצה את תקופת המאסר שהוטלה עליו בדרך של עבודות שירות. לצורך כך, יגיש הממונה על עבודות השירות חוות דעת מעודכנת באשר למועד ולמקום ההתייצבות, ובמידת הצורך גם לשינויים נוספים בהקשר זה, עד ליום 10.6.2023. לאחר מתן חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות, יינתן פסק דין משלים בעניינו. ב. הערעור בע"פ 3169/22 נדחה. המערער יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 4.6.2023 בשעה 10:00 בבית מעצר קישון, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336. ניתן היום, ח' בסיון התשפ"ג (‏28.5.2023). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22030330_A15.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il