פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 297/20

עזבון המנוח אמנון מור נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתביעה נזיקית עקב טענות למשוא פנים בהחלטות דיוניות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 29/01/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 297/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתביעה נזיקית עקב טענות למשוא פנים בהחלטות דיוניות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 297/20

עזבון המנוח אמנון מור נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתביעה נזיקית עקב טענות למשוא פנים בהחלטות דיוניות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הגישו תביעה נגד המדינה בטענה כי אובדן תיק חקירה משטרתי גרם להם נזק ראייתי בתביעה קודמת. במהלך ניהול ההליך בבית משפט השלום, הגישו המערערים בקשה לפסילת השופטת, בטענה כי החלטותיה הדיוניות (כמו אישור תיקון כתב הגנה למדינה ללא הטלת הוצאות) מעידות על הטיה נגדם. בית משפט השלום דחה את הבקשה, וקבע כי מדובר בהחלטות דיוניות שאין בהן עילת פסלות. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, קבעה הנשיאה חיות כי צדק בית המשפט קמא, שכן השגה על החלטות דיוניות צריכה להיעשות בדרך של ערעור רגיל ולא באמצעות בקשת פסלות, וכי לא הוכח חשש למשוא פנים.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' חיות
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עזבון המנוח אמנון מור
  • אילנה מור
  • גל מור
  • צפורה מור

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת בית המשפט לאפשר למשיבה לתקן את כתב ההגנה ללא חיוב בהוצאות מקימה חשש למשוא פנים.
  • בית המשפט התעלם מבקשות המערערים לחייב את המשיבה בהוצאות בגין מחדלים דיוניים.
  • קיימת פגיעה במראית פני הצדק.
טיעוני ההגנה
  • הבקשה מופנית כלפי החלטות דיוניות שניתן להשיג עליהן בערעור רגיל ולא בבקשת פסלות.
  • אין בהחלטות הדיוניות כדי להקים עילת פסלות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התנהלות בית המשפט בהחלטות הדיוניות מעידה על הטיה נגד המערערים.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 051704-07-15
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית משפט השלום בירושלים

