נאסר אבו הדובה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2151/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2151/07 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' אלון המערער: נאסר אבו הדובה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"פ 8069/05 שניתן ביום 21.6.06 על ידי כבוד השופטת ח' סלוטקי תאריך הישיבה: כ"ו באדר א התשס"ח (03.03.08) בשם המערער: עו"ד נמיר אדלבי בשם המשיבה: עו"ד ג'ויה שפירא בשם שרות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט י' אלון: 1. המערער הורשע על פי הודאתו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ח' סלוטקי) בעבירות רבות של הובלת נשק, ניסיון להובלת נשק וסיוע לכך. בחמש הזדמנויות שונות – המפורטות בחמשת האישומים שבכתב האישום המתוקן – היה המערער שותף פעיל ואקטיבי בעסקאות כלי נשק ותחמושת. חלק ממוכרי הנשק והתחמושת היו תושבי מצרים שהבריחו הנשק לישראל, חלק מהרוכשים היו פלסטינאים תושבי הרש"פ. פעילותו של המערער נמשכה כמעט שנתיים, כאשר המערער מהווה חוליה מרכזית ברשת הברחה והפצה של כלי הנשק, אשר חלקם הגדול עשו דרכם בהברחות ממצרים לשטחי הרש"פ. חלקו של המערער באותה פעילות ענפה בנשק מסתכם, בחמשת האישומים שהורשע בהן, בהובלת 65 רובי קלאצ'ניקוב ו-1500 כדורים לרובים מסוג זה. בגדרו של הסדר טיעון עתרה המדינה לעונש מאסר של 11 שנים, והמערער עתר לעונש נמוך מכך. בגזר הדין הוטל על המערער עונש מאסר של תשע שנים ומאסר על תנאי של שנתיים. בפנינו מערער הוא על גזר הדין. בהודעת הערעור ובטיעוניו על פה טוען הסניגור כי המערער הורשע בכתב האישום המתוקן בעבירות של הובלת הנשק ולא בעבירות הסחר. עוד טוען הסניגור, כי בית המשפט קמא לא שקל במידה המתבקשת את נסיבותיו האישיות של המערער, ובהן גילו הצעיר, היותו אב ומפרנס לתשעה ילדים קטנים. טענה נוספת בערעור הינה, כי הרקע והמניע למעשיו של המערער נעוץ במצבו הכלכלי הקשה ולא במניע "אידיאולוגי" או עויין לבטחון המדינה. 2. לא מצאנו מקום להתערב בגזר הדין קמא. המעשים הרבים בהם הורשע המערער חושפים אותו כמי שעסק באופן אינטנסיבי ושוטף – משך כמעט שנתיים – בעסקי הנשק המוברח מגבול מצרים לישראל והובלתו ליעדי הרוכשים השונים, חלקם בשטחי הרש"פ וחלקם בישראל. הכמות הגדולה מאוד של כלי נשק ותחמושת שעברו תחת ידיו במהלך פעולתו זו מעצימה את חומרת הדברים. עבירות נשק מעין אלה ובהיקפים אלה מקימות את החשש הקרוב מאוד למימוש, כי אותם כלי הנשק עלולים לשמש למעשי הרג ופלילים. כך הם הדברים בכלי נשק המוצאים דרכם לאלמנטים פליליים בשטחי המדינה. חומרה וסכנה גדולים מאלה יקומו שעה שצרכני כלי הנשק והתחמושת הינם גורמי טרור וחבלה העומדים לעשות בהם שימוש במלחמתם בישראל ובתושביה. כתב האישום אינו מייחס למערער חברות או הזדהות עם גורמי טרור אלה. ברם, העובדה שהמערער הינו אזרח ותושב ישראל, מקנה למעשיו מימד חומרה שאינו פחות מכך. ביודעין, בשיטתיות ובהתמדה שימש המערער צינור הפצה, תיווך והובלה לעשרות הרובים ולאלפי כדורי התחמושת בין מבריחיהם ממצרים לבין רוכשיהם בשטחי הרש"פ ובישראל. נוכח מסוכנות מופלגת זו שבעבירות הנשק, דוגמת אלה שנעברו ע"י המערער, נקבעה בבית משפט זה מדיניות עונשית מחמירה. הדברים פורטו בפסיקה עניפה, ודי אם נפנה לנאמר בעניין זה בע"פ 4043/05 מדינת ישראל נ' אבו סבילה (טרם פורסם, 19.6.06); ע"פ 11475/04 מדינת ישראל נ' סווארכה (טרם פורסם, 7.11.05); ע"פ 4831/03 אבו בכר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 23.5.04). עונש המאסר שהוטל על המערער אינו חורג מרף הענישה שנקבע לעבירות הנשק שנעברו על ידו. אדרבא, לאור ריבוי המעשים, התפרשותם על פני חודשים ארוכים והכמות הגדולה מאד של כלי הנשק בהם נעברו העבירות, נמצא עונשו של המערער נוטה אפילו במידת מה לקולה. בית המשפט קמא איזן כראוי לעניין זה בין היבטי החומרה הקשים של העבירות וריבויין, לבין נסיבותיו האישיות של המערער והודייתו במעשים. איננו מוצאים נימוק או טעם שיצדיקו הקלה נוספת בעונשו. זאת ועוד. עונש המאסר שהוטל על המערער נמוך בצורה שאינה מבוטלת מעונש המאסר לו עתרה המדינה בגידרו של הסדר הטיעון. כלל נקוט בידינו, כי משהגיע נאשם להסדר טיעון הכולל את תקופת המאסר לה תעתור המאשימה – לא בנקל נתערב כערכאת הערעור בגזר דין שנקבע בטווח הענישה המוסכם (ר' ע"פ 3543/07 שוסטר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 7.8.07), וההפניות הנוספות שם). לאור זאת, ומתוך כל המפורט לעיל – החלטנו לדחות את הערעור. ניתן היום, כ"ח באדר א' התשס"ח (5.3.2008). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07021510_A05.doc עכב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il