הרצל חגיגי נ. עו"ד יניב אינסל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 22424-03-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ המערער: הרצל חגיגי נגד המשיבים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. אליעזר קליגר גור אריה 3. עו"ד ברוך עמרמי 4. עו"ד מיכל, כונס נכסים 5. עו"ד לאה רקובר, יועץ משפטי 6. עו"ד גלי בהרב-מיארה, יועמ"שית 7. לשכת עורכי הדין בישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט הבכיר י' שפסר) שניתנה ביום 1.3.2026 בת"א 38321-02-26; בקשה למתן סעד זמני בשם המערער: בעצמו פסק-דין השופט אלכס שטיין: לפנינו ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 38321-02-26 (השופט הבכיר י' שפסר) אשר ניתנה ביום 1.3.2026, במסגרתה סולקה על הסף תביעה שהגיש המערער, בעצמו, לביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ), שניתן ביום 6.10.2022, בפש"ר 12901-03-16 (להלן: פסק הדין מושא הבקשה או פסק הדין). בפסק הדין מושא הבקשה נקבע כי הזכויות בנכס מקרקעין בפתח תקווה (להלן: נכס המקרקעין), אשר רשומות על שם עזרא פור חגיגי ז"ל (אביו של המערער), מצויות בבעלותו הבלעדית של החייב, ולפיכך מוקנות לנאמן (המשיב 1) בהליך של חדלות פירעון דשם. להשלמת התמונה נציין, כי ערעור שהוגש על פסק הדין הנ"ל נדחה (ראו: ע"א 8616/22 חגיגי נ' אינסל (10.6.2024), וכך גם בקשה לדיון נוסף (ראו: דנ"א 5133/24 חגיגי נ' אינסל (14.7.2024)). בהחלטה שבה עסקינן – שכאמור סילקה על הסף תביעה לביטול פסק הדין – צוין כי תביעה אישית נגד בעל תפקיד, כדוגמת המשיב 1, וכך גם תביעה נגד חייב, טעונות אישור מאת בית המשפט של חדלות פירעון. אישור זה לא ניתן. משכך הוא, הורה בית המשפט המחוזי, כאמור, על סילוק התביעה על הסף; ומכאן הערעור. ככל שניתן להבין מהודעת הערעור, שכאמור הוגש על ידי המערער בעצמו, המערער טוען כי נגרם לו עוול, המצדיק, לשיטתו, את קבלת הערעור. המערער טוען, כי כשהגיש את התביעה לביטול פסק הדין, פעל בהתאם ל"הנחיות" בית המשפט העליון, וכי בית המשפט המחוזי, בהחליטו לסלק את התביעה על הסף, הפר את "ההנחיות" של בית המשפט העליון, חסם את גישת המערער לערכאות, ומנע ממנו את בירור העובדות הנוגעות לנכס המקרקעין לאשורן. המערער למד אודות אותן "הנחיות" נטענות, מהחלטות שונות שניתנו בבית המשפט העליון, אגב הליכים שונים שהגיש בנוגע לנכס המקרקעין. לאחר עיון בכתובים שהונחו לפנינו, החלטנו לדחות את הערעור ללא צורך בתשובה. זאת, בהתאם לסמכותנו לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. הודעת הערעור אינה מעלה שום טענה משפטית אשר מצביעה על פגם כלשהו בהחלטת בית המשפט המחוזי. ניסיון המערער לקרוא לתוך החלטות בית המשפט העליון, אליהן הפנה אותנו, "הנחיה" כזאת או אחרת, אין לו על מה שיסמוך; ובכל מקרה, אין בטענות המערער כדי לבסס – ולו לכאורה – עילה להתערבותנו בהחלטת בית משפט המחוזי. נוסיף ונציין, כי המערער ביקש להפוך את הקביעה שבפסק הדין לפיה החייב הוא הבעלים של נכס המקרקעין. ביטולה של קביעה זו יגרע מנכסי החייב ומיכולתם של נושי החייב להיפרע מאותם נכסים. ברי הוא, כי הגשת תביעה כזאת טעונה אישור מאת בית משפט של חדלות פירעון (ראו והשוו: רע"א 2324/22 פנחס פיגומים 88 בע"מ נ' עו"ד פדר אופיר, המנהל המיוחד לחייב דוד ברניקר (14.11.2022); ע"א 6553/20 עיריית תל אביב יפו נ' הכונס הרשמי ואח' (29.7.2021)). בהיעדר אישור כאמור, בצדק הורה בית המשפט המחוזי על סילוקה של תביעת המערער על הסף. הערעור – ויחד עמו הבקשה לסעד זמני – נדחים אפוא בזאת. משלא התבקשה תשובה, לא נחייב את המערער בהוצאות. לפנים משורת הדין, לא נחייב את המערער בפעם הזאת בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה. ניתן היום, י"ג אייר תשפ"ו (30 אפריל 2026). דוד מינץ שופט אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת