פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2175/18

ח"כ סאלח סעד נ. ממשלת ישראל

העותרים ביקשו להורות לממשלה להקצות תקציב ייעודי לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסיים במסגרת חוק התקציב.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 24/12/2018 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2175/18 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תקצוב מגזרים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להורות לממשלה להקצות תקציב ייעודי לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסיים במסגרת חוק התקציב.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2175/18

ח"כ סאלח סעד נ. ממשלת ישראל

העותרים ביקשו להורות לממשלה להקצות תקציב ייעודי לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסיים במסגרת חוק התקציב.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, ח"כ סאלח סעד ומופיד מרעי, עתרו לבג"ץ בדרישה לחייב את הממשלה להקצות תקציב ייעודי לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסיים במסגרת חוק התקציב לשנת 2019, וכן להקצות סכום נוסף של 3 מיליארד ש"ח למטרה זו. המשיבים טענו כי החלטות הממשלה הקודמות מיושמות כסדרן, כי הוקצו כספים משמעותיים וכי קיימת בקרה שוטפת על הביצוע. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי הממשלה פועלת ליישום החלטותיה, כי לא הוצגה תשתית עובדתית לצורך בתקציב הנוסף שנדרש, וכי בית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה של הכנסת.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, מ' מזוז, ע' ברון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ח"כ סאלח סעד
  • מופיד מרעי

נתבעים

  • ממשלת ישראל
  • ראש ממשלת ישראל
  • שר האוצר

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הממשלה מתנערת מיישום החלטות קודמות בנוגע לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסיים.
  • תקציב המדינה לשנת 2019 אינו כולל סעיפים ייעודיים למגזרים אלו.
  • היעדר סעיף תקציבי ייחודי מונע מעקב אפקטיבי אחר מימוש הכספים.
  • יש להקצות סך של 3 מיליארד ש"ח לפיתוח הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות.
טיעוני ההגנה
  • החלטת הממשלה מיושמת כהלכה ובקצב משביע רצון.
  • קיימת בקרה שוטפת על ידי המנהלת לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר הדרוזי והצ'רקסי.
  • העותרים לא הציגו תשתית עובדתית לצורך בתקציב נוסף של 3 מיליארד ש"ח.
  • העתירה הוגשה ללא מיצוי הליכים מוקדם מול המשיבים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם החלטות הממשלה הקודמות מיושמות בפועל.
  • האם קיים צורך תקציבי נוסף של 3 מיליארד ש"ח.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • נתוני המשיבים על ביצוע תקציבי של כ-1.1 מיליארד ש"ח עד סוף 2017.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענות העותרים בדבר אי-מימוש כספים ללא הצגת מקרים קונקרטיים.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל היעדר עילת התערבות ואי-מיצוי הליכים.
  • בית המשפט ציין כי אינו מורה למחוקק לחוקק או לתקן חקיקה ראשית.

