יובל כהן נ. השר לבטחון פנים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2373/00 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותר: יובל כהן נגד המשיבים: 1. השר לבטחון פנים 2. משטרת ישראל - מחוז דן 3. משטרת ישראל - מפלג תביעות מחוז תל-אביב 4. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק-דין העותר עומד לדין לפני בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בעבירות של תקיפת עובד ציבור ואיומים (ת"פ 4879/98, שלום תל-אביב). כתב-האישום הוגש לבית-המשפט ביום 22 באפריל 1998, ומועד שמיעתו הגיע. עניינו של כתב-האישום הוא בכך שהעותר תקף פקח של עיריית תל-אביב, היכה אותו ואף איים להורגו. עתירת העותר היא כי יעוכב הבירור במשפטו עד אשר יהיה סיפק בידי המשטרה לגבות הודעות של שלושה עדי ראייה - נוספים על אלה המופיעים בכתב-האישום - עדי ראייה אשר, לטענת העותר, היו ברכב פלוני אשר העותר נתן את מספרו. עתה מודיעים אותנו המשיבים, כי ערכו בדיקה מתאימה, ואולם בדיקה זו לא העלתה כי קיים רכב שמספרו כמספר שנתן העותר. ממילא לא עלה בידי המשטרה לאתר אותם שלושה עדי ראייה אשר לטענת העותר היו באותו רכב, שלא נמצא כלל. משידענו כל אלה, ממילא אין עוד מקום לעתירה ואנו מחליטים לדחותה על הסף כעתירה שאינה מגלה עילה להתערבותו של בית-המשפט הגבוה לצדק. למותר לומר כי זכותו של העותר שמורה לו להעלות לפני בית-משפט השלום כל טענה שראוי להעלותה לפני בית-משפט הדן בפלילים. היום, כ"ו בניסן התש"ס (1.5.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00023730.G02