פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 27048-06-25

מכון ירושלים לצדק בע"מ (חל"צ) ואח' נ' העבודה ואח'

בקשה להכיר בבני משפחה של קורבנות טבח השבעה באוקטובר כנפגעי פעולות איבה בשל נזק נפשי שנגרם מחשיפה לזוועות דרך הטלפון.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 12/06/2025 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 27048-06-25 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה נפגעי פעולות איבה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) מכון ירושלים לצדק בע"מ (חל"צ) ואח' נגד העבודה ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשה להכיר בבני משפחה של קורבנות טבח השבעה באוקטובר כנפגעי פעולות איבה בשל נזק נפשי שנגרם מחשיפה לזוועות דרך הטלפון.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 27048-06-25

מכון ירושלים לצדק בע"מ (חל"צ) ואח' נ' העבודה ואח'

בקשה להכיר בבני משפחה של קורבנות טבח השבעה באוקטובר כנפגעי פעולות איבה בשל נזק נפשי שנגרם מחשיפה לזוועות דרך הטלפון.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

בני משפחה של קורבנות טבח השבעה באוקטובר ומכון ירושלים לצדק עתרו לבג"ץ בדרישה להכיר בהם כנפגעי פעולות איבה. העותרים טענו כי נחשפו לזוועות הטבח דרך שיחות טלפון עם יקיריהם בזמן האירוע, דבר שגרם להם לנזקים נפשיים קשים. בית המשפט העליון החליט לדחות את העתירה על הסף מבלי לדון בטענות עצמן. הנימוק המרכזי היה 'אי מיצוי הליכים' – העותרים לא פנו למשרדי הממשלה או לכנסת בבקשה להסדיר את הנושא לפני שפנו לבית המשפט, כפי שנדרש על פי החוק.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים יעל וילנר, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מכון ירושלים לצדק בע"מ (חל"צ)
  • מירב גיל הירש
  • סיגל ברק
  • שרה סופי סמוחה סקסיק
  • מושיקו עזרא
  • אורי פקלירו

נתבעים

  • שר העבודה
  • המוסד לביטוח לאומי
  • כנסת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש להכיר בבני משפחה מדרגה ראשונה של קורבנות הטבח כנפגעי פעולות איבה לפי חוק התגמולים.
  • העותרים סובלים מתסמינים נפשיים או עלולים לפתח כאלו כתוצאה מחשיפה לזוועות דרך תקשורת טלפונית עם יקיריהם בזמן אמת.
  • קיים צורך בהכרה משפטית בפוסט-טראומה משנית של בני משפחה בנסיבות אלו.
טיעוני ההגנה
  • לא הוצגו טיעוני הגנה שכן העתירה נדחתה על הסף ללא צורך בתגובה.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף ללא קבלת תגובת המשיבים בשל פגם פרוצדורלי של אי מיצוי הליכים.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • מיצוי הליכים
  • נפגעי פעולות איבה
  • פוסט טראומה
  • השבעה באוקטובר
  • בג"ץ
  • חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 27048-06-25 לפני: כבוד השופט נעם סולברג כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת יעל וילנר העותרים: 1. מכון ירושלים לצדק בע"מ (חל"צ) 2. מירב גיל הירש 3. סיגל ברק 4. שרה סופי סמוחה סקסיק 5. מושיקו עזרא 6. אורי פקלירו נגד המשיבים: 1. שר העבודה 2. המוסד לביטוח לאומי 3. כנסת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד רותם בן שמחון פסק-דין השופטת יעל וילנר: בעתירה שלפניי מבקשים העותרים, בני משפחות מדרגה ראשונה של אנשים שנמצאו בזירות הטבח שהתרחש בשבעה באוקטובר 2023, כי נורה למשיבים להכיר בהם כנפגעי פעולות איבה, לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970. זאת, בשל תסמינים נפשיים שהתפתחו – או שעלולים להתפתח – בקרב העותרים ודומיהם, כתוצאה מחשיפה לזוועות הטבח באמצעות תקשורת טלפונית שקיימו עם בני משפחתם שנמצאו כאמור בזירות הטבח. לא ניתן להטיל ספק בקשיים המתוארים בעתירה ובכאבים העולים ממנה. העתירה אף כוללת דיון תיאורטי נרחב בהיבטים של פוסט-טראומה, לרבות השלכותיה על בני משפחה. דא עקא, העתירה אינה מפרטת כל התייחסות לצעדים שנקטו העותרים לצורך קידום הסוגיה שאותה הם מבקשים להעלות. אין בה כל עדות לכך שהעותרים הקדימו ופנו לרשויות הרלוונטיות – בין משרדי ממשלה ובין הכנסת, בתוקף תפקידה כרשות המחוקקת. על כן, ומבלי חלילה להקל ראש בקשיים שחווים העותרים, דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים. כידוע, כלל הוא כי על העותר לבית משפט זה להקדים ולפנות לרשות המוסמכת טרם הגשת עתירתו; וכי אי-עמידה בחובה זו היא עילה לדחיית העתירה על הסף (ראו, מני רבים: בג"ץ 267/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר האוצר, פס' 3 (24.1.2021)). בענייננו, כאמור, העותרים לא ציינו בעתירתם כי פנו למשיבים בסוגיה הנדונה, ולפיכך אין מקום להידרש לטענותיהם לגופן. אשר על כן, ומבלי לנקוט כל עמדה לגוף הדברים, העתירה נדחית על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. אין צו להוצאות. ניתן היום, ט"ז סיוון תשפ"ה (12 יוני 2025). נעם סולברג משנה לנשיא דפנה ברק-ארז שופטת יעל וילנר שופטת