תגיות נושא

  • תקציב המדינה
  • העדפה מתקנת
  • מגזר דרוזי
  • מגזר צ'רקסי
  • ביקורת שיפוטית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
הבטחה מנהלית
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2175/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2175/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון העותרים: 1. ח"כ סאלח סעד 2. מופיד מרעי נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. ראש ממשלת ישראל 3. שר האוצר עתירה למתן על תנאי בשם העותרים: עו"ד נדאל אבו עסלה בשם המשיבים: עו"ד נטע אורן פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. בעתירה שלפני מבקשים העותרים – חבר הכנסת סאלח סעד, ומופיד מרעי, שכיהן כראש הרשות המקומית חורפיש וכראש פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות בישראל (להלן: פורום ראשי הרשויות) – להורות למשיבים "להקצות, במסגרת הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2019, התשע"ח-2018 [...]" את מלוא התקציב שנועד, בהתאם לשורת החלטות של ממשלת ישראל מן השנים 2014-2016, "לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים והצ'רקסים". בנוסף, ביקשו העותרים כי חוק התקציב יכלול "סעיף ייחודי בסך של 3 מיליארד ₪ שיהיה מיועד לפיתוחן של הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות". לטענת העותרים, הממשלה מתנערת מחובתה ליישם את ההחלטות המדוברות, "ולראיה, תקציב המדינה לשנת 2019 [...] אינו כולל סעיפים ייעודיים לתקצוב המגזר הדרוזי". הם מציינים כי הקדימו ופנו למשיבים, אך משלא זכו למענה הולם נאלצו להגיש את העתירה הנוכחית. לדבריהם, בנסיבות אלה התקציב המיועד לשנת 2019 מפלה לרעה את בני העדה הדרוזית והעדה הצ'רקסית – ובוודאי שאינו מיישם את "עקרון ההעדפה המתקנת". 2. בתגובתם, מסרו המשיבים כי במסגרת החלטה 959 של הממשלה ה-34 "תכנית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים לשנים 2016-2019" (10.1.2016) (להלן: החלטת הממשלה), אשר התקבלה בהמשך להחלטות ממשלה קודמות שהוזכרו בעתירה, הוקצו לתכלית האמורה כ-2 מיליארד ₪. לדבריהם, בתום עבודת מטה שנערכה "בתיאום מלא עם ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות", פורסמה חוברת המרכזת את כלל ההקצאות הרלוונטיות – לרבות "התכניות הרב שנתיות של כל משרדי הממשלה לסעיפי ההחלטה השונים", ופירוט "התקציב שיועבר לכל יישוב ויישוב לפי סעיפי ההחלטה". למעלה מכך, "המנהלת לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר הדרוזי והצ'רקסי" (להלן: המנהלת) – הפועלת במסגרת המשרד לשיתוף פעולה אזורי – עוקבת באופן שוטף אחר מימוש החלטת הממשלה, ואף מכנסת מידי רבעון "ועדת היגוי", בה חברים משרדי הממשלה ופורום ראשי הרשויות. לצד הבקרה השוטפת, אגף התקציבים במשרד האוצר מסר לא מכבר לוועדת הכספים של הכנסת עדכון מקיף ומפורט בנושא. המשיבים מדגישים כי מן הנתונים שבידיהם עולה שעד סוף שנת 2017 חולקו בהתאם להחלטת הממשלה למעלה מ-1.1 מיליארד ₪ – המהווים כמחצית התקציב שהוקצה עד לסוף שנת 2019. בנסיבות אלה, הם סבורים שדין ראשה הראשון של העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילת התערבות, שכן החלטת הממשלה מיושמת כהלכה. אשר לסעד הנוסף שהתבקש – הקצאת 3 מיליארד ₪ לרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות – המשיבים טוענים כי לא הוצגה אף ראשית ראיה לצורך בתקציב כזה, וכי טענות ההפליה שהעלו העותרים כלליות ונטולות יסוד. אדרבה, החלטת הממשלה מבטאת, לטעמם, "מתן יחס שונה ומועדף כלפי בני המגזר הדרוזי והצ'רקסי", מתוך מחויבות לקידום שוויון מהותי בחברה הישראלית. מעבר לכך, המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף אף בשל אי מיצוי הליכים – שכן העותרים לא טרחו לפנות אליהם בכתב בסוגיה. 3. העותרים השיבו לתגובת המשיבים, וטענו כי אין בה מענה לראשה השני של העתירה – וכי גם המענה ביחס לראש הראשון אינו מספק. לדעתם, בהעדר סעיף תקציב ייחודי אין יכולת אפקטיבית לעקוב אחר מימוש החלטת הממשלה, ומכאן, "שקרו המון מקרים שבהם כספים שנמצאים בתקציב (הנובעים מהחלטות ממשלה, לא מומשו) ואותו משרד שהכספים היו נמצאים אצלו, למעשה השארם ו/או עשה בהם שימוש אחר" (כך במקור). לא למותר לציין כי פרטים אודות מקרים אלה לא הוצגו. כך או כך, העותרים מוסיפים כי מנגנון המעקב והבקרה של המינהלת לוקה בסירבול יתר, ומציינים כי "ספק רב" אם ועדת הכספים של הכנסת הייתה נדרשת לנושא – וזוכה לעדכון (חלקי, לגישתם) מטעם אגף התקציבים – אלמלא הוגשה העתירה. לבסוף, הם דוחים את טענת אי מיצוי ההליכים, ומדגישים שפנו אל המשיבים "הן בעל פה והן מעל דוכן הכנסת". 4. דין העתירה להידחות על הסף. מן הנתונים המפורטים שהוצגו בתגובת המשיבים – ולא זכו בפועל למענה מצד העותרים – עולה בבירור כי החלטת הממשלה מיושמת בקצב משביע רצון, תחת בקרה צמודה, ובשיתוף פעולה עם הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. משכך, ומשלא הוצגה תשתית ממשית לסעד הנוסף שהתבקש – הקצאת 3 מיליארד ₪ באמצעות סעיף ייעודי בחוק התקציב השנתי – הרי שהעתירה אינה מגלה כל עילת התערבות בהתנהלות המשיבים. למעלה מן הצורך, אזכיר כי בית משפט זה אינו מורה לכנסת לחוקק, או לרשות המבצעת ליזום תיקון של חקיקה ראשית (בג"ץ 4448/18 התאחדות הוצאות ספרים בישראל "המו"ל" אגודה שיתופית של מוציאים לאור בישראל בע"מ נ' שרת התרבות והספורט, פסקה 2 (11.7.2018)) – עניין שדי היה בו כדי לחרוץ לשבט את גורלה של העתירה, במתכונת בה נוסחה. 5. העתירה נדחית. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ז בטבת התשע"ט (‏24.12.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 18021750_Z13.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il