אבו דבור נ' שר הפנים ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 21304-11-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת רות רונן העותר: מאמון סאלם מוחמד אבו דבור נגד המשיבים: 1. מדינת ישראל – שר הפנים 2. רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד שאדי ח'ורי פסק-דין המשנה לנשיא נעם סולברג: עתירה בה מבוקש כי נורה למשיבים להתייצב וליתן טעם "מדוע לא יתירו לעותר להישאר בתחום מדינת ישראל". זאת, נוכח טענת העותר, תושב הכפר דאהריה שביהודה ושומרון, כי הוא "מצוי בסכנה ממשית ומיידית לחייו ולשלומו עקב איומים חמורים וחוזרים מצד גורמים מבני משפחתו" – איומים אשר בעקבותיהם, כך לדבריו, נעשתה "שהייתו בדהאריה לבלתי אפשרית ולמסכנת חיים". דין העתירה להידחות על הסף. בראש ובראשונה, העתירה אינה כוללת כל תיאור בדבר פניית העותר אל הרשות המינהלית הרלבנטית, עובר לפנייתו אל בית משפט זה; אף לא נזכרת בה כל החלטה מינהלית קונקרטית שניתנה בעניינו של העותר ושעליה הוא מלין. מן החומר שלפנַי עולה אפוא, כי העתירה – מוקדמת, וכי העותר לא פעל כנדרש אל מול הרשות הרלבנטית, טרם הגשת העתירה. כבר מטעם זה, אין מקום לבירור העתירה: "הלכה היא עמנו כי בית המשפט הגבוה לצדק לא נדרש לעתירות המוגשות לפני שהרשות קיבלה החלטה סופית לגופו של עניין [...] הדברים נכונים מקל וחומר מקום בו 'אין כל החלטה מינהלית שניתן להשיג עליה בערכאה שיפוטית' [...] מכיוון שמקום בו מוגשת עתירה מוקדמת, ככלל לא קיים הבסיס הנדרש לשם קיומה של ביקורת שיפוטית" (בג"ץ 3248/24 פלוני נ' משרד ראש הממשלה, פסקה 8 (30.5.2024)). נוסף על כך, אפילו היה נמצא כי העותר אכן פנה אל הרשות המתאימה, ורק נמנע מלציין זאת בעתירתו, עדיין לא היה מקום לבירור העתירה. זאת, שכן הכתובת השיפוטית המתאימה לבירור טענות מן הסוג שבפי העותר (לאחר פניה אל הרשות) – מצויה בבית המשפט לעניינים מינהליים; לא בבית משפט זה (סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, ופרט 12 לתוספת הראשונה לחוק זה). אף בשל כך, דין העתירה – להידחות על הסף (בג"ץ 31765-10-25 תרועה נ' משטרת ישראל (22.10.2025)). העתירה נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ' חשון התשפ"ו (11 נובמבר 2025). נעם סולברג משנה לנשיא דוד מינץ שופט רות רונן שופטת