פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 2980/06
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2980/06
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ע' פוגלמן
העותר:
מרדכי ברנס
נ ג ד
המשיב:
אלוף פיקוד המרכז
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
כ"ב באלול התשס"ז
(5/9/07)
העותר:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד נטע אורן
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א. העותר מבקש כי צו סגירת שטח שהוציא אלוף פיקוד המרכז באזור מדבר יהודה ישונה כך שלא יכלול את מרבית שטחה של שמורת מצוק ההעתקים או כל חלק מגן לאומי קומראן. נטען, בין השאר, כי העותר התפרנס בשטח שנסגר מהפעלת טיולי ספארי מדברי. העותר קובל כי, בין השאר, כי בניגוד לעבר מאושרים כיום טיולים בשטח כמעט רק בסופי שבוע וחגים, וכי שלטי האזהרה הוצבו לאחר פניות העותר, אך לא בתחומי הצו. לשיטת העותר אין מקום להשתמש בשטח כשטח אימונים, בודאי אינו צריך לכלול את הגן הלאומי קומראן, ושילוט האזהרה אין די בו. בפועל אין נעשה – כך נטען - שימוש בחלקים נרחבים מהשטח לשטח אש, והתנאים הנדרשים לטיולים הם בלתי אפשריים. נטען גם באשר לפרסום צוי הסגירה.
ב. בתגובה מקדמית מטעם המשיב נטען שיהוי בהגשת העתירה, נוכח ותקה הרב של הסגירה, בעצם מ-1991, ונמסר כי עתירה קודמת של העותר (בג"צ 3677/02) נמחקה בהמלצת בית המשפט, ועתירה נוספת (בג"צ 9529/04) נמחקה עקב אי מיצוי הליכים. נטען כי ציר מצוק ההעתקים נכלל בשטח האש מאז 1992; כי גבולות השטח נבדקים מדי פעם על פי הצרכים הצבאיים ונגרעו מהם שטחים, כי השילוט נגנב על-ידי סוחרי מתכות, וכי ניתן לערוך טיולים בחלק מן השטח הן בסופי שבוע כשאין סכנה למטיילים. עוד נטען כי מורי דרך רבים מקיימים את תנאי האישור לטיולים, וגם העותר עצמו עשה כן.
ג. העותר הגיב לתגובת המשיב, ולקראת הדיון הוגשה תגובה משלימה של המשיב, לפיה נעשה – בניגוד לנטען – שימוש אינטנסיבי בשטחי האש, במיוחד מאז מלחמת לבנון השניה, וכי עבודת המטה לגריעת קומראן עודה בעיצומה; כי ניתן פומבי לצווי הסגירה הרלבנטיים; וכן נערכה בחינה של השילוט. בתגובה המשלימה פורט השילוט הקיים (ונמסר שוב, כי שלטי מתכת נגנבים). מנגד, לשיטת העותר, אין צה"ל מתאמן בשטח.
ד. בדיון בפנינו מסרה באת כוח המשיב, כי לאחרונה חתם סגן הרמטכ"ל, ובהקדם עתיד אלוף הפיקוד לחתום, על ביטול תחולת שטח האש על הגן הלאומי קומראן. כן נטען כי נעשה באחרונה שימוש אינטנסיבי בשטחים נשוא הצו. העותר טען כנגדה, כי דווקא שטחים שאינם שלא נכללים בצו משולטים, ונגרם נזק במובן זה שתיירנים ותיירים אינם מעוניינים להיכנס גם למקומות שבהם מותר לטייל. ועוד, הפרוצדורות להיתר מכבידות, בשעה שמדובר בשטח שאין בו אימונים באש. בתשובה נאמר מפי באת כוח המשיב – מעבר לטענת השיהוי – כי ניתנים אישורים, וצה"ל מודע לרגישות, אך ייתכנו נפלים בשטח ומכאן הזהירות; גורמי צה"ל מסיירים בשטח חדשים לבקרים, והדברים נבדקו יסודית.
ה. לאחר עיון ושמיעת הצדדים לא ראינו מקום להיעתר לעתירה, וזאת מתוך צרכי צה"ל שהוצגו מטעם המשיב, ביסודם. עם זאת נבקש להוסיף את אלה: רשמנו לפנינו כי אנו מצויים בישורת האחרונה של הוצאת גן לאומי קומראן משטח האש. יש לקוות כי העניין יסתיים בלא שיהוי. עוד מבקשים אנו, כי גם שטח השמורה ישוב וייבדק ברמת אלוף הפיקוד, כדי לוודא שהשטח המוכרז בשמורה כשטח אש אכן נחוץ כולו לצרכי צה"ל, או שמא ניתן לצמצמו, והוא הדין לבדיקת השילוט ומיקומו. הרגישות לצרכי התיירות שעליה הוצהר תבוא בכך לידי ביטוי דינמי. בכפוף לכך לא נוכל להיעתר לעתירה.
ניתן היום, כ"ג באלול התשס"ז (6.9.07).
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06029800_T06.doc/אמ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il