יוסף עוואדה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2198/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2198/08 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ח' מלצר המערער: יוסף עוואדה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 19.2.08 ב-ת"פ 1141/07 שניתן על ידי כבוד הנשיא מ' בן דוד תאריך הישיבה: ב' בסיוון התשס"ח (5.6.08) בשם המערער: עו"ד ראפי מסאלחה בשם המשיבה: עו"ד מאיה חדד פסק-דין השופטת ע' ארבל: בפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא מ' בן-דוד), אשר הטיל על המערער עונש של 24 חודשי מאסר, מתוכם 8 חודשים לריצוי בפועל בניכוי 25 ימי מעצרו, ויתר התקופה על תנאי לשלוש שנים אשר תחולתו על כל עבירה לפי סימן א' לפרק ח' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). 1. המערער הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של נשיאת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין. על-פי כתב האישום המתוקן הגיעו בלשי משטרת נצרת בלבוש אזרחי, ביום 30.9.07 בחצות הליל, למבנה שבונה המערער בכפר כנא. באותה עת ישב במקום המערער יחד עם שלושה אחרים כשהוא נושא על גופו אקדח בקוטר 9 מ"מ. משנכנסו השוטרים לחדר בו ישבו הארבעה כיוון המערער את האקדח שנשא לעברו של אחד השוטרים ודרך אותו. השוטר צעק לעבר המערער "עצור משטרה", דרך אקדחו וכיוון אותו לעבר המערער. בתגובה לכך זרק המערער את האקדח מעבר לחלון. 2. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעונש, גזר בית המשפט המחוזי את דינו של המערער לשמונה חודשי מאסר בפועל ו-16 חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט ציין כי המערער הינו בן 25 ולחובתו הרשעה אחת קודמת בגין תקיפה. בית המשפט שקל לחומרה את העבירה בה מדובר והסכנה הטמונה במעשי המערער, וכן את העונש הקבוע בצידה. בית המשפט ציין כי המערער לא סיפק הסבר מספק מדוע נשא אקדח ללא היתר, ומדוע ישב בשעת לילה מאוחרת בביתו כשהוא נושא על גופו אקדח. כן ראה בחומרה בית המשפט את העובדה שהמערער בחר להעלים את האקדח במקום למסור אותו לידי השוטרים. למול חומרת העובדה שהמערער כיוון את אקדחו לעבר אחד השוטרים, הדגיש בית המשפט את העובדה שהשוטרים לא נשאו כל סימן זיהוי לכך שמדובר באנשי חוק. בית המשפט לא ראה לנכון לייחס כל משקל לעברו הפלילי של המערער. לקולה שקל בית המשפט את הודאתו של המערער שניתנה עם תחילת משפטו. 3. בא-כוח המערער טען בפנינו כי המערער הורשע בעבירה יחידה של נשיאת נשק, ללא כל הרשעה בעבירה נלווית, כפי שקורה בדרך כלל בתיקי נשק. עוד טען כי לא ניתן משקל לכך שהמערער הודה בעבירה. לטענתו, אי אפשר לזקוף לחובת המערער את זריקת האקדח, שכן עובדה זו אינה מופיעה בכתב האישום המתוקן. הסניגור ציין כי בתקדימים רבים העוסקים בעבירות החזקת נשק בחרו בתי המשפט לא להרשיע את הנאשמים, ולפיכך הרשעתו וענישתו של המערער במקרה זה חורגת לחומרה מרף הענישה המקובל. באת-כוח המדינה טענה מנגד כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה של החמרה בעונשים הנגזרים בעבירות של נשיאת והחזקת נשק. כן ציינה כי בית המשפט שקל את כל הנסיבות לחומרה ולקולה, כולל את הודאתו של המערער, ואין מקום להתערב באיזון שערך. לטענתה, אין מצפים מאדם נורמטיבי להפנות אקדח כתגובה ראשונית בסיטואציה מעין זו. 4. לאחר שמיעת טענות הצדדים, נחה דעתנו כי דין הערעור להידחות. בית המשפט שקל במסגרת גזר דינו את כל השיקולים הרלוונטיים, הן לקולה והן לחומרה, ואיזן ביניהם. בניגוד לטענת הסניגור, מגזר דינו של בית המשפט המחוזי עולה בפירוש שהודאתו של המערער נשקלה לקולה על ידי בית המשפט. כמו כן, מכתב האישום המתוקן שהוגש לנו עולה כי הוא כולל את העובדה לפיה זרק המערער את האקדח שנשא מבעד לחלון החדר, ולפיכך היה רשאי בית המשפט קמא להתחשב בנתון זה. הנסיבות המתוארות בכתב האישום אכן מצדיקות התייחסות חמורה יחסית בגזר הדין. המערער נשא נשק שלא כדין, כיוון אותו ודרך אותו לעבר אדם, ולאחר שהזדהה אותו אדם כשוטר אף זרק את האקדח דרך החלון. חומרתה של העבירה של נשיאת נשק שלא כדין נובעת מהחשש להתפתחות סיטואציות בהן מעורב נשק לכדי פגיעה בחיי אדם. על כך אמר בית משפט זה: "נראה, כי יש להרים תרומה מספקת לעקירת התופעה של החזקת נשק שלא כדין, אשר לצערנו התפשטה במחוזותינו, ולהטיל עונש מאסר גם על מי שזו עבירתו הראשונה" (ע"פ 6583/06 אדהאם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.12.06)). לבסוף נציין כי לא מצאנו כי העונש שהוטל על המערער חורג מרף הענישה בעבירות מסוג זה. אשר על כן הערעור נדחה. המערער יתייצב ביום 15.7.08 עד השעה 9:00 במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי בנצרת. ניתן היום, ה' בסיוון התשס"ח (8.6.08). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08021980_B04.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il