מדינת ישראל נ. אבו ריחן כאזם

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2911/02 ע"פ 3640/02 ע"פ 6559/02 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס המערערת בע"פ 2911/02: מדינת ישראל המערער בע"פ 3640/02: כאזם מוסטפא אבו ריחן המערער בע"פ 6559/02: חסן בכר ושאחי נגד המשיבים בע"פ 2911/02: 1. כאזם אבו ריחן 2. חסן בכר ושאחי 3. עמאר חאלד מוצטפא זכארנה המשיבה בע"פ 3640/02 ובע"פ 6559/02: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 20.2.02 בת"פ 287/01 שניתנו על ידי כבוד סגן הנשיא ח' פיזם והשופטים ש' שטמר, ר' שפירא תאריך הישיבה: ל' אב תשס"ב (8.8.2002) בשם המערערת בע"פ 2911/02 והמשיבה בע"פ 3640/02 והמשיבה בע"פ 6559/02: עו"ד אורי כרמל בשם המשיבים בע"פ 2911/02 ובשם המערער בע"פ 3640/02 ובשם המערער בע"פ 6559/02: עו"ד עלא עואד החלטה הוחלט לדון בשלושת הערעורים ביחד. ניתנה היום, ל' אב תשס"ב (8.8.2002). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט פסק-דין 1. שלושת המשיבים שהם תושבי השטח שבשליטת הרשות הפלשתינאית הורשעו לאחר הסדר טיעון על פי הודאתם בעבירות של רכישת נשק או החזקת נשק שלא כדין, נסיון לשאת ולהוביל נשק שלא כדין, קשר לביצוע מעשה פשע וכניסה לישראל וישיבה בה שלא כחוק ובית המשפט המחוזי בחיפה הטיל על כל אחד מהם 60 חדשי מאסר, מתוכם 42 חדשי מאסר לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. נוסף לכך הופעלו לגבי המשיב מס' 1 (כאזם אבו ריחן) חדשיים של מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים כנגדו, בחופף לעונש הנ"ל. לפנינו ערעור המדינה על קולת העונש (ע"פ 2911/02) ערעורו של המשיב מס' 1 על חומרת העונש (ע"פ 3640/02) וערעורו של המשיב מס' 2, גם הוא על חומרת העונש (ע"פ 6559/02). 2. המשיבים קשרו קשר להיכנס למדינת ישראל כדי לרכוש 15 רובי סער ולהעבירם לשטח הרשות הפלשתינאית וכדי למוסרם לגורמים שונים. הם נכנסו ארצה ללא היתר וקשרו קשר עם אדם בישראל, שבדיעבד התברר שהוא סוכן משטרתי, וסכמו עמו לרכוש ממנו את הרובים תמורת 900 דולר לרובה; כמו כן הוסכם אתו שימכור להם גם אקדח. העסקה התבצעה רק חלקית והמשיבים נתפסו. בערעורה של המדינה נטען - ואנו מקבלים - כי מדובר בעבירות חמורות העשויות לסכן את בטחון המדינה וכי במצב הבטחוני הקשה השורר בארץ ובמצב שבו הפשיעה האלימה גואה מן הראוי להחמיר בענישה מן הסוג הנדון. הדברים הם כך ביתר-שאת בעניינו של המשיב הראשון שכבר הורשע בעבר בעבירות מן הסוג הנדון וריצה עונש מאסר, כאשר אין חולקים על כך שחלקו בפרשה היה מרכזי. לעומתו נרשמה לגבי המשיב מס' 2 עבירה קודמת אחת של כניסה לישראל שלא כדין ואילו עברו של המשיב מס' 3 (עמאר זכארנה) נקי. המשיב מס' 1 הוא יליד שנת 1966, המשיב מס' 2 - יליד 1974 והמשיב מס' 3 יליד 1977. מוסכם בין המדינה ופרקליט המשיבים כי לענין חומרת העבירה חלקו של המשיב מס' 1 חמור מחלקו של המשיב מס' 2 וחלקו של המשיב מס' 2 חמור מחלקו של המשיב מס' 3 (אם כי אך ברור הוא שהסכמה זו של פרקליט המשיבים 1 ו2- באה בגדר ערעורם של המשיבים 1 ו2- על חומרת העונש). 3. הגענו לכלל מסקנה שיש לדחות את ערעוריהם של המשיבים מס' 1 ו2- על חומרת העונש ואילו עונשו של המשיב מס' 3 ישמש לנו כנקודת מוצא לקביעת עונשם של שני המשיבים האחרים. לפיכך אנו דוחים את ערעורה של המדינה ככל שהדבר מתייחס למשיב מס' 3, אך מקבלים אותו ככל שהוא מתייחס למשיבים מס' 1 ו2-. עונשו של המשיב מס' 2 יעמוד על 72 חדשי מאסר, מתוך זה 54 חדשים לריצוי בפועל מיום מעצרו והיתרה על תנאי והתנאי הוא כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי. עונשו של המשיב מס' 1 יעמוד על 96 חדשי מאסר, מתוך זה 78 חדשי מאסר בפועל מיום מעצרו והיתרה על תנאי והתנאי הוא כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי. ניתן היום, ל' אב תשס"ב (8.8.2002). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02029110.B02 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח - רשם. בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il