תגיות נושא

  • פסלות שופט
  • החלטות דיוניות
  • נזיקין
  • מראית פני הצדק

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון ע"א 297/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. עזבון המנוח אמנון מור 2. אילנה מור 3. גל מור 4. צפורה מור נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום בירושלים מיום 29.12.2019 בת"א 051704-07-15 שניתנה על ידי השופטת מ' שרביט בשם המערערים: עו"ד עמוס גבעון פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופטת מ' שרביט) מיום 29.12.2019 בת"א 51704-07-15 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים. 1. במוקד ההליך דנן עומד אירוע משנת 2004 שבמהלכו נפטר המערער 1 (להלן: המנוח) עקב אירוע לב במסגרת חופשה משפחתית בכפר הנופש "האון" (להלן: כפר הנופש). בשנת 2005 הגישו המערערים לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נזיקית נגד כפר הנופש ומגן דוד אדום בטענה כי התרשלו בהגשת סיוע רפואי למנוח ומשכך הם אחראים למותו (להלן: התביעה הראשונה). תביעה זו נדחתה בשנת 2008, ובהמשך נדחה גם ערעור שהגישו המערערים על פסק הדין. על רקע זה הגישו המערערים בחודש יולי 2015 את ההליך נושא הערעור דנן נגד המדינה שבו הם טוענים כי אובדן תיק החקירה המשטרתי הנוגע לנסיבות מותו של המנוח, פגע ביכולתם להוכיח את טענותיהם בתביעה הראשונה באופן שהסב להם נזקים ראייתיים ואחרים. הדיון בסכסוך בין הצדדים לגופו נדחה מטעמים שונים משך תקופה ארוכה ובמהלכה התקיימו מספר ישיבות קדם משפט שבהן, בין היתר, נעשו ניסיונות מצד בית המשפט להעביר את ההליך לגישור או להביאו לסיום בדרכי פשרה. לבסוף, לאחר שניסיונות אלו העלו חרס, הורה בית המשפט לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית וקבע את התיק לדיון מקדמי מסכם ליום 28.2.2019. 2. כחודש לפני מועד הדיון, ולאחר שהמערערים הגישו את תצהיריהם, הודיעה המשיבה כי בנוסף למסמכים שהציגה בכתב ההגנה ברצונה לזמן לעדות את כל העדים אשר העידו בפני בית המשפט במסגרת התביעה הראשונה. לשם כך, ביקשה המשיבה כי בית המשפט יורה למערערים לאפשר לה עיון מלא במסמכים שברשותם הנוגעים להליך הנ"ל. בקשה זו התקבלה על ידי בית המשפט, אך ביום 28.5.2019 עדכנה המשיבה כי החומרים שהומצאו לה על ידי המערערים חלקיים בלבד וכי בקשת עיון שהגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים העלתה כי התיק בוער. בנסיבות אלו ביקשה המשיבה שהות על מנת לשקול הגשת הודעת צד ג' כנגד המערערים בגין הנזק הראייתי שלכאורה נגרם לה על ידם. בית המשפט נעתר לבקשה במסגרת דיון שהתקיים ביום 26.6.2019, אולם כחודש לאחר מכן הודיעה המשיבה כי מטעמי יעילות דיונית, ועל מנת לייתר את הצורך בהגשת הודעה לצדדים שלישיים, היא מבכרת לתקן את כתב ההגנה ולכלול בו את טענותיה בנושא. בקשה זו התקבלה אף היא על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 5.12.2019 ובד בבד נקבעו מועדים לצורך השלמת הגשת הראיות מטעם המשיבה לקראת תחילתו של שלב ההוכחות. 3. על רקע זה, הגישו המערערים ביום 16.12.2019 בקשה לפסילת המותב מלהמשיך לדון בעניינם בה טענו כי על רקע התנהלותה הדיונית של המשיבה לאורך כל ניהול ההליך, החלטתו של בית המשפט לאפשר לה לתקן את כתב ההגנה מבלי לחייבה בהוצאות מקימה חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילתו. זאת, בפרט בשים לב לעובדה שבמסגרת החלטה קודמת שהתקבלה על ידי המותב, שעניינה גילוי מסמכים, פסק בית המשפט הוצאות כנגדם. 4. בית המשפט דחה, כאמור, את בקשת הפסלות בקובעו כי היא מופנית כלפי החלטה דיונית אשר הדרך להשיג עליה היא באמצעות מסלולי הערעור הקבועים בדין ואין בה כדי להקים עילת פסלות. כמו כן, ובבחינת למעלה מן הצורך, העיר בית המשפט כי ההוצאות שהוטלו על המערערים נפסקו בנסיבות שונות לחלוטין וכי מכל מקום כלל טענותיהם, לרבות בעניין ההוצאות, שמורות להם. 5. מכאן הערעור דנן, שבו שבים המערערים על טענותיהם בפני בית המשפט קמא ומדגישים כי לאורך ניהול ההליך התעלם המותב מבקשותיהם לחייב את המשיבה בהוצאות משפט בגין מחדלים דיוניים חוזרים ונשנים. לשיטתם, העובדה כי בית המשפט לא עמד על נסיבות אלו גם במסגרת החלטת הפסלות מחזקת את טענתם כי הוא מוטה נגדם באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים ולחלופין הם סבורים כי דין הערעור להתקבל מטעמים של מראית פני הצדק. 6. עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. בקשת הפסלות שהגישו המערערים מבוססת רובה ככולה על החלטות דיוניות שקיבל המותב, ובפרט החלטתו לאפשר למשיבה לתקן את כתב ההגנה שהגישה והכרעותיו בעניין הטלת הוצאות משפט. כפי שציין בית המשפט קמא בצדק, הדרך להשיג על החלטות מסוג זה היא באמצעות מסלולי הערעור הקבועים בדין ולא באמצעות הגשת בקשת פסלות וערעור עליה (ע"א 1358/18 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (28.3.2018)). גם לגופו של עניין, לא מצאתי כי יש בהתנהלות בית המשפט במסגרת ההליך דנן כדי להצביע על חשש כלשהו למשוא פנים כלפי המערערים או כי קיימים בנסיבות העניין טעמים של מראית פני הצדק המצדיקים את פסילתו (ע"א 3812/18 פלוני נ' פלונית, פסקה 3 (10.6.2018)). בשולי הדברים יצוין עם זאת כי התמשכות ההליך דנן לאורך תקופה כה ארוכה מחייבת החשת הדיון, על מנת להביאו לכלל סיום. עוד יצוין כי כל טענות המערערים בסוגיית ההוצאות שמורות להם וחזקה על בית המשפט כי השתלשלות העניינים, במכלול, לאורך ההליך תובא בחשבון במסגרת פסק הדין. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ג' בשבט התש"פ (‏29.1.2020). ה נ ש י א ה _________________________ 20002970_V02.docx נג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il