פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 2836/15
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2836/15
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט א' שהם
העותר:
עידן זמיר
נ ג ד
המשיבה:
המרכז האקדמי פרס בע"מ
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר: עו"ד יגאל יצחק הלוי
בשם המשיבה: נלי מלכובסקי
פסק-דין
השופט א' שהם:
1. לפנינו עתירה, במסגרתה התבקשנו להורות למשיבה למסור לידיו של העותר, הלומד בה, עותק מן השאלות והתשובות של הבחינות בקורס פרקטיקה פלילית, שערך אצל המשיבה; להורות למשיבה לחשוף בפני העותר את התקנון או הנוהל בגינו היא סירבה לבקשתו; ולהורות על ביטול סעיפים בנוהל או בתקנון אשר יש בהם משום פגיעה בתקנת הציבור. כל זאת, לנוכח כוונתו של העותר להגיש למשיבה ערר מנומק על הציונים שקיבל באותן בחינות.
לטענת העותר, המשיבה סירבה לבקשתו לקבלת עותק כאמור או לחילופין לאפשר לו לצלם את שאלות הבחינות ותשובותיהן, והבהירה לו בכתב, כי בהתאם לתקנון, עומדת בפניו האפשרות לעיין בשאלוני הבחינות ובתשובותיו, בלבד. בקשת העותר לקבל לידיו את תקנון המשיבה, לא נענתה.
לשיטת העותר, שלילת זכותו לצלם את החומר המבוקש, פוגעת בזכות הערר המוקנית לו, וחוטאת אף לזכות העיון, המעוגנת, ככל הנראה, בתקנון המשיבה. זאת, לנוכח פרק הזמן הקצר שבין מועד הבחינות הראשון בקורס לבין מועד הבחינות הנוסף, שאינו מאפשר לעותר לממש את זכות העיון, הלכה למעשה. התנהלותה זו של המשיבה, כך נטען, בין היתר, לוקה בחוסר סבירות קיצונית; מנוגדת להוראות חוק חופש המידע; וכן לנוהלי הערר של לשכת עורכי הדין.
2. המשיבה הבהירה בתגובתה, כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, נעדר סמכות לדון בעתירה, שכן המשיבה הינה חברה בערבון מוגבל ומערכת היחסים בינה לבין העותר מבוססת על דיני החוזים.
3. לעותר ניתנה הזדמנות לחזור בו מעתירתו, לנוכח תגובתה של המשיבה. ואולם, בתשובתו לתגובת המשיבה, מיום 21.6.2015, הבהיר העותר, כי מאחר שעניינה של העתירה הוא בשלילת זכות ערר, ולא במהות ציוניו של העותר, ומאחר שהמשיבה ממלאת, לטענתו, תפקיד ציבורי על פי דין, הוא עומד על כך שעתירתו תובא בפני בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
4. דינה של העתירה להדחות על הסף. סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק מוסדרת בסעיפים 15(ג) ו-(ד) לחוק יסוד: השפיטה. סעיף 15(ד)(2) לחוק היסוד, הרלוונטי לענייננו, מסמיך את בית המשפט הגבוה לצדק ליתן צווים "לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין". המשיבה, שהיא מוסד פרטי להשכלה גבוהה, אינה מצויה בגדר הגופים שפעילותם נתונה לביקורתו של בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק. זאת, מאחר שאף אם המשיבה ממלאת תפקיד בעל צביון ציבורי, כטענת העותר, אין היא ממלאת את תפקידה על פי דין (ע"א 8077/08 אוניברסיטת חיפה נ' בן הרוש (30.12.2012); עע"מ 7151/04 הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל נ' דץ, פ"ד נט(6) 433 (2005)), כאשר מדובר בשני תנאים מצטברים להפעלת סמכותו של בית משפט זה (בג"ץ 2295/97 אופק תא סטודנטים נ' האוניברסיטה העברית (14.4.1997); בג"ץ 4212/91 המוסד החינוכי הממלכתי בית רבקה נ' הסוכנות היהודית פ"ד מז(2) 661 (1993)).
ודוק, אף אם התנהלות המשיבה כפופה לכללי המשפט המנהלי, והדברים טרם הוכרעו בבית משפט זה (בג"ץ 4485/08 אלישע נ' אוניברסיטת תל-אביב (5.10.2009); בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' עוז (14.5.2008)), אין בכך כדי להקנות לעותר, מניה וביה, זכות להביא את עניינו בפני בית המשפט הגבוה לצדק, להבדיל, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, מהעלאת טענותיו בפני בית המשפט האזרחי או המנהלי (אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המנהלי- עילות הסף 21-20 (2008)).
5. לפיכך, דין העתירה להדחות על הסף.
העותר יחוייב בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ₪.
ניתן היום, ה' בתמוז התשע"ה (22.6.2015).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15028360_I05.doc יא